הודאה לה' על הצרות

ל"ג בעומר תשפ"א

מ.

אסון מירון הותיר את כולנו מזועזעים, המומים, ולא מבינים.

איך תתכן מציאות קשה כ"כ, בלתי נתפסת?? יהודים צדיקים וקדושים שבאו לציון הרשב"י כדי לחגוג את השמחה העצומה של אור יום הסתלקותו ו.. נצחו אראלים. הלב ממאן לעכל. להבין. למה????

וכמו תמיד בעת צרה כמו גם בעת שמחה, מוצאים נחמה במילותיו הקדושות של הרבי שליט"א מה"מ. קטע מדהים משיחת ש"ק אמור תנש"א:

ויש לומר, שנוסף על העבודה (דלימוד פנימיות התורה) בגלות, ה"ז נפעל גם ע"י עצם הענין (ירידה) ד"גולה" (עי"ז שמגלים בגולה את האל"ף, הכוונה העליונה בירידה) – כמ"ש "ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי", דלכאורה: במה מתבטאת ההודאה ע"ז ש"אנפת בי"?! אי אפשר לתרץ שההודאה היא על מה שנאמר בהמשך הכתוב "ישוב אפך ותנחמני", מכיון שאז אי"ז הודאה בשלימות: אם ההודאה היא על "ישוב אפך" (הביטול ושלילה ד"אנפת בי") הי' יותר טוב – והודאה יותר גדולה – אם מלכתחילה לא הי' "אנפת בי"! ומזה מוכח, שההודאה היא דוקא ע"ז ש"אנפת בי".

 

והביאור בזה, דוקא ע"י הירידה בגלות באופן ד"אנפת בי" באה העלי' דהגאולה, עד לענינים הכי נעלים שבה – גילוי בחי' אל"ף אותיות פלא; וכאשר מגלים ב"גולה" את האל"ף (דפלא) – הכוונה העליונה שבזה – מתגלה "אודך ה'" ב"אנפת בי", בחי' הודאה דוקא על דבר פלא שלמעלה משכל וחכמה (של האדם), ע"ד מ"ש "אודה שמך כי עשית פלא", דקאי על אריכות הגלות שהוא דבר פלא, ו"אינו מושג בשכל כלל, זהו מכלל במופלא ממך אל תדרוש, וזה גופא נמשך אח"כ בגילוי בבחי' "כי עשית – אל"ף", בשכל וחכמה אאלפך חכמה ודוקא ע"י העבודה בהתגברות על חושך הגלות מגיעים לשלימות הגילוי דפנימיות התורה בגאולה האמיתית והשלימה.

"הוד שבהוד" תכלית הירידה, שעניינה ביטול וקבלת עול

-“אודך ה’ כי אנפת בי”

כרגע לא מבינים ולא תופסים, העלם והסתר גדול

-אך מעומק הירידה מתגלה ההודאה

הגאולה!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

שאלה מביכה. אבל שיהיה

מזל שזה אנונימי… כל פעם שאני באה במגע עם מישהו לא דתיה, בלי שאני מכירה אותה ישר אני מרגישה הרבה פחות שווה ממנה.

יאללה תסלחי💕

בנאדם מעליב ועושה טעות ולו את סולחת- (טוב, ברור שלאחר התנצלות:))

הוסיפי את התגובה שלך:

6 תגובות
  1. גלים מתנפצים הגב

    תודי על זה את נשמה.
    בהצלחה.

  2. פרח וורוד הגב

    מהממת שכתבת את זה!!!!
    אבל צריך לצעוק לה'.
    זה חובה אפילו.
    משיח!!!!!!!!!!!

  3. אניוואן הגב

    חיפשתי קליינטים לרעיון ששמעתי, אז קבלי:
    (היה היה)איש עסקים אחד שמיהר לפגישה חשובה בה הוא עומד להרוויח מליונים(😱) בעודו ממהר ונחפז, דרך על שלולית בוץ וכל נעלו התלכלכה. אבוי.
    מה עשה? לקח טישו ומים ניקה את הנעל ו… כמובן המשיך בדרכו לעבר הפגישה, הרי מחכים לו שם המליונים בכליון עיניים.
    באותו הזמן עבר עני משועמם וחסר כל, שוטט לו ברחובות ו.. ספלאשש דרך על שלולית בוץ וכל נעלו המרופטת התלכלכה.כמה מכאיב.
    נעמד ברחוב וצרח וגידף וקילל, שח לכל עובר אורח על ההזנחה של העיריה לניקיון הציבורי.
    ואיזה רשעות להשאיר כך שלולית בוץ וכמה הוא אומלל.
    חזר לביתו להתאונן לאשתו על מצבו ביש המזל וכמה אשמים הם האנשים שלא עושים דבר.. ומי הוא זה ואיזה הוא שבנה את המדרכה? אתבע אותו לדין וחסל.

    כמובן שזהו משל לשתי דרכים.
    אנחנו יכולים להתעכב שעות ולזעוק, למה? איך? כמה? ולא ייתכן! ואלוקים איך אפשר?!!
    להיות כמו העני ההוא שבמקום להמשיך הלאה התעכב על זוטות.
    שחייו ריקניים וזה מה שמעסיק את כל כולו.
    אך אם נשכיל ונבין שעשירים אנחנו, ומליונים מחכים רק לנו(כמה נחמד) ננקה את הבוץ ונמשיך הלאה.. זה הרי לא מעסיק אותנו, יש לנו דברים יותר נעלים לעשות.(ללכוד עכברים למשל)
    והבוץ רק בוץ הוא, וצריך להתקדם הלאה ויש חיים אחרי כל ניסיון.
    בקיצור, אפשר לעמוד שעות ולזעוק 'אלוקים, למהה, למה זה מגיע לי? לנו? להם?' ואפשר לספוג ולקבל ולקום ולהמשיך(וללכוד עכברים)
    ולהבין שזו לא המטרה ולא התכלית שלנו.
    בתקווה שהובנתי חח את נשמעת בוגרת מידי בשביל לא להבין.
    [עקרונית העניין הזה משתייך ל"אתערותא דלתתא" ו"אתערותא דלעילא" ו"להחשיב קטנים כגדולים" וכו'….. אבל באמת שזה כבר מסובך]
    (ה-סוףףףףףף🙈🤦‍♀️)

  4. קפה אספרסו הגב

    וואו מחזק ממש
    תודה!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?