של מלחמה.
?
ילד,
מי יודע
מה עובר בראשך הקטן.
ועד היכן עוד גדלו העיניים,
כשצפית בהם לוקחים את אבא,
יודע שזה יהיה לבלי שוב.
ילד,
מי יודע
כמה צעקות חנקת
באימה ופחד משתק
כשבהית, חסר יכולת להגיב
בקנה הרובה המתנופף.
ילד,
מי יודע
מי יכול לנחש
מתי יפסיקו אוזניך
לשמוע שוב את שריקות האש.
ילד,
מי יודע
כמה דמעות בלעת בגבורה
כמה צעקות חנקת בדממה
כמה כאב, כעס ובושה,
קברת מתחת מעטה מסכה.
–
ילד גדול של מלחמה.
–
ורק הוא שם למעלה,
יודע כמה רגשות מודחקים
כמה שריטות נשאת בנפשך,
כשנכנסת עלי קבר.
ומה עבר בראשך,
רגע לפני
המוות.
מוקדש ב-?,
לילד ה-1,500,000
ולכל אחד ואחד מהילדים לפניו.
תנצב"ה.
?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
ילדה
על מי כתבת
שיר סיפור
ונשמה?
ילדה
ואיך הצלחת
להעביר במקלדת
סיפור של ילד
אחד מיני רבים
בזאת הצורה
שנכנסה כמו חץ
לנשמה?
ילדה
אעעעע.
נעלמה לי המילה
עוד להסביר
היא נעלמה לי
מבין שורותייך
מלאות בשיר
על מלחמה
איי איי איי
ילדה.
את גיבורת מלחמה
והילד
גיבור מלחמה.
נ.ב.
מי זה הילד הנ"ל?
מישהו שאת מכירה או משהו?
אככ למה להכאיב לי?
מתנצלת ??
אין מילים על כזה דבר. אין. אין. כלום והכל.
באמת אין.
.
תודה.
ולמה זה ככה? למה??
גלות.
וואו טל.
משוררת שאת בעצמך :))
האמת שכתבתי את השיר אחרי ביקור ב'יד ושם',
שם עלו לי לראש מילים ראשונות כשמעתי ניצולה מדברת על זה שהיא לא רצתה לאכול את האוכל במחנה כי זה לא היה לה טעים.
פתאום הבנתי, קלטתי עד כמה הדברים ה'קטנים' תפסו אותם גם שם, בתוך המוות.
כן, גם שם היא עדיין היתה הילדה הקטנה, שרוצה לרקוע ברגליים כי היא לא רוצה לסיים את הלחם…
זה העביר בי צמרמורות.
חזרתי, והייתי חייבת לפרוק…
ילד.