נדוש, אך רלוונטי
כולנו מכירות את המשחק 'לו הייתי'.
לו הייתי– הייתי שמחה.
לו הייתי– הייתי מושלמת.
לו הייתי– הייתי חרוצה.
לו הייתי– הייתי מאושרת.
אמנם משחק ישן וחרוש אבל ככה אהוב.
משחק שבו אנחנו יכולים לכתוב בלי חשבון את חלומינו הזהוב…
לא להתעמת עם המצב שמזכיר לנו את המציאות,
רק לדמיין את העבר והעתיד עם קצת פראות…
להנות מהמחשבה הנוצצת על מה שיכלנו להיות.
ולהדחיק את הייאוש שלא נותן לנו להשתנות.
אבל הפעם,
הפעם זה נכון אני אומרת לעצמי, אם הייתי– הייתי ב-א-מ-ת מאושרת!
לא נכון,
אומר לי קול אחר,
"האושר לא נמדד במה ש'לו היינו',
האושר נמדד רק על ידינו "
ואז הוא מסביר לי בסבלנות:
לדמיין את העתיד זה טוב ואפילו רצוי
אבל תמיד תשמחי עם מה שמצוי!
מה שיש לך זה בדיוק מה שאת צריכה כדי להיות מאושרת!
אמנם, תמיד יהיה לך חלום שהוא לא בר ביצוע או נסיון
שמקשה על הדרך,
אבל בסוף הוא יחלוף.
אז אל תתני לאושר שלך להסדק.
ואיך שהוא הקול האחר תמיד צודק.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
איזה מוששש:* :*
נסיכונת זה מהמםםֱ!!
וואו שירלי,
אהבתי!
ממש יפה!!!
וכתבת מושלם ממש!!
יפההה
וואו התחברתי, אבל קשה ככ לשמוח בכל מצב
ובלי לדמיין שהיה יכול להיות יותר טוב…
בארור שזה לא פשוט! בכלל לא!!!
האמת,שכתבתי את זה אחרי תקופה ארוכה שבה רק דמיינתי איך יכל להיות לו הייתי /לו נולדתי ב….
זה השפיע עלי כ"כ שלפעמים בגלל זה הייתי פשוט מאוכזבת גם כשקרו לי דברים טובים או משמחים.
עד שפשוט הייתי חייבת לסדר עם עצמי את זה, הגעתי למצב שלא נהנתי עם החיים שלי גם כשבנות קינאו בי.
ובאמת מאז שעשיתי חושבים עם עצמי, אני משתדלת לחיות את הרגע ,להנות ממה שיש גם אם זה ממש לא מה שחלמתי.
חח לא יודעת למה פתאום שפכתי את זה אבל מקווה שזה אולי יעזור למישהי…
אייזהה מהממת את!!!!
ממש אבל…
את חייבת למשיך לכתוב שירלי מותק!