ישבתי וכתבתי.
רגע לפני שנשברתי,
עצרתי שניה, ולעצמי הסברתי.
אבא זה קשה להתאמץ כל יום,
לראות רע, גם בחלום.
לחלום על גאולה, לחלום על משיח.
להמשיך לישון, לחשוב שנצליח.
אבל אי אפשר לזכות בלי לעבוד,
אי אפשר לחיות, לרצות רק עוד.
אבא זה קשה כשאין מילים.
זה עוד יותר קשה כשיש, והן תקועות בפנים.
אבא זה כואב לרצות דברים אמיתיים.
זה שורף לחשוב שהם לא מתגשמים.
לשים מחסום, הדמעות לא יוצאות.
להרגיש כל מילה, לחוש כל אות.
אבא החיים האלו כואבים, הם קשים.
ואיך זה יתכן שאנחנו עדיין,
מאמינים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
אנחנו חייבים להאמין. אחרת לא נשרוד.
יש לך כתיבה יפיפיה וכנה מאד. ❤
צודקת.
תודה שותפה!
איה
שאלת מליון הדולר
(אולי כי בתת מודע שלנו אנחנו תמיד יודעים שאף אחד לא חייב לנו כלום, וכל מה שה' מביא לנו אלו מתנות חינם..)
וואו ממש ככה.
מי אמר שאנחנו מאמינים
אנחנו מאמינים, זה בטוח. השאלה באיזה רמה ובמה האמונה מתבטאת.
'מאמינים בני מאמינים'.
אנחנו מאמינים כי הקב"ה הבטיח..
ומה שה' מבטיח ה' מקיים.
והזמן האחרון שהגאולה יכולה לבוא זה עוד 218 שנה מתשפ"ב.
אבל הרבי הבטיח שזה יבוא עוד הרבה-הרבה לפני ה218 שנה..
אז אל תדאגי, גם כשנראה שזה כ"כ רחוק-
תדעי שזה קרוב ולא שווה להתייאש בזמן שבו משיח מוכרח לבוא..
218 שנה, אני אמות עד אז. זה מייאש, את יודעת? אבל מצד שני זה טוב שיודעים שיש גבול לזמן שנחכה. אני לא אהיה הרבה זמן בקבר?
אנחנו כן. אנחנו מאמינים בני מאמינים.
נכון. צודקת.
מהממםםםם
תודה?
מנועל אפור.את פשוט כתבת אותי.
ואיך זה שאנחנו עדין מאמינים?
כי בתוכנו,בכל יהודי יש אמונה-בפנים.
והאמונה הזאתי חזקה! ואבא שומר עלינו,משגיח תמיד!
גם כשאנחנו רטובות עם דמעות.ובוכת.הוא תמיד פה.צריך רק להאמין!
כתיבה טובההה
מוריד הטל, את ממש צודקת. צריך לזכור את זה.
ותודה:)
כי הנשמה שלי תמיד תרצה להאמין.
גם אם הכל, אבל הכל מסביב אומר ההיפך.
צודקת. בהצלחה לך ולכולם?