כולן צוחקות עלי בשל שמי הייחודי והמעניין, זה פוגע בי אנושות ומרגישה שהייתי מקבלת בשמחה כל שם מלבד שמי הנורא. בנוסף המראה שלי תואם את השם אז תעשי אחד ועוד אחד מי שעונה לי ותגיעי למסקנה העגומה שאין לי חברות ואין לי עתיד. ואנשים חושבים שאני מעוררת דחייה, בקיצור אני לא רואה טעם בחיי.
אשמח אם תעני לי תשובה מהר לפני שיקרה לי משהו רע…אני גם שמנה אגב מאוד מאוד שמנה..
יקרה ואהובה שאני בטוחה שאין לי דרך להעביר לך כמה אהדה עוררת אצלי כלפייך בכתיבה שלך.
עם תחושת הדחיה והחוסר נוחות עם מה שיש בך… עשית לי חשק להכיר אותך.
להיות חברה שלך.
משהו בעוצמות שבהן הבאת את עצמך.. באינטליגנציה שמבצבצת מבין השורות.
דבר ראשון גאה בך שאזרת כוחות לכתוב. גם זה בטח דבר לא פשוט שמעריכה אותו מאד.
ואשמח שתמשיכי לכתוב ולשתף כאן ככל שתצטרכי.
חוויה כואבת
התחברתי מאד לחוויית הכאב העמוקה שאותה אני מכירה ממקומות שלי וחיברו אותי כל כך אלייך.
וזה כואב.
ורוצה להיות איתך בכאב הזה.
ומרגישה אותך כל כך. את הקושי ואת המצוקה ממנו את כותבת.
העלית לי זיכרון של איזה ישיבה כבודה של כמה נשות צוות בית ספר עם נערה. בין השאר היועצת של בית ספר אמרה לה: עוד כמה שנים כל מלכות הכיתה שמציקות לך יצטרכו להתעמת מול העולם האמיתי שדורש דברים קצת אחרים. ובשלב הזה בחייך יתחילו להעריך את היכולות שלך והשכל שלך ותקבלי מקום מעריך בעולם.
זוכרת שהקשבתי וחשבתי לעצמי: האם זה עוזר לה לדעת מה יקרה עוד 5 שנים?? עכשיו לא טוב לה לנערה הזאת. היא צריכה יותר מכל עזרה להתמודד עם הפגיעה המילולית החברתית שהיא חווה כל הזמן! וחושבת שנזכרתי בזה בגלל שהרגשתי את המצוקה העכשווית שלך שזקוקה לעזרה.. לא מכירה אותך ומה האפשרויות שלך.
אבל לא כדאי להישאר עם התחושות האלה לבד.
וכאן זה מקום מצוין שבו הנחת את הרגשות שלך.
ומתפללת שתיקחי מזה כח לעולם האמיתי בו את נמצאת למצוא את מי לשתף ולקבל ממנו עזרה.
בינתיים אנחנו פה ואנסה לשתף אותך בכמה רעיונות שעלו לי.
ואולי אחד מתוכם לפחות ייתן לך משהו שיטיב לך בהתמודדות שהעלית…
להתחבר למי שברא אותך
לפני הכל, אגיד לך משהו שאולי יראה לך לא קשור, אבל בעיני אם תצליחי להבין את זה – יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם חווית הדחיה בפרט ועם העולם בפרט.
את לא היחידה שקשה לה להעריך את עצמה, הרבה אנשים מסתובבים בעולם עם חוויה שהם לא מספיק ראויים לאהבה. זה ממש מחלה של הדור. ובאמת בתקופות מסוימות בחיים או בכלל אנחנו לא תמיד מצליחות לעמוד בלחץ החברתי ובסטנדרטים המקובלים. ואז מה? כל מי שאנחנו חסר ערך? האמת בעומק היא שהערך הפנימי והאמיתי של יהודי מעולם לא נקבע ולא יקבע לפי איך שהעולם מגדיר אותו. הערך האמיתי נובע מזה שהקב"ה מאמין בך, והוריד אותך לעולם בדיוק כמו שאת להיות שותפה שלו. את שותפה של הקב"ה. יש בך טוב פנימי וטהור שה' רואה ומעריך. את יקרה, מעצם היותך. למה? כי הוא החליט.
מהמקום הזה את יכולה לחבק את עצמך ולומר: אני אהובה, שייכת, טובה וראויה. הקב"ה מאמין בי. הוא בורא אותי עכשיו דווקא ככה, וזה מדויק.
כשההבנה הזאת חודרת לנפש, היא מעוררת מהפך אמיתי. מבטיחה.
מעבר לזה חשוב לזכור עוד שני דברים:
להבחין בין מי שאת לבין מה שהסביבה רוצה
אחת מהיכולות הכי חשובות בחיים היא התמודדות עם הסוגיה הבאה: איך אני נשארת נאמנה לעצמי למרות דרישות הסביבה ובלי לנתק קשר.
זאת אומרת שמעבר למשוב החברה על מי את, יש גם מקום שנבנה בתוכך בלי קשר אליהן.
מקומות שאת מרגישה שהם וודאיים לך וצריך הרבה כוחות לזכור את הידיעה הזאת כשהסביבה מתעלמת או מבטלת אותה.
לדוגמא, הרגשתי בכתיבה שלך אינטליגנציה גבוהה. אם זה נכון, האם יש לזה ביטוי? האם את יודעת את זה אבל אין לזה הד סביבתי שמאשר לך את זה?
ואולי יש לך דוגמאות אחרות שאני לא יודעת אותן.
במקום הזה יש מאבק. לתת לעצמך האמיתי שאת מאמינה בו מקום להתבטא ולצאת לגילוי.
זה ממש הגולם שנאבק להשתחרר מהפקעת. וזה קשה וכואב ומעייף ומייאש ותמיד עולה השאלה: אולי אני סתם גולם כמו שכולם אומרים.
וצריך לזכור במקום הזה את להישאר מחוברת למי שאת באמת. למרות הכאב והעייפות והייאוש להישאר נאמנה לכוחות שאת יודעת שקיימים בתוכך ולהצליח להביא אותם לתוך הקשרים שלך ויחסי הגומלין עם חברותייך והסביבה.
ואיך מגלים מי את באמת? מתבוננים: מה האני מאמין שאני באה איתו לעולם? מה מעצבן אותי? מה משמח? מה אני בכל זאת לא רוצה לשנות בתוכי? למה אני מתגעגעת? במי אני מקנאה? (לפעמים מי שאת מקנאה בו הוא מישהו שמעורר בך משהו שנמצא עמוק בתוכך ומפחד להתגלות)
לשנות את סרט ההקלטה
לפעמים חווייות ילדות צורבות לנו בהרד-דיסק מידע שהמח שלנו קולט כאמת מוחלטת ושום דבר שיגידו לנו העולם או אפילו אנשים שאנחנו סומכים עליהם לא ישכנע אותנו לחשוב אחרת.
לא רק זה אלא האמונה עצמה דואגת לשחזר שוב ושוב את אותה חוויה ולחזק את האמונה שזה האמת האבסולוטית.
לדוגמא, אם ילד חווה רגע של השפלה שבה הרגיש אשם. ייתכן ויחשוב שבמהות הוא אשם ומותר לכל אחד להשפיל אותו.
ואז כמו בסרט רע זה יקרה פעם בפעם בלי כוונה וזה לופ שקשה מאד לצאת ממנו.
היכולת לצאת ממנו זה לעשות עבודה עם עצמינו היא להתחיל לשים סימני שאלה במקום סימני קריאה. שינוי חשיבה מתחיל מידיעה שזאת לא האמת המוחלטת. ושיש מעבר למה שהמח צרב לנו.
אם תמיד אמרת: חברות לא מוצאות בי ענין!
תתחילי לשאול את עצמך: באמת חברות לא מוצאות בי ענין? באמת באמת? או שיש פעמים שזה לא ממש מדויק…
את יכולה לנסות לכתוב לעצמך תסריטים של מאורעות לא טובים שקרו איתך בעבר ולתת להם סיומת אחרת. סיומת שמיטיבה איתך. סיומת שאם תקראי אותה כמה פעמים המח יתחיל להאמין בה וייתן לך להיחלץ מהקולות ה'רעים'.
עוד דבר שתוכלי לעשות בכתיבה;
לשרטט לעצמך במילים איזה עתיד היית רוצה שיהיה לך.
בניית עתיד חיובי תשפיע ללא ספק על פתיחת מקומות טובים יותר בנפש שלך.
הנושא שהעלית מורכב וספרים שלמים נכתבו עליו. ניסיתי ככה לכתוב לך כמה דברים שבעיני הם מהותיים. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף. אנחנו כאן תמיד בשבילך באתר לקרוא ולנסות לעזור.
בהצלחה אמיצה
איתך בדרך, חני
chani@shutafotbaderech.co.il
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
35 תגובות
אוהבת אותך !! ?
איכ אנשים דוחים שירדו על עצמם קודם (גם לי יש שם שגורם לשוק, אבל יש לי כינוי סביר)
אני עוד שנייה בוכה… מהמם ומרגש! חני, תעני על יותר דברים, את כותבת מושלםםםם..יוווו כבר עולות לי דמעות!
כיווצת לי את הלב שאת לא מבינה בכלל
אני כל כך מבינה אותך שאת לא מבינה אפילו כמה. אבל שתדעי שב"ה לסיפור שלי יש סוף טוב, מה שנותן לסיפור שלך( ושל כל אחת אחרת שחווה כאלו דברים) גם סוף טוב.
תאמיני לי, אנשים מוערכים יותר כשיש מעליהם שק חוויות ונסיונות. לא כשהם מדברים מתוך מחקרים ושמועות…
אל תרימי את הראש! תראי לעצמך ולכולן מי את ולמה את מסוגלת!
מחזיקה לך אצבעות!
תשתדלי להימנע מהביטוי "להחזיק אצבעות", הוא מגיע מהנצרות
וואלה תודה על ההחכמה!!
פעם היה לנו על זה דיון בכיתה ובדקתי, וזה לא נכון!!!
זה לא מגיע מהנצרות!!!
מוזמנת לבדוק..
חכמה שלי
הי גם לי יש שם לא משו והמצאתי לי כינוי וביקשתי מכולם שיקראו לי ככה..
תנסי..
יש לי שם שיא הרגיל, אחד שאם יקראו אותו במסדרון, לא רק ראש אחד יסתובב. ותמיד חלמתי שיקראו לי בשם יחודי כזה. שלא יצטרכו להוסיף שם משפחה אלא ישר ידעו על מי מדובר.
קוראים לי אסתי. השם הכי מהמם בעולם. אני פשוט מאוהבת בו!!!! והוא מבטא כל כך הרבה והוא בעצם אני..
אבל פעם שנאתי אותו נוראות. אני באמת לא מבינה היום, איך יכלתי לשנוא את השם הכי מהמם שקיים ביקום..
ולא רק את השם שנאתי. גם את עצמי שנאתי נורא. נורא!!!
שנאתי את המראה שלי, אז לא הסתכלתי במראות בכללל, את הקול ואת צורת הדיבור שלי, את הצחוק שלי – והפסקתי לצחוק. את הריקוד שלי את הכשרונות שלי את כל מה שקשור בי שנאתי. שנאה מטורפת.
כמובן שהיו לזה כמה גורמים זוועתיים:/ היום אני כבר שונאת את הבנאדם המסריח שגרם לי לכל זה,
ואני אוהבת את עצמי!! אני אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי!!!!!!!!!
ואני אגיד את זה 100 פעמים אם צריך, אני יפה, אני מהממת, יש לי שם מושלם והחיוך שלי מושלם ואני כשרונית ברמות אחרות ואין, פשוט אין עלי!!!!
כל כל כיף לי שאני יכולה להגיד את זה ובאמת להרגיש את מה שאני אומרת.
ואני רוצה לתת תקווה לכל הבנות ששואלות את השאלה הזאת…
זה שאתן שונאות את עצמיכן למרות שזה לא נכון, זה לא אשמתכן.
שתלו לכם תחושה של דחייה עצמית שהייתם קטנות.
אתן לא אשמות. פשוט לא!!
ויום יבוא ואתן תאהבו את עצמיכם. באמת.
ויהיה לכם טוב.
אסתי איךךך?
מעריצה אותך בואי תכתבי על זה יותר כי אני עדיין חיה בחצי הראשון של מה שכתבת
אסתי, את מהממת! ריגשת…
יש לי שם הזוי, ואני עד היום לא אוהבת חלק ממנו. אבל את האמת? הדבר שאני הכי אוהבת הוא השם שלי. ואנשים צוחקים עלי, ואנשים מרימים גבה, וזה מציק- אבל את יודעת מה? רק מי שבאמת אוהב אותי קרוב אלי! השם שלי הוא כמו דוחה יתושים- דוחה אנשים שרוצים לנצל אותי. יש אנשים שאוהבים אותך ואת השם שלך, בשאר באמת אין צורך!!
זה לא פורסם כבר לפני כמה ימים?
יש פה כמה פוסטים שמפורסמים איזה פעמיים…
אני לא יודעת מי את(מסתבר) אבל נגעת בי כל כך!! המחשבה הראשונה שעלתה לי זה שאת מהממת פשוט עוד לא גילית את זה לעולם. ולעצמך.. בהצלחה מהממת
יואו מוזר לי לקרוא את זה!! אני דווקא רוצה שיהיה לי שם נדיר, שייחד אותי.. מצחיק ומוזר ככל שיהיה
חיה רחל זהו שמי ואין שני,
כי רק הוא משקף את ה-אני
יש חיוש, חייקי, חיהלה וחיה,
רחלי, חלי, רחל, ורחלה…
אבל חיה רחל?
חיה במלעיל
ורחל במלרע?
יש אותי נראה לי,
אחרות אני לא מכירה!
אז למה שאסכים להחליפו?
לשנות, להוריד, לקצר?
אני הכי אוהבת אותו!!
למה שעליו אוותר?!
***
מבינה? זה אני כתבתי לפני תקופה. יודעת שהחרוזים והמקצב לא משהו… אבל תראי איך אני מחפשת בנרות את הייחודיות הזו. את השם ש-ל-י ולא של אף אחת אחרת… אולי אם תשני את ההסתכלות, תוכלי להעריך את זה שיש לך שם מיוחד ולא 'משעמם' ושיש בנות שממש חולמות על כזה שם…
כפרה עלייך ?
יאווו איזה עצוב… קיוצת לי את הלב אני עוד שניה בוכה…
תודה לכל המשתדלות לעזור אם אין לכם משהו חכם לומר אל תגידו בבקשה בשבילי ובשביל אחרות אם אתם מפנטזות משהו כדי להרגיע את מצפונכן או משהו אחר זאת לא הבמה אבל באמת היו תגובות שעוודדו אותי מאוד עכשיו אני מבקשת שכל אחת תחשוב טוב אם יכול להיות ואני בכיתה שלה ואם כן תשתדלו לשנות את היחס לי ולאחיותיי תודה.
אני ממש מתחברת למה שפצלוחה רשמה. אני גם הייתי רוצה שם ייחודי שלא כל העולם מכיר…
חני את אלופה,
אין דברים כמוך!…
אם הייתי כותבת את השאלה הזו – התשובה שלך היא בדיוק זו שהייתי זקוקה לה.
אני קראתי סיפור דומה (אמיתי!) על ילדה שאחרי שהפסיקה לחשוב שככה חושבים עליה והתחילה לחשוב דברים טובים על עצמה גם הסביבה התחילה.
בהצלחה!
היי!!!
אני באמת מבינה אותך אבל יש אנשים שכך נגזר עליהם משמים אין מה לעשות
מבינה
מעולה!!!
עכשיו לחלק הבא!
אני מאוד ממליצה לך שתזרמי ותחייכי כל הזמן!!!
והחברות שלך יאהבו אותך
חחח דבר ראשון – את מהממת!!! לי קוראים מרים וזה כל כך לא מתאים לי השם הזה!!! תמיד אומרים לי שהוא מריר ובכלל שם של חוזבשים..אבל אני חיה עם זה כי שם זה אולי מה שמייצג אותך, אבל הוא לא מי שאת. ולגבי זה שאת שמנה – כולנו ככה – בלי קשר לשמות? מה שיעזור לך זה פשוט לשמור על הפה ולסנן כל מה שנכנס אליו..ודבר שני – ממש השארת אותי במתח לגבי השם שלך!!
אוקיי זה פעם ראשונה שאני פוצה פה כאן באתר ?
ואני רוצה לומר לך שגם אני לא התחברתי לשם שלי, אבל עם הזמן הבנתי שזה השם שנבחר לי,נבואה של ההורים שלי.
זה הכי מתאים וטוב לי ?
תכלס יש לי שם סביר… כמובן שהשם mench כאן באתר הוא לא שמי האמיתי למי שחושבת שקוראים לי מנצ'…
לגבי השומן וואי וואי אני מזדהה איתך ברמותתת
גם אני לא הכי מי יודע מה רזה… טוב הגזמתי אני בכלל לא רזה…
אבל מי שיש לו דעה על איך שאני נראת וכמה שאני שמנה – שידע שדעתו לא מעניינת אותי בכלל ושאני לא הבנאדם היחיד ששמן אז הכל טוב… אנחנו ליגה…
ויש כאלה שחושבים שאנשים שמנים זה אנשים שכל היום אוכלים 26 המבורגרים ו17 מגשי פיצה… שכחו מזה… גם מי שאוכלת כמו ציפור יכולה להיות שמנה… ויש כאלה שדווקא הפוך על הפוך… אוכלים פולללללללללללללללללללללל אוכל ונשארים בגודל של ציפור
צריך לזכור שה' ברא אותנו והוא רוצה את הכי טוב בשבילנו:)
בהצלחה
היייי
מעריכה מאד שכתבת…
תנסי פשוט להיות להיות גאה בשם שלך, שהוא יחיד ומיוחד.
ואם צוחקים עליו תעני בשיא הפשטות כן יש לי שם מיוחד שאין לאף אחד בעולם וזה גם חלק מהיחודיות שלי.
ואני אוהבת אותו (תנסי באמת..) והוא שלי וזהו…
מנסה להבין אותך…
אני מעולם לא התמודדתי אם כזה דבר.
למעט כשאלו אותי מה השם השני שלי ואז הסתכלו עלי מוזר, כאילו מה הקשר בין השם הראשון לשני. אבל אני גאה להקראה על שם סבתא (ולהיות הנכדה הראשונה, ועד לפני 6 שנים גם היחידה) שמעולם לא הכרתי כי היא נפטרה כשאבא לשי היה בן 5,ואני מאד מקווה לפגוש אותה עוד השנה. וגם אני שמחה שזה ממלא לאבא שלי קצת משהו מין החסר הזה.
תשובה מדהימה, חני!
אוהבת אותך אבת חיים למרות איך שאת נראת את יהודיה וזהו זה מספיק לכל אחת כדי לאהוב אותך האחרות סתם מקנאות תאמיני לי אני יודעת איך שאת מרגישה אבל תקשיבי מה הקשר השם היה יכול לברוא אותך עם שם אחר ומראה אחר(למרות שזה לא יכול ליהות כי את מושלמת ביגיוק איך שאת) אבל הנשמה אותה נשמה את תיהי בדיוק אותה אחת פשוט במראת ושם אחר אז אל תקחי ללב את הצחוק של החברות שלך תחשבי על מה שאמרתיהמראה שלך לא משנה השם לא משנה את אותה אחת אותה נשמה אותה סגנון אותה אופי אז מה זה משנה מה? תנסי להבין את תביני בסוף
חחח אף שם לא עולה על שלי!
ההורים שלי חזרו בתשובה ואני הקורבן לזה חח
אני אגיד את השם שלי,תחזיקו חזק כי זה ארוךך חח
"יי עוזר לנו" ככה קוראים לי נשמות זה השם שלי אשכרההההה
אבל אף אחת לא יודעת את זה כי אין לי רב קו ?
וגם כי ההורים שלי חשבו על ראשי תבות
"יעל" ככה שלכו תדעו אולי היעל בכיתה שלכן זו אני:)
אבל אין על השמות שלנו החלום שלי יום אחד לקרוא לעצמי בשם הרגיללללל שלי להיות ייחודית עד הסוף.
ובעז"ה לקרוא לילדים שלי שמות רגילים ?
חחחח
חמודה את!!!
אוהבת את המקוריות שלך! ואת ההסתכלות שלך על החיים!
לי יש שם שאני תמיד היית היחידה בכל הבית ספר שקראו לי ככה ובתיכון פתאום הייתה עוד בת בשם הזה…
ודווקא היה לי כיף להיות ייחודית… והתבאסתי בתיכון…
לא שיש לי שם מוזר, אלא שיש אותו יותר במגזרים אחרים….
אבל אני חושבת שאין כמו מקוריות,
ולדעתי כשיש בכיתה אחת עשר תמר, (כן, אצלי בכיתה!) זה כבר מעצבן!!..
לא ככה??