הולכת לטיפול רגשי?

אולי תוכלי לעזור לי?

נועה

הי. אני הולכת ב"ה כבר כמה חודשים למטפלת רגשית.
ואני מאוד מאוד נהנית.

רציתי לשאול אתכן.
גם לכן יש פגישות כאלה שהן קצת תקועות ולא ממש זורמות?
יש לכן כאלה מצבים שאתן ננעלות שניה לפני הטיפול? כאילו סוג של הרגשה כזאת שאת מבינה שמשהוא מכיר אותך מידי טוב וזה מפחיד…
שוב אני מאוד נהנית אבל יש קצת לפעמים מצבים פחות זורמים. אני לא מכירה אף אחת שהולכת לטיפול ככה שאני לא יודעת אם זה נורמלי… (לא שאני מתביישת לספר. כל החברות הטובות שלי יודעות. אבל לא מכירה משהיא שהולכת)
אני אשמח אם תשתפו אותי את הזמנים הפחות מוצלחים של הטיפול.
רק מדגישה הטיפול עצמו מצוין המטפלת היא מקצועית, שומרת סודות, יש אמון והכל.
רק כדי להרגע שאני נורמלית. סוג של חוכמת ההמונים…

תודה!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

שאלה מביכה. אבל שיהיה

מזל שזה אנונימי… כל פעם שאני באה במגע עם מישהו לא דתיה, בלי שאני מכירה אותה ישר אני מרגישה הרבה פחות שווה ממנה.

הרבה מלל מבולגן

אבל יש גם דברים מבאסים כמו רגשות שנדחקים ואטימות שנהפכת לדרך חיים סתלבט עם החברות זה שגרה כי להראות את הרגשות שלי בשבילי זו טרחה אז בי כלום לא נגע והכל בסבבה אבל פתאום מישהי באה

כמה fun

נמאס לי מהדיכאוניות של השירים פה אז החלטתי להעלות קצת חיוך על פניכן הנפולות:)

הוסיפי את התגובה שלך:

15 תגובות
  1. ...... הגב

    צודקת לגמרי לגמרי לגמרי
    גם אני הייתי בטיפול. היה אמון מקצועיות וכו'..
    אבל אני פשוט תמיד ננעלתי שניה לפני הטיפול ואז בטיפול עצמו זה לא זרם.
    וכל פעם מחדש זה קרה.
    ותמיד הייתי אומרת לעצמי זהו עכשיו אני אפתח אליה ונדבר אבל תמיד שניה לפני ננעלתי.
    סיימתי את הטיפול ללא הצלחה יתרה והתבאסתי נוראות.
    אז קבלי הזדהות עמוקה
    מאחלת לך המון המון בהצלחה💕

  2. חישוק הגב

    ברור שיש מצבים פחות זורמים.. כמו בכל קשר. בטח ובטח קשר פתוח שמדברים בו על המקומות החלשים והכואבים. זה מרתיע לפעמים.
    אבל שווה את זה, לא?

  3. בלתי מנוצחת הגב

    ברור.
    אני הולכת..
    אחד הסימנים לראות שזה טיפול אמיתי..
    זה תקיעןת.
    היה לי מצב של בערך כמה שבועות…
    שהייתי במצב לא טוב..
    והטיפולים פשוט לא זרמו…
    בקושי דיברתי…
    וזה הכי כאילו לגיטימי..
    צריך לדעת שזה קורה..
    ושזה סימן לזה…שכשמתקדמים בטיפול… באמת מתקדמים..
    הכל בסדר נשמה!
    הצלחה ענקית!
    אוהבת אותך.

  4. בת מוזרה הגב

    טוב. הססתי לכמה רגעים האם להגיב בשם המקורי שלי או לא, והחלטתי שכן. זאת לא בושה ואין טעם להסתיר.
    אני הלכתי, וזה קרה לי המון המון המון.
    גם בגלל האישיות שלי, וגם בגלל שקשה לי מאוד לשתף. בעיקר קשה לי השיתוף בדיבור פנים מול פנים אם הבן אדם, וזה גורם לי לבלוע בחזרה את כל מה שרציתי לומר, ולהיתקע.
    היו מלא פעמים שפשוט הלכתי אליה, ואמרתי לעצמי שזהו, היום אני נפתחת. אם אני כבר הולכת אליה וההורים שלי משלמים אז לפחות שזה יהיה שווה. אבל זה לא שינה את המציאות.. שניה לפני הטיפול ננעלתי, נסגרתי, וישבתי מולה כמו גולם. וכל פעם שזה קרה לי פשוט רציתי לברוח,הייתי אומרת לעצמי שזהו, לכאן אני לא מגיעה יותר. ובסוף חזרתי פעם אחר פעם..
    כשדברתי על זה עם מישהי היא אמרה לי שזה לגמרי נורמלי, ואפילו צפוי. שאני לא צריכה להילחץ, והמטפלת יודעת להתמודד גם אם מטופל שותק.
    אבל האמת, זה לא הרגיע אותי לזמן ממושך.. כל פעם שהלכתי אליה הרגשתי אותו דבר.
    בסוף בגלל עניין אחר העברנו את השיחות שלנו לשיחות טלפון, ושם דווקא היה לי קל יותר לשתף ולדבר.
    ואני מרגישה שהפעמים האלה הצילו אותי ממש.
    היום אני כבר לא ממשיכה את הטיפול. בדיוק בגלל זה.. חזרו השיחות האלה שלא היה לי מה להגיד לה, והרגשתי שאני במצב הרבה יותר טוב וכבר לא צריכה את זה כמו בעבר.
    אז הפסקתי.
    אבל אני יודעת-שהטיפול היה חלק מאוד משמעותי בתהליך שלי, ובסוף זה היה שווה את זה. מאוד.
    אז תדעי שאת בסדר גמור, וזה הכי נורמלי שיש. לרוב האנשים שהולכים קורה לפעמים.
    מקווה שעזרתי לך, ואם את רוצה אני פה בתגובות.
    המון הצלחות!
    מעריכה אותך.

  5. חן הגב

    וואי קרה לי פעם שפשוט לא רציתי לדבר בפגישה.. הרגשתי תקיעות מול המטפלת עצמה, לא התחברתי אליה.. זה היה ממש לא נעים. שקט מביך והרגשה של שקיפות מעצבנת…אבל חוצמיזה…הצעד החכם ביותר שעשיתי…כמה אמיץ ככה שווה

  6. אנסה לעזור לך הגב

    האמת שהרבה הרבה זמן לא הגבתי..
    אבל השאלה שלך ממש נגעה בי אישית שהרגשתי צורך להגיב לך.
    ב"ה אני גם בטיפול רגשי כבר תקופה ארוכה מאוד..
    דבר ראשון מגיע לך כפיים על האומץ! יודעת כמה זה לא קל.
    והמקום הזה שמישהו מכיר אותך – אני ממש מבינה אותך!
    לי אישית בטיפולים יחסית ממש זורם, למרות שלא כל דבר אני מספרת, וזה מהסיבה שמותר לי להשאיר דברים לעצמי! זה לא ישנה לה רמת החרדיות שלי יותר או פחות, כי היא לא חרדית, וגם אם היא כן היתה, אני משאירה את זה לעצמי.. ועוד ועוד דברים, ככה מצד אחד אני כן מטפלת בקשיים שלי, אבל מצד שני, לא חשופה עם כ – ל מי שאני מול המטפלת, והיא טובה, ומקסימה ממש ועוזרת לי הרבה ושינתה לי את החיים.. אבל יש דברים צדדיים שלא נוגעים ישירות לטיפול – והם בהחלט מיותרים.. וזה עוזר לי להרגיש גם בטוחה ומוגנת – כי אני זאת שמחליטה מה לשתף.
    וכן, יש משהו שלאחרונה ממש קשה לי איתו, המטפלת שלי מציעה קשר גם מחוץ לשעה השבועית – הווי אומר שאם אני רוצה, אני יכולה לשלוח לה הודעה- לבטא את מה שקורה לי וכשהיא יכולה היא מגיבה לי על זה. לאחרונה אני ממש ממש לא משתמשת בזה, מכל מיני סיבות, ושוב, לכל אחת יש את הקושי בלשתף גם אם הוא אדם כזה שמאוד פתוח, מודע לעצמו וכו' וכו'
    אז תדעי שאת הכי נורמלית בעולם !! וסתם, אם אתן ממש בקשר טוב ביחד, אולי אפשר להגיד לה ולשתף אותה בזה, הפחד הזה וההינעלות רגע לפני – ישתנו ויקבלו מימד אחר..

  7. חני הגב

    אם זה לא היה קורה אז משהו פה לא היה אמין.
    את בסדר גמור, וזה קורה אצל כולם.
    בהצלחה.

  8. גם הולכת הגב

    הי בנות מסכימות לי לשאול שאלה?
    מאיזה סיבה את הולכת לטיפול?
    סורי על העודף טאקט

    • אני המתוקה הגב

      כי יש לי דפוסי התנהגות שאני רוצה לשנות לפני החתונה וכל מיני דברים שאני רוצה לרפאות בעבר שלי למען האושר שלי..
      ולשואלת, הנפש בטיפול עוברת הרבה טלטלות רגשיות ושינויים, אז לפעמים זה גורם לה להסתייג ולפעמים להתקרב.
      פעם נגיד, אפילו ברמה פיזית המטפלת שלי ישבה מרחק ממני ועכשיו יש טיפולים שאני מבקשת ממנה להתקרב, כל פגישה זה עולם, יש טובות, יש פחות.. הכל טוב, את בחברה טובה;*

    • אחת שגם הולכת הגב

      עברתי הפרעת אכילה.
      נכון שזה מתבטא בחצוניות, בעיקר בגוף, אבל עצם הבעיה היא לגמרי נפשית. (הגורם)
      הטיפול עזר לי למצוא את הנקודות האלה ולצאת מהמעגל הלא בריא שהייתי שקועה בו, ולגלות הרבה על עצמי.

    • חישוק הגב

      סלחתי לך על העודף טקט רק בגלל שגם את הולכת 😉
      מסיבה שעברתי טראומה או שתיים וצריך לטפל בהן. ובמטרה להפוך את החיים שלי לטובים יותר, וכדי שאני לא אהיה רק יצור שורד.

      • גם הולכת הגב

        ברור, אחד הדברים שלמדתי הוא להיות עודפת טאקט

      • מעדיפה בדוי... צפוי, לא? הגב

        וואו, אני מתלבטת מלא אם ללכת או לא…
        בעקבות טראומה, שכל הזמן נדמה לי שהנה הנה, זה כבר נהיה לא רלוונטי.
        מסתבר שלא, זה רלוונטי, חי נושם ופועם עדיין.
        וכשאתמול עבר אמבולנס ברחוב, ושמענו אותו אני ואח שלי, שעמדנו ליד החלון,
        והוא שאל אותי "זה מזכיר לך את מירון"?
        (הוא צדק, למי שחשבה אחרת)
        הבנתי שמשהו יסודי כאן צריך טיפול.

        אולי בזכותך אלך על זה יותר ברצינות (מה שהחלטתי עשרות פעמים בשלושת החודשים האחרונים, ולא ממש ביצעתי…)

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?