למורה שלי
למורה שלי, אני יודעת שאת אף פעם לא תיכנסי לכאן, ואף פעם לא תראי את זה.
ולמרות זאת אני כותבת.
אמרת לי שאת מאוכזבת ממני, בגלל שלא הגעתי לבית הספר ביום שהיה בו שיעור שלך,
שזה חמור חמור ואת לא רוצה ללמד בנות שמזלזלות ככה בהשקעה שלך.
אמרת שהמקצוע הזה הוא "ערך עליון".
מוזר, אני שמעתי שלהיות יהודי זה ערך עליון, שאהבת ישראל זה ערך עליון.
את מקובעת מאוד וקצת שוכחת שיש לי עולם וחיים מעבר.
את יודעת מעולה שאני תמיד מגיעה, ותמיד בזמן. אז קורה.
אבל זו בכלל לא הנקודה,
כי מבחינתי הבעיה פה היא האישיות שלך ושיהיה לך בהצלחה איתה.
המורה את פגעת בי. את פגעת בי לא כשכעסת.
את פגעת בי כשאמרת לי שאת מאוכזבת ממני באופן אישי, מאוכזבת ממני כי בכלל לא הייתי אמורה להיות בהקבצה שלך. ובכל זאת השקעת בי ונתת לי להשאר.
רק כי אני מאוד רציתי, אז היית מוכנה להשקיע.
וזה פגע בי כל כך… עד שהגעתי למצב שבאמת חשבתי שאני שווה לכולן וברמה של כולן.
עד שהשלמתי עם עצמי שאני מתאימה למקום הזה לא רק כי נתת לי הזדמנות, אלא כי אני באמת יודעת.
את באת ופירקת אותי לחתיכות, גרמת לי להרגיש כל כך כלום
גרמת לי להרגיש שהכל פה הוא בעצם בחסד, שכל ההשקעה שלי לא שווה כלום,
לא שווה כלום כי אני בכלל לא אמורה להיות כאן, רק כי את ריחמת עלי אני פה.
מה את חושבת? אני באמת לא מבינה?
את חושבת שעכשיו יהיה לי מרץ ורצון להצליח? להשקיע עוד?
את חושבת שאם את מזכירה לי שאני לא מספיק אז אני אקבל דרייב חזק לעבוד?
מה את חושבת? שאם תגרמי ללב שלי להתפרק זה יבנה אותי?
את לא חושבת. את לא חושבת כלום. לפחות לא על אחרים.
רק חושבת על הרצון שלך שהכל יהיה מסודר ומדויק.
רק חושבת על האגו שלך ונעלבת כמו ילדה בגן, לא רוצה ללמד אותי כי לא הגעתי פעם אחת, כמה בוגר.
אני לא מבינה למה אני בכלל לוקחת אותך כל כך ברצינות.
למה מול המילים שלך, פתאום התאדו כל הציונים הגבוהים שלי, שבאו עם המון השקעה.
וזה שהגשת אותי ב90. לא בחסד, בזכות.
אני לא יודעת למה אני נשברת ככה מולך, מתקפלת. רועדת מפחד.
מתקפלת ומתנצלת למרות שבאמת יש לי סיבה מוצדקת.
רועדת מפחד כשאני בסדר גמור. כשהכעס שלך פוגע בך בסוף ולא בי.
אני יודעת למה.
מסיבה אחת פשוטה, את לא תביני, ואת לא מבינה.
הלב שלך מסודר בטבלאות אקסל לפי האופי שלך, 0% אלסטיות,
ואם אני רוצה לשרוד אותך ואיתך, אני צריכה להכנס לטבלה, להיות כמו שנח לך.
אז אני יודעת שאת לא תקראי את זה לעולם, ורק לכן אני מעזה לכתוב כאן.
כי אם היית כותבת לך מכתב כזה, ואפילו מנוסח יותר בנעימות, לא היית מקבלת, מופרך.
וזה במקרה הטוב.
הדבר היחיד שאני יכולה לומר הוא… שחבל.
שחבל שכשמעסיקים מורה שוכחים שהיא מלמדת נפשות, לא בגרויות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
אוח, אני כל כך מבינה אותך, כל כך, ילדה.
ואת בכלל צודקת. והמודעות שלך מהממת, וההבנה שלך, וכושר הניסוח. והסוף כזה נכון- שאאוצ'.
??
אי אי אייי
נגעת לי בנקודה כואבת ופגיעה…
לפניי שנתיים הייתה לי מורה (שכלל הבצפר היה מתוסבך עליה, כן?)
וזה היה דומה כל כך למה שכתבת כאן…
??
די אני מצטמררת החזרת לי זכרונות ששמרתי במגירה נעולה!!!
אווווצ'
אוף זה מכאיב לי…
למה קראתי את זה, למה????
אמאלה ואבאלה.
זה נכון עד כאב!!!!
את לא מבינה עד כמה!!!
כתבת אותי.
את לא מבינה איך אני מזדהה בקטע של פחד ממורות..
יש לי היסטוריה ארוכה וכואבת בענין…
לאידעת מה לומר,
רק שאנחנו באותה סירה⛵.
וזהו.
אוהבת ומעריכה אותך על הכנות.
❤❤
נ.ב
כתיבה מהממת!:)
כיף לקרוא!
אוהוו מצמרר כל כך.
ואני באופן אישי יכולה ממש להזדהות איתך!
לפעמים מורות שוכחות שהתלמידה שמולם היא אדם לפני הכל ואחרי הכל, שיש לה רגשות, ולפעמים גם עליה עובר דברים .. גם אם הם קטנים הם משפיעים. ושמילים הם כמו חץ שיכול לחדור עמוק עמוק ללב.
אז בתור אחת שגם עברה דברים כאלו עם מורות ואפילו גרוע מזה, ואני כבר אחרי הכל, וכבר הספקתי לשכוח מהרוב. אומרת לך מלב ללב , אז תקחי אותם ללב!!! כי זה לא שווה את זה ולא מגיע להן שאת תכאבי את חוסר תשומת הלב שלהן..
וגם צריך לזכור שאולי היא דיברה בלי לחשוב הרבה לפני.. וזה לא היה בכוונה.. נשתדל לסלוח ולהתפייס
כי זה מה שהכי טוב והכי בריא שיקרה.
נכון ממש!
וואוווו – –
וואו. כל כך מסכימה איתך.
אפשר להקדיש את זה גם למורה שלי?
בתוספת סטירה, אם יורשה לי.
וואו את כזאת מדהימה שאין לי מילים!
שימי עליה פס!! היו פעמים שאמרתי לעצמי שהמבחן הוא למורה וזה באמת היעה ככה וזה יכול לבאס שהציונים שלה בתעודה שלך אבל עושים מה שאפשר.. יש מורות באמת נוראיות שאמנם יותר גדולות אבל חוץ מיזה מיהן לידך? את מתאמצת!!! אין-יותר-אלופה-מימך!!! תפחי לעצמך על השכם! בלי צחוק. היא יודעת לראות רק את השלילי ולא יודעת לחנך ואת בעז"ה תצמחי מזה ותלמדי להיות רגישה יותר לסביבה בזכותה(בכל זאת בזכותה מה לעשות)..
וואו של כל הוואוים
דבר ראשון כיף לראות פוסט שלך, למרות שהוא קצת עצוב
ןדבר שני, אין לי מה לומר, לפעמים מורות לוקחות אותך יותר מידיי אישי (או לא לוקחות אותך בכלל ואני לא יודעת מה גרוע יותר)
ומשהו אחרון- מזדהה ?
עצוב לי בשבילך, פגיעה ממורה אף פעם לא דבר כיף. אני יכולה להבין אותך, ובכל זאת אני חושבת שצריך גם לחושב עליה. גם לה יש חיים מאחורי השיעור, מאחורי הבצפר, זה לא סותר שהיא מורה לא טובה.
אני מסבירה את עצמי?
מאחלת לך המון הצלחות בלימודים, בבצפר ובכל תחום שלא יהיה.
כתיבה יפה!!
אוייי זה כואב לי בשבילך?
הדברים האלו שמורות אומרות בלי לחשוב ולא יודעות שהם זורקות את העולם שלך
ואחרי זה את לא יכולה לעצור לחשוב על זה…
תהייה חזקה, אל תתני לדבר הזה שאמרה להשתנות מה שאת חושבת על עצמך, אל תתקן לזה להשפיע עליך כל כך
זה קשה, הייתי במקומך, אני יודעת
❤️❤️❤️
וואאי אוף.
אני איתך במאה אחוז.
המורה הזאת אמרה שני משפטים, שהיא מאוכזבת ממך.
זה סתם העלה לך חוויות מהתת מודע והצית.
באמת הם לא קשורות, וזה לא מה שהיא התכוונה.
זו באמת סיטואציה לא נעימה ואף הרבה יותר מכך, אבל אני ממליצה לך להתמקד בעתיד ולא בעבר. את תחושת הכעס והנקמה את יכולה לתעל למקום טוב בכך שתשקיעי במקצוע הזה עוד יותר ותקבלי ציונים מעולים על אפה ועל חמתה בזכות ולא בחסד, בזכות הכשרונות שקיבלת מה', ההתמדה וכוח הרצון שלך. הרי היא לא אלוקים ועל אף שהיא החליטה שאת אכזבה עבורה, את יכולה ומסוגלת להרבה יותר ממה שהיא ציפתה…
אל תתני לה לשבור אותך ותמשיכי להשקיע במה שחשוב לך?
דחוף לשלוח פוססט זה לכל מיני מורות
בחיים לא הגבתי על סגנון כתיבה אבל את כותבת מושלם, אבל באמתת מושלם, אמאלה צמרמורתת!!! כואב לי בשבילך ממשש:(
את כל כך-כל כך צודקת.
שזה פשוט עצוב.
אימלההה כמה עצב:( יש בכל מילה!!! אני לא מסוגלת….. יאווו בהצלחה!!1 ושתפגשי מורות טובות יותר בחייםם!!!!