להפסיק להתפדח

icon_42

מחפשת דרך איך להפסיק להתפדח מאנשים כ"כ…? נגיד מורות לשעבר, שלא יודעת איך להסביר ולמה אבל ממש מתפדחת לפגוש אותם.. וזה ממש לא נעים לי, הייתי רוצה פחות להתפדח ו'לזרום' אבל זה פשוט לא הולך…

שלום לך יקרה,
השאלה שאת שואלת היא תופעה ידועה ומוכרת- התפדחות/ביישנות. בכלל בעם ישראל יש לנו במערכת הבסיסית שלנו את מידת הביישנות ככתוב: ״ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים״.

במצב שלא נעים לנו אנחנו מתביישות מכל סיבה שהיא אנחנו מתכנסות פנימה ומנסות להגן על עצמינו. ההגנה העצמית היא דבר טבעי ביותר וקורה לרוב בני האדם רק ברמות שונות. לפעמים אנחנו חושבים שאולי אותה דמות זוכרת מעשים שלא היינו רוצים שהם יזכרו עלינו ולכן זה מפדח אותנו ולפעמים יש לנו סיבה אמתית ביותר שבגללה אנחנו מתפדחים מאותה דמות.לפעמים זה פשוט קורה בלי סיבה ממשית, בכל מקרה השאלה שלך מזמינה אותנו לחשוב על דרכים להתגבר על הביישנות.

לפני המעשה –

אפנה אותך לחשוב עם עצמך- האם זה בא לידי ביטוי באופן תמידי ביום יום או רק בסיטואציות מסויימות?
האם אחרי שיש לך הכרות עם אותם אנשים רמת הביישנות יורדת או נשארת/גוברת?
האם הביישנות גורמת לך לאי פעולה או בריחה מהמקום בו את נמצאת?
כדאי שתכתבי את התשובות שלך בכתב, זה יעזור לך יותר להבין את עצמך

כלים מעשיים להתבוננות פנימה

יש כמה טכניקות יעילות ששווה לתרגל ובע"ה תראי שינוי גדול חלקם הם עבודה פנימית שלך עם עצמך וחלקם יותר חיצוניים כביכול אבל עובדים פנימה…

התבוננות פנימה:
האדמ"ור הזקן כותב בתניא בשער הייחוד והאמונה פרק ג' בתחילתו וכדאי לך להציץ ולקרוא, על כך שאם האדם היה מתבונן טוב טוב ומבין שהאדם שמולו גם הוא חלק אלוקה ממעל ממש וגם הוא, בדיוק כמוני מקבל את החיות שלו מהקבה, אז המציאות שלו לא היתה מאיימת עלינו עד כדי כך שנתפעל/נתבייש ונתפדח ממנו.

תשפטי לקו זכות:
תתחילי לשים לב לשפוט את הזולת לקו זכות ככל שניתן. הדבר יביא לכך שתשפטי את עצמך לקו זכות וזה יבסס אצלך תחושה של ערכיות ונוכחות.
כשאדם מאוד ביקורתי כלפי עצמו נדמה לו שכולם בקורתיים כלפיו. כשאדם שופט את עצמו לקו זכות נראה לו שגם אחרים עושים אותו דבר כלפיו
תסכימי להיות את:
להצליח כמה שיותר להיות במפגשים עם אנשים מי שאת באמת בפנים. ככל שתצליחי זה יגרום לך להרגיש טוב עם עצמך. אל תבזבזי שום אנרגיה לנסות לנחש איך את נראית מבחוץ. זה מקשה על ההתנהלות, כי אז תוך כדי שאת מדברת את גם כאילו מסתכלת על עצמך בעיני האחר ושופטת את עצמך. תשחררי למי שמולך את הבחירה החופשית לחשוב עליך מה שהיא רוצה, הכל בסדר. היא חופשיה לחשוב עליך מה שבא לה, זה לא משנה בכלום את מה שאת באמת… ואת הרי יודעת שאת טובה ונהדרת!
תזכרי שאת יקרה:

תפתחי מודעות לערך שלך, לנוכחות שלך, לזה שיש לך מקום מיוחד בעולם, ה' אוהב אותך ובוחר אותך כל רגע מחדש, לשליחות המיוחדת שהיא רק שלך. תאהבי את עצמך, תקבלי את עצמך בדיוק כמו שאת. רק מהנקודה הזאת אפשר באמת לקבל את המקומות שבך שצריכים שיפור.
זה מצויין להרגיש שלמה עם עצמך, גם כשאת את לא מושלמת..

במפגש עצמו:

תתני מעצמך:
*תרכזי בטוב שיש בך. במה שאת יכולה להיטיב לשניה שמולך. אנשים נהנים כשאת משתפת אותם בעולמך, במיוחד בחוויות טובות ונעימות. זה יוצר אווירה טובה וקירבה מצד שני, תזכרי שמורות, דווקא שמחות לראות את התלמידות שלהן מפעם גדלות ומתפתחות… והטוב שאת יכולה להביא להן זה בעצם הנוכחות שלך בשיחה הקצרה..

תפני את תשומת הלב למי שמולך – תשאלי אותה על עצמה ותקשיבי לה באמת. רוב האנשים ממש נהנים לדבר על עצמם עם מישהו שבאמת אכפת לו. כולנו רוצים שיתעניינו בנו, יחמיאו לנו, ויקשיבו לנו.

תנועות פיזיות מחזקות:
*תרגישי את העמידה שלך היציבה על הקרקע, ממש פיזית. כמו עץ עם שורשים עמוקים (לעומת שיח שכל רוח קטנה מעיפה אותו) ובחלק העליון של הגוף, הכתפיים פתוחות, תנועי בחופשיות, לפעמים תנועות גוף מכוונות מצליחות לעזור לנו להתבייש פחות.

כדאי לתרגל את העמידה היציבה, מידי פעם, כך שמגיעים לסיטואציות מביכות קל יותר להתגבר.
תקחי דברים בקלות:
תתרגלי לצחוק על עצמך – על הטעויות והפאדיחות הקטנות (והגדולות) של החיים – חפשי הזדמנויות להשתעשע בחסרונות הקטנים שלך, אם לא תכעסי על עצמך שפישלתהתפדחת באיזשהוא מפגש עם מורות – בפעם הבאה יהיה לך קל יותר להתגבר. ביקורת לא מותאמת מכווצת אותנו

היישום בפועל

תבחרי את הדברים שאת הכי מתחברת אליהם ותתחילי לתרגל.
תחפשי הזדמנויות.
תקווי שתצוץ לך עכשיו משום מקום איזו מורה מלפני מאה שנה, שאחרי שניה של שתיקה מביכה תחייכי אליה ותגידי לה:
המורה זרובבלה! איזה כייף לפגוש אותך כאן בקניון! השיעורים שלך בגאוגרפיה נתנו לי המון בחיים! זאת הזדמנות להודות לך! אתמול אמרו שצפוי שינוי במזג האויר ונזכרתי בך ובשיעור על שינויי אקלים! מה שלומך? איך הכיתה השנה?
או אולי פשוט תחייכי ותגידי:
שלום המורה, איזה נחמד לפגוש אותך! להתראות!
החיים זה משחק נחמד, צריך לזכור את זה ולהשתדל לחשוף בכל רגע את השמחה שמסתתרת בתוכו. זה נכון במיוחד לגבי רגעים מאתגרים!
שיהיה המון בהצלחה!!

איתך, שותפות בדרך

editor@shutafotbaderech.co.il

עוד בנושא
לא נמצאו המאמרים המבוקשים
פוסטים חדשים
אבדה תקוותנו
ילדה בת 8 עיניים גדולות ירוק חמוץ נמשים קטנים מתחת לעין וקמטים, הרבה קמטים כמ...

ציפור בלי כנף

מהיטבאל/ מ. קינן *הלוואי*
סדרת הספרים שהכי אהבתי היא 'ממלכה במבחן' של מיה קינן. הכתיבה, העלילה, הגיבורי...

קוקטייל אביבי

צבועה בלילה
ובלילה אולי בידיים שרוטות מאכזבה אוריד מסיכה אולי לא אולי היא לא תירד דמעות ל...

חביתה מקושקשת

חיים את הזמן /מצורע
הפרשה שלנו עוסקת בדיני נגע הצרעת ומפרטת אותם. אחת ההלכות היא שאם אדם נטמא בצר...

דרשנית בהתהוות

אש האהבה
אבא אתה לא צריך אותי. אבא אני צריכה אותך! אבא לא צריך אותי, אותי כן. אבל לא ת...

דומיה נפשי

תותים זה טעים
חברות תקשיבו אני לבד. אבל כ"כ מוקפת.. בה בזמן האחרון התחלתי להעריך את עצ...

מאמית אחת

י״א ניסן רעיון כללי
פורסם לראשונה: ח׳ בניסן תשפ״ב רבי-קשר-אני? הבדל בין חסיד לרבי היא אינסופית א...

מפג

אוהבת את עצמך באמת ורוצה לעזור? כנסי😉
אוף. תקשיבו. יש לי קטע מעצבן שכשאני כועסת וקצת עולים לי הפיוזים(אני גי'נג'ית....

אחת. שנמאסה. על עצמה. איך שהיא.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות