…
…
הכאב שחותך לה את הלב
היא רוצה שיעצור
שימשיך לגמור
יפסיק לדמם
לא לבחור
להחליט להפסיק לחשוב
תעזרי לעצמך
תעצרי את הרכבת שהורסת לך
קורעת אותך מבפנים
גזרים
לא רוצה לקום
מעדיפה לא להתמודד
בורחת מתחת לשמיכה
נעלמת לכולם בין הידיים
נופלת לתחתיות
תהומות
חושבת זה יעזור
יפתור את הסיפור
זה יהרוס
נהנית לכאוב
לבכות על האובדן כל לילה
הכאב שעוצר לך את הדם
סימנים כחולים שנותרים
לא נותנים לחיות
גובה לה את האוויר
מבט למעלה
נשימה עמוקה
תזכרי
את בסך הכל
ילדה
…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
זוכרת 🙂
תמיד אמרתי שאינעל הכתיבה שלך.
נכון. נכון. ושוב נכון.
אין עליך בעולמות
♥️♥️
וכואב. ועגום.
ואוווווו אמהלה ואבהלהההה כתיבה מטורפתתת!!!
איי השארת אותי בלי מילים.
זה היה חזק!
אוףף. כמה נוגע ❤️
את מטורפת.
אשמח לקבל הסבר לשיר.
אחת הבעיות הנפוצות של הכתיבה המודרנית היא, שקשה להבין מה מתכוונים בשיר וחייבים הסברים.
כתבת מאוד יפה אבל לא הבנתי למה התכוונת…
לפעמים בנות נכנסות לתוך סיטואצייה.. כלומר ממש נכנסות..
זה תוקף אותם מכל מקום.. לא נותן להם שקט.. להשתחרר. וזה וכואב. גומר.
לא צריך שניכנס לשם ורק אח"כ נבין שטעינו.
אין מה להיכנס לבניין של אש בשביל לדעת אם אנחנו יכולות לשרוד.
בהקצנה כמובן.
צריך לזכור שיש בנו מן הילדות. עוד לא נהיינו אימהות (לפחות מה שידוע לי :)) לנצל את הזמן הזה. אנחנו עדיין קטנות.
לא רוצה. אל תגידי לי שאני ילדה. אל תזכירי לילדה הקטנה שבתוכי את זה. היא תתחיל לבכות. ולרקוע ברגליים. ולרצות יחס. ולא. אסור לי. אני ישבר. אני יפול. אני צריכה ליהיות גדולה. להמשיך בהצגה…
אני כל כך לא מסכימה איתך.
לפעמים זה עובר עד מעל הראש.
צריך לחכות. לתת לגל לעבור. ולהמשיך.
לא להיתקע באותו מקום.
להתקדם הלאה ממקום טוב יותר.
אנחנו ילדות. עוד אין לנו אחריות מטורפת כמו שתהיה בעז"ה.
אל תשכחו את זה.
למען האמת גמאני לא מסכימה עם עצמי.
אבל למדתי שאסור לי להישבר.
אסור לי קצת להתפרק. יחשבו שאני משוגעת.
בדיוק בזמן..תודהה
!!!!
אוףףף תעזרוו ליייי אין לי כחחחחחחחחחחח
דאייייייי