איפה אתה, כאב?

אין יותר תירוצים, אין הסברים וסיבות......

קוביית סוכר

זה לא עבר לי,
מהתקופה הקשה-לא חזרתי לעצמי,

לא מכירה אותי ככה,
ריקה,
עייפה
וחלשה…..
זהו, כבר הכל בסדר,
למען האמת- כבר די הרבה זמן הכל בסדר,
הגוף החלים ונדמה היה שגם הנפש.
מסתבר שלא כל כך…
המיטה היא החברה הטובה ביותר,
והמחשב הוא החבר המשני.
העייפות והעצבנות והחוסר כח תפסו להם מקום של קבע אצלי,
בכל מקום,
בראש, בלב, בכפות הידיים וגם על המדף.
במראה אני רואה זוג עיניים כבויות, כאובות,
שיודעות שזה יכול שוב להפתיע,
הכאב הזה או אחד חדש,
התמודדות כזו או אחרת,
והעיניים האלו מספרות לי-
שהן לא מתנגדות,
וזולגים נהרות תוך כדי הוידוי,
כמה נמוך, כמה נמוך הגעתן זוג עיניים כהות,
כי כשהייתה סיבה,
כשהיה בית חולים\בדיקה\ניתוח\ביקורת,
היה הסבר לכל דאון ולכל עצב,
היה הסבר לכל תנודת במצב הרוח,
הייתה הכלה,
הכלה של הסביבה והכלה שלי את עצמי-
'הרי זה הגיוני, אני כ"כ חלשה\כאובה\מתוחה…….'
וכשהכל חלף ועבר לו,
תודה לקל עשרות פעמים,
לפעמים, ברגעים של חולשה [שמגיעים קצת מדי הרבה…] אני קצת מחפשת אחר אותו צמרור של כאב חד,
אחרי הדמעות שזורמות ממתח וחרדה,
אחרי הפינוק מכולם סביבי,
ולא מוצאת….
כי אין סיבה,
כבר לא כואב יותר בגוף,
אין תירוץ לחוסר החשק, לעצבנות ולחולשה,
כבר לא צריך משככי כאבים ותחבושות,
רק פלסטרים לנפש,

יודעות איפה יש לקנות?

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

שאלה מביכה. אבל שיהיה

מזל שזה אנונימי… כל פעם שאני באה במגע עם מישהו לא דתיה, בלי שאני מכירה אותה ישר אני מרגישה הרבה פחות שווה ממנה.

כעס

את מפוצצת לי את הכל, את כל מה שכל השנים ניסיתי לכסות

הוסיפי את התגובה שלך:

16 תגובות
  1. נעלי אדידס הגב

    אאוץץ.
    לא, לא כדאי לך לקנות את הכאב.
    את שומעת? לא כדאי לךך.

  2. פורטת על גיטרה הגב

    אחחחח
    כואב לי, שכואב לך.
    וישלי דמעה בקצה העין. אמיתי.

  3. racheli הגב

    אאוצ.
    נשמה, זה הכי בסדר שיש להרגיש איך שאת מרגישה ככה עכשיו.
    כן, גם אם כביכול הכל עבר.
    לנפש יש זמן ריפוי משלה, אל תאיצי בה, אל תלחמי בזה.
    תפני לעזרה מקצועית, בבקשה בבקשה.
    כי לפי איך שזה מרגיש לי ואני אומרת לך על סמך דעתי האישית בלבד
    הנפש שלך עייפה נורא ועמוסה מאד מכל מה שהיה לך.
    ואת צריכה לפרוק את זה ולדבר על זה.
    בבקשה תעזרי לעצמך ותיפני למישי מוסמכת שתדע לנקז את כל הבלבול והעייפות הנפשית הזו למקום של התחלה חדשה.
    טוב?
    באמת, אני ממש מבקשת.
    מחזיקה לך אצבעות חזק ומתפללת עלייך באמת.

    • נעלי אדידס הגב

      איזה נכון זה, יואו.

    • פרפרית הגב

      באתי להגיב משהו כמו רחלי.. ואז ראיתי שהיא הגיבה אז כבר אצטרף אליה:)
      ואני אומרת לך את זה מנסיון..
      ממש הזדהתי עם מה שכתבת. ותקופה ארוכה נלחמתי בזה שאני לא מתאוששת מהכל, ואיך זה ככ השפיע עלי ועוד מציק לי כשאני כבר ככ אחרי. (זה אומנם לא היה פיזי, אלא נפשי יותר.. אבל הזדהתי מאד בהכל)
      ויום אחד פשוט (רק אלוקים יודע כמה שזה לא היה לי פשוט) פניתי לעזרה מקצועית.. וזה מציל אותי. ממש.
      בשבילך, תאזרי כוחות ותעשי את זה.
      לא מגיע לך לשים על הנפש פלסטרים.
      תלכי ותטפלי בה כמו שצריך..

      ושתדעי שאת נשמעת מיוחדת מאד, שיש בך תכונות נדירות ומיוחדות.
      הוזזת לי הרבה משוהים בלב ובחשיבה…
      תודה לך!

    • קוביית סוכר הגב

      נשמה:)
      נשתדל…………………….

  4. יפוש הגב

    אני ממש מבינה את התחושה שלך, זה טבעי לגמרי
    אני חושבת שאחרי כזה אתגר מותר קצת להרפות, לתת מקום לכאב… אל תילחמי בו, תני לו למלא אותך ותראי שלאט לאט הוא יישכך. ותאמיני בה' שעוד הכל יהיה טוב, הוא יכול!
    תחייכי, זה יפה, החיים יפים, צאי קצת החוצה לשמש ותנשמי אוויר… תאהבי תצמך!!
    אוהבת אותך מהממת, את גיבורה!!

  5. motek הגב

    בום. טראח.
    כשהייתי בכיתה ד' אולי, חשבו שיש לאח שלי את המחלה.
    והייתי ילדה קטנה. לאף אחד לא היה זמן להסביר לי שומדבר, או לטפל בי.
    אז הייתי בבוקר קונה לעצמי אוכל, והולכת לבית ספר עם תלבושת ששכנה גיהצה.
    ושם – כל החברות נתנו לי צומי ברמות של ילדה שאח שלה חולה במחלה הידועה.
    אבל אחרי חודש – הם הבינו שזה לא זה.
    וזה "רק" אפילפסיה.
    ואני, לא הבנתי מה קרה פתאום.
    כי אבא ואמא עדיין לא בבית, וגם לא האח הקטן והמתוק שלי.
    אז למה פתאום כולם נעלמו??
    זה היה לי קשה. נוראות.
    ממש, עד היום אני מתמודדת עם שאריות של דברים מהתקופה המשוגעת הזאת.
    לא יודעת למה סיפרתי לך את כל זה.
    רק רציתי להגיד, שבתקופת מחלה, המחלה היא העיקר, אבל היחס של האנשים מסביב הוא דרסטי מאד.
    וזה קשה להתרגל, גם לזה שעוטפים אותך יותר מידי, וגם לזה שלא.
    וזה הכי טבעי שיש. קחי לעצמך את הזמן לנשום.
    יש תרוצים, ויש סיבות, ושאף שוטר בראש שלך לא יגיד לך אחרת.
    נגעת לי חזק.
    מחזיקה לך אצבעות.
    🤞🤞🤞

  6. כיסא גלגלים הגב

    מצטרפת לכל מי שענה פה
    ת ש ת פ י!!!
    תגידי שקשה לך אנשים מסביב לא תמיד שמים לב מה קורה לך, אם לא תדברי ותספרי הם לא יוכלו לעזור לך.
    כמו שאמרת- אנשים חושבים שאם יצאת מבית הרפואה אז זהו את בסדר יום יומיים להתאושש וזהו שוכחים.
    בכיתי כשקראתי באמת.
    קבלי חיבוק ממני❤
    ואני תמיד כאן להבין ולהכיל אותך.
    אם הייתי מכירה אותך.. אולי עוד ניפגש בעתיד

  7. רוצה לרצות הגב

    אמאלהה
    נשמה שאת❤
    מגיע לך ליפול ולקום כמה שאת רק רוצה!!
    אף אחד לא יגיד לך לא!!
    נפילות לא מתרצים בגלל חולשה פיזית, בעיקר מתרצים בלגל חולשה נפשית
    קיצער מאמי, את תפלי אבל מבטיחה לך שתקומי🥰

  8. דגל הגב

    יקרה,
    תקשיבי לי, ותקשיבי לי טוב טוב….
    זה קשה כל כך..!! ואני מבינה אותך לגמרי לגמרי!
    אבל מתוקה, תפרקייי תשתפי…
    זה לטובתך 100%
    באמת.
    ואני יודעת מה את חושבת … את בטח חושבת פחח שטויות איןמצב אני משתפת משהו..
    אבל את חייבת!! זה קשה מאודד אבל זה בשבילך ולטובתך. בסוף את תהיי שלמה עם עצמך.. לפחות שניסית לעזור לעצמך…..
    תעשי את זה בשבילי?
    בשבילך(?).

  9. חמנייה הגב

    ואו
    ואו
    ואו
    ואו
    ואווווו
    מזה הפוסט המטורף הזה???
    פשוט שלמות על חללל
    כל כך אהבתי.. ולצערי גם הזדהיתי..
    בעז"ה שלכולנו יהיה הכי טוב שאפשר..

  10. אביגיל הגב

    תדברי עם חברה, זה עוזר.
    כתיבה מדהימה, נגעת חזק.
    נראלי עכשיו זה אצל הרבה בנות כי אין למה לקום ולומדים דרך המחשב.
    תנסי אולי לעשות עוד דברים- הליכה (אפילו לבד) לקום מוקדם (ולנסות להעסיק את עצמך- לקרוא אולי??) והלאה 🙂
    מאחלת המון כוח בהמשך, גם לך, וגם לי בעצם כי אולי גם אני כזאת.
    אוהבת!

  11. ♥️ הגב

    פלסטרים לנפש אפשר לקנות ממש קרוב לנפש.. ויש גם מוקד קצת יותר רחוק..
    במח ובלב.. רק אצלך!!!

  12. טוהר המושית!!1❤❣ הגב

    אימלההההה את ממש היזכרת לי אותייי ככה הרגשתי שנה שעברה והייתי רק בכיתה ט שבועיים בבית שתי ניתוחים ועוד שבועיים בבית היה מזעזע וברוך השם שעבר ואת כל יום מפחדת שאולי זה יחזור….
    ואוויי הזכרת לי תעבר ויורד לי דמעות….
    מבינה אותך מאד😥💞💖

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?