לא ממש מכירה.. אבל במצב כזה עוצרים לרגע ומבהירים לה בתוקף שמה שדיברתם בינכן לא עובר הלאה!! וזה חשוב לך ממש!! ותחשבי גם על המשך הקשר איתה.. אם את מפסיקה את זה או ממשיכה באופן אחר
קרה לכולם, לי פחות, נכון אבל ביננו בנות כולנו מרכלות ומספרות מלאאא ואז פתאום כשמשהי עושה אתזה לנו אזזז איך היא יכולה? איזה מושחתת יאללה בנות תבדקו בעצמכם קודם
את לא צודקת.. אני יכולה לומר לך על עצמי שכאשר בת מספרת לי משהו אישי אני לא אעביר! 99%. אלא אם כן זה פיקוח נפש. אבל לא יצא לי דבר כזה..;) ושלא יקרה בע"ה.
כןןן מכירות!!! במצב כזה אין במי/ מה להלחמם בזה. פשוט לא לעשות כלום וכולם כבר ישכחו מזה…זה הרגשה מגעילה,באחלט.
נועה! את חושבת שאנשים נותנים בך אמון? כי אני לא חושבת. אנשים שלא מאמינים בעצמם ובאחרים הסביבה מתנהגת אליהם באופן דומה. ממליצה לך להתחיל עם עצמך להתחיל להגיד לעצמך עד כמה את סומכת על עצמך וזה…
מחפשים מישהי אמיתית, בלי מסכות, כתוב "וקנה לך חבר"… זה לוקח זמן אבל שווה את זה. וחוץ מזה שאני בעד קצת חברות אבל אמיתיות מאשר מלא עם מסכות… אבל אם היא באמת אחת שחברה שלך הרבה מאוד זמן תסבירי לה במילים ברורות שלא להעביר את זה הלאהה… בהצלחה❤
תקשיבי שוב, גם עליי מורות הלשינו וזה הרגיש נוראי שתי פעמיים מורות מעלו לי באמון. אין מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד לעצמך שלא משנה מה קורה האמון שלך באנשים לא ייסדק כי זה בעיה שלהם שהם הלשינו לא שלך ולכן אין להם את הזכות לסדוק לך את האמון באנשים.
לפעמים בנות מספרות לחברות שלהם דברים שמה לעשות, החברות פשוט לא יכולות להתמודד ומשתפות עוד מישהו. את צודקת לגמרי שלא צריך לספר לחברה, אבל אם היא מספרת לאנשים קרובים אליה כמו משפחה וכזה, אני לא רואה פה בעיה בכלל של חוסר אמון אצל הילדה. להפך, מי שהתנהגה פה לא יפה זאת החברה שסיפרה דברים כאלו…
לא יודעת אם זה העניין פה, אבל תחשבו על זה. כי כשתראו שהדברים דולפים תנסו להבין שהבעיה היא לאו דווקא אצל החברה, אולי זו את שסיפרת לה דברים שהיא לא יכולה לא לשתף/להתמודד ולהכיל לבד…
ואל תגידו להגיד את זה לחברה. כי לרוב בנות כאלה הם פשוט לא יכולות להפסיק לספר למרות שהם יודעות שזה קשה לך. אבל אחרי זה מאשימות אותך שלמה סיפרת ואיזה חוסר אמון.
כן אויי לא נעים בכלל בכלל… אני באופן אישי מאוד מאוד משתדלת שאם חברה מספרת לי משהו אישי לא להעביר הלאה. אני מציעה שאל תספרי לאותו חברה פעם הבאה, ואם את רוצה לספר למישהי אחרת אז פשוט תבהירי לה מראש שזה נשאר ביניכן.. או יודעת מה, עדיף שתבהירי לה זאת בהתחלה, שלא יהיו אי הבנות.
מכירה, לא חושבת שיש ילדה שזה לא קרה לה… מכירה את אפקט הפרפר? שאומר שאם פרפר מזיז את כנפיו באנגליה תתרחש רעידת אדמה בסין. איך זה קורה? כי כנפיו של הפרפר מזיזות את האוויר והאוויר הזה את האוויר הבא עד שזה מגיע לסין. תהיי את הראשונה. נבגדת? תראי לאנשים שבך אפשר לתת אמון! כשיראו את זה גם הם יתנו אמון הם ישפיעו על אחרים וכן הלאה. ובעזרת ה' העולם יהפוך למקום שאפשר לתת אמון בכל אחד.
היי:) דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שהכעס שלך הוא מובן ממש! זה באמת לא נעים להרגיש נבגד כל כך..? אבל אני גם רוצה להאיר לך משהו..אני לא יודעת מה בדיוק המקרה שקרה איתך..אבל תדעי שלפעמים אנשים מעבירים את המידע שאת אומרת להם נ-ט-ו לטובתך! כן..לא תמיד אנחנו יודעים להתמודד עם המידע שיש לנו ורואים לנכון לערב אנשים שמבינים יותר.. לכן שניה לפני שאת כועסת..או שאפילו עכשיו. תשאלי את המישהי הזו למה היא עשתה את זה.. יכול להיות שפתאום תגלי את הצד השני ויהיה לך קל יותר לקבל..תנסי:) בהצלחה חמודה!?
אני אישית לוקחת הכל בערבון מוגבל, וכשאני מספרת למישהי משהו אני חושבת על האפשרות שזה יעבור הלאה. אפשר לומר שזה גורם לי להיות קצת סגורה, אבל באמת שאין מה לעשות, לא מוכנה להיפגע, לא רוצה להיות הבדיחה הכיתתית הבאה?
האמת שיש מישי שיודעת עלי הכל הכל הכל אני אוהבת אותה ממש והיא תמיד עוזרת לי(לא המשפיעה שלי ) וקרה מקרה שהייתה חייבת לשתף מישו יותר מבוגר כי לא ידעה איך להתמודד…והיא שתפה וידעתי על זה בדרך אגב ממי שהיא שתפה אותה (אמא שלה)והיא בדיוק עמדה לידי ותעקתי לה מבט כלכך כועס ואז הלכנו לצד ואמרתי לה שאני לא מאמינה שעשתה לי את זה וסיפרה ואז היא אמרה לי דבר ראשון להרגע..והסבירה לי שאני הרי חשובה לה והסבירה מה עומד מאחורי המעשה הזה …אז נכון כעסתי אבל בסופו של דבר היא עשתה את זה לטובתי וכדי לעזור לי!!! אז באמת תבררי למה דיברה וסיפרה עלייך לאותו אדם/חברה…ומאמינה שיש לזה סיבה ולא סתם עשתה את זה
אל תספרי לה יותר דברים אישיים ורגישים, אם היא לא יודעת לשמור דברים בלב אז את לא צריכה אותה. לדעתי תמשיכי לכבד אותה ("כבדהו וחשדהו") אבל שימי לב מה את מספרת (או לא מספרת). ונקווה שתשתנה כי לאנשים כאלה קשה להסתדר בחיים. (כל זה בהנחה שהיא זאת שבאמת גילתה וסיפרה לאחרים את הדברים)
לא מכירה למזלי.. אולי זה בגלל שאני לא נותנת אמון בכל אחת.. (חשדנות ?) כשאני מספרת משהו למישהי זה אחרי שאני מאמינה במאה אחוז שהיא לא תעביר את זה הלאה. ומציעה לדבר איתה על זה שלא תספר ולהזהר יותר בבחירת מישהי שאת מספרת לה דברים.
זאת הייתה מחנכת ולא חברה. וזה קרה לי בזמן שהיה לי משבר עם ההורים שלי והיא הייתה מוציאה אותי לשיחות אישיות ופשוט הייתי פורקת וחטפתי שוק כשהיא סיפרה אחרי שהיא הבטיחה לי שהכל שמור אצלה והיא לא מספרת שום דבר שאומרים לה בלי אישור
נורמלית, אז מה שדוחה פה זה לא החובת דיווח. אלא מי שמדווח.. כי אם יש מישהו שיודע איך ומה לדווח, אז זה מהדברים החשובים שקימיים בחוק!
דווקא פה זה לא היה נשמע משהו שמצריך דיווח, לכן לא הגבתי על זה שיכול להיות שהמורה הייתה חייבת להעביר כי היא רשמה שזה משבר שהיה *לה* עם ההורים *שלה* לא איזה בעיה משפחתית מורכבת שהרווחה צריכה לדעת נגיד.. אבל אולי זה היה יותר עמוק. לא יודעת, לא מה שאני הצלחתי להבין גם לא מבין השורות…
אני מכירה את החוק טוב מאוד, @לב משופשף. לא תאמיני על איזה דברים שטותיים מדווחים בימינו
וואו, אני בהחלט מבינה את הסיבה של חובת דיווח, וחושבת שזה חשוב. אאבל הייתה לי מורה, שחברה שלי שיתפה ראותה במקרה איקס. והיא פשוט דיווחה על מקרה איקס+ מלא פרטים לא נכונים ולא קשורים שאפחד לא אמר לה… זו הייתה שנה נוראית עבורה!! אם חייבים לדווח, תריך לדעת מה ואיך…
דבר ראשון בוכים. כשקראתי את השאלה נשימתי נעתקה(רציני) דבר שני לפחות את יודעת שזה כבר לא סוד. דבר שלישי איו מה לעשות, כך זה שניבגדים. אולי תשימי אותה בכלא??
לדעתי את צריכה לספר למישהו על מה שהיא עשתה. אולי למורה הזו, סליחה שאני אומרת, אין הרבה הבנה במה מתאים ומה לא מתאים לעשות… ואם כן, עכשיו שאת סובלת מזה, מי אמר שהיא לא עשתה את זה על בנות אחרות? לדעתי חשוב מאוד מאוד לדווח על זה, כמובן עם כל הדרך ארץ הנדרש. אם את צריכה, את יכולה לחכות שהכאב יירגע לך קצת… כי אם תדברי היישר מתוך חוויות התסכול והפגיעה, יהיה לך קשה לתקשר בצורה מכבדת. הרי כל הכעס האמור בתוכך ירצה להתפרץ… בקיצור, לדעתי צריך שמישהו ידווח למישהי אחראית בהנהלה על איך שהמורה הזו מתנהגת. כי זה באמת לא בסדר. באמריקה זה בכלל נגד החוק…
חמש שורות והכאב שזועק מביניהן קשה… מאוד… כמה זה מאכזב שמישהו שובר את האמון שנבנה ומספר.. וכאשר זה מחנכת, אז בכלל קשה. אמון זה כל כך עדין ושברירי… זה מזכיר לי שהיה לי סוד. סוד כמוס ממש ממש. ויום אחד, אין לי מושג איך, ידעו עליו בבית הספר. המנהלת קראה לי ורצתה להבין מה פשר העניין, ואני חשבתי שאולי נפלט לחברה שלי הטובה (דאז) הסוד הכמוס שנצרתי.. אבל הסתבר שהם ידעו מהאוויר. איכשהו. באותו הרגע הרגשתי שנחרב עלי עולמי. וזה לגיטימי. חשבתי שבחיים לא אוכל לתת אמון בסביבה שלי. לספר, לשתף דברים.. אבל ב"ה שיניתי את השיח הפנימי שלי. לדעת להגיד לעצמי, 'אני אשתף למרות שאני יודעת שייתכן וזה יועבר הלאה…' (כמובן תוך סינון התוכן) אני לא יודעת את כל פרטי המעשה, כי גם לא תיארת, אבל מעניין אותי למה המחנכת חשבה שנכון הדבר לשתף אותם בשיחות האישיות ביניכן? האם היא חשבה שזה יועיל במשהו? (ואגב, זה הועיל שהיא סיפרה להורים?) ועוד משהו, האם המחנכת הבינה את המשמעות שתוכן השיחות הוא אישי ביותר ואת לא מעוניינת שיועבר לאיש? זו תחושה קשה של נבגדות וזה מעלה הרבה שאלות לגבי חוסר אמון במורות ובאנשים סביבנו.. את בטוח בחורה חכמה ואחרי מקרה כזה, את בטוח תוכלי לזהות במי ראוי ואפשרי לתת אמון ולהיעזר בהמשך החיים.. אשמח לשמוע את דעתך… ואני פה אם תרצי…
וואו. איך שקראתי הרגשתי בפנים כאב קטן. זה קרה לי גם, אולי בכוונה טובה, אך אני מסובכת, ואי אפשר לחכות, למה יש אנשים שיזכרו לך גם משו שהיה לפני 13 שנה(וזה קורה כבר…). הסתבכתי במשהו, ופחדתי מזה כל כך, שעשיתי טעות, ובאותו זמן חברה טובה היתה לידי (וזה אומר שגילתה), אז בזכות החברה הטעות הזאת הגיעה לכל העולם, ועכשיו אני מזה מסובכת מזה… אני מנסה לדון אותה לזכות, שהיה לה כנראה קשה עם זה ורצתה סה"כ לעזור… אבל אני לא מאמינה ב-א-ף אחד! באף אחד
54 תגובות
לא יודעת מה איתך לי כבר נשבר האמון בבני אדם.
ואני לא סומכת על אף אחד גם לא על עצמי.
זה קצת עצוב, את יודעת?
כן☹
לדעתי זה לא עצוב, מאחר ואמון מוגזם באנשים ניתן לילדים כדי להתפתח, בגיל שלנו כבר אין צורך להאמין באנשים שלא מוכיחים שהם שווים את זה
לא ממש מכירה..
אבל במצב כזה עוצרים לרגע ומבהירים לה בתוקף שמה שדיברתם בינכן לא עובר הלאה!! וזה חשוב לך ממש!!
ותחשבי גם על המשך הקשר איתה.. אם את מפסיקה את זה או ממשיכה באופן אחר
קרה לכולם, לי פחות, נכון
אבל ביננו בנות
כולנו מרכלות ומספרות מלאאא
ואז פתאום כשמשהי עושה אתזה לנו אזזז
איך היא יכולה?
איזה מושחתת
יאללה בנות תבדקו בעצמכם קודם
את לא צודקת..
אני יכולה לומר לך על עצמי שכאשר בת מספרת לי משהו אישי אני לא אעביר! 99%. אלא אם כן זה פיקוח נפש. אבל לא יצא לי דבר כזה..;) ושלא יקרה בע"ה.
כןןן מכירות!!!
במצב כזה אין במי/ מה להלחמם בזה.
פשוט לא לעשות כלום וכולם כבר ישכחו מזה…זה הרגשה מגעילה,באחלט.
נועה!
את חושבת שאנשים נותנים בך אמון? כי אני לא חושבת.
אנשים שלא מאמינים בעצמם ובאחרים הסביבה מתנהגת אליהם באופן דומה.
ממליצה לך להתחיל עם עצמך להתחיל להגיד לעצמך עד כמה את סומכת על עצמך וזה…
סורי שאני מתקנת, כותבים בהחלט לא באחלט, שורש חל"ט בניין הפעיל
הופהההה, מישהי פה יודעת דקדוק
מעניין אותי כמה קיבלת בבגרות..?
תודה שאת מתקנת.
גרועה בלשון?
ממתי את המורה לעברית שלה תני לה לכתוב איך שבא לה
הכל טוב חמודה,זה לא הגיע ממקום רע.
ראיתי שזו שגיאה שחוזרת על עצמה ולא תוצר של דיסלקציה
וואו איך את אלופה בדקדוק הלוואי עלי
זה לא יעזור כי מי שבאמת לא מאמין בעצמו לא יעזור לו לומר את זה כי הוא רק יגיד לעצמו במחשבה שכלום לא נכון. ?
יפה שאת מנסה לעזור לה!
יש משהו…
עם היא תרצה לשפר אתזה זה יעזור עם לא את בהחלט צודקת
וואי איך את לעניין החזרת את כולנו לנושא במקום להתפלסף על דקדוק
התגובה הזו עלתה לפני ההתפלספות.
אגב, גם לי יש כשרון דקדוקי. ?
מחפשים מישהי אמיתית, בלי מסכות, כתוב "וקנה לך חבר"… זה לוקח זמן אבל שווה את זה.
וחוץ מזה שאני בעד קצת חברות אבל אמיתיות מאשר מלא עם מסכות…
אבל אם היא באמת אחת שחברה שלך הרבה מאוד זמן תסבירי לה במילים ברורות שלא להעביר את זה הלאהה…
בהצלחה❤
האמת שזאת מורה ולא חברה
תקשיבי שוב, גם עליי מורות הלשינו וזה הרגיש נוראי שתי פעמיים מורות מעלו לי באמון.
אין מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד לעצמך שלא משנה מה קורה האמון שלך באנשים לא ייסדק כי זה בעיה שלהם שהם הלשינו לא שלך ולכן אין להם את הזכות לסדוק לך את האמון באנשים.
שיהיה לך בהצלחה ?
ניראלי רק שתי מורות לא מעלו לי באמון חחחחח
מזעזע.
יש מורות שזה פשוט השליחות שלהם, ויש מורות בשביל..המשכורת
לפעמים בנות מספרות לחברות שלהם דברים שמה לעשות, החברות פשוט לא יכולות להתמודד ומשתפות עוד מישהו. את צודקת לגמרי שלא צריך לספר לחברה, אבל אם היא מספרת לאנשים קרובים אליה כמו משפחה וכזה, אני לא רואה פה בעיה בכלל של חוסר אמון אצל הילדה.
להפך, מי שהתנהגה פה לא יפה זאת החברה שסיפרה דברים כאלו…
לא יודעת אם זה העניין פה, אבל תחשבו על זה.
כי כשתראו שהדברים דולפים תנסו להבין שהבעיה היא לאו דווקא אצל החברה, אולי זו את שסיפרת לה דברים שהיא לא יכולה לא לשתף/להתמודד ולהכיל לבד…
ואל תגידו להגיד את זה לחברה. כי לרוב בנות כאלה הם פשוט לא יכולות להפסיק לספר למרות שהם יודעות שזה קשה לך. אבל אחרי זה מאשימות אותך שלמה סיפרת ואיזה חוסר אמון.
כן אויי לא נעים בכלל בכלל…
אני באופן אישי מאוד מאוד משתדלת שאם חברה מספרת לי משהו אישי לא להעביר הלאה.
אני מציעה שאל תספרי לאותו חברה פעם הבאה,
ואם את רוצה לספר למישהי אחרת אז פשוט תבהירי לה מראש שזה נשאר ביניכן.. או יודעת מה, עדיף שתבהירי לה זאת בהתחלה, שלא יהיו אי הבנות.
מזדהה עם נועה
מכירה, לא חושבת שיש ילדה שזה לא קרה לה…
מכירה את אפקט הפרפר? שאומר שאם פרפר מזיז את כנפיו באנגליה תתרחש רעידת אדמה בסין. איך זה קורה? כי כנפיו של הפרפר מזיזות את האוויר והאוויר הזה את האוויר הבא עד שזה מגיע לסין.
תהיי את הראשונה. נבגדת? תראי לאנשים שבך אפשר לתת אמון! כשיראו את זה גם הם יתנו אמון הם ישפיעו על אחרים וכן הלאה.
ובעזרת ה' העולם יהפוך למקום שאפשר לתת אמון בכל אחד.
במבי, לא יכולתי לא לומר..
את מדהימה!!
היי:) דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שהכעס שלך הוא מובן ממש!
זה באמת לא נעים להרגיש נבגד כל כך..?
אבל אני גם רוצה להאיר לך משהו..אני לא יודעת מה בדיוק המקרה שקרה איתך..אבל תדעי שלפעמים אנשים מעבירים את המידע שאת אומרת להם נ-ט-ו לטובתך!
כן..לא תמיד אנחנו יודעים להתמודד עם המידע שיש לנו ורואים לנכון לערב אנשים שמבינים יותר..
לכן שניה לפני שאת כועסת..או שאפילו עכשיו.
תשאלי את המישהי הזו למה היא עשתה את זה..
יכול להיות שפתאום תגלי את הצד השני ויהיה לך קל יותר לקבל..תנסי:)
בהצלחה חמודה!?
אוכלים את הלב, מורחים חיוך גדול גדול על הפנים, כי כולנו בני אדם רק שכולם יודעים עכשיו שגם את
אני אישית לוקחת הכל בערבון מוגבל, וכשאני מספרת למישהי משהו אני חושבת על האפשרות שזה יעבור הלאה.
אפשר לומר שזה גורם לי להיות קצת סגורה, אבל באמת שאין מה לעשות, לא מוכנה להיפגע, לא רוצה להיות הבדיחה הכיתתית הבאה?
האמת שיש מישי שיודעת עלי הכל הכל הכל
אני אוהבת אותה ממש והיא תמיד עוזרת לי(לא המשפיעה שלי )
וקרה מקרה שהייתה חייבת לשתף מישו יותר מבוגר כי לא ידעה איך להתמודד…והיא שתפה וידעתי על זה בדרך אגב ממי שהיא שתפה אותה
(אמא שלה)והיא בדיוק עמדה לידי ותעקתי לה מבט כלכך כועס ואז הלכנו לצד ואמרתי לה שאני לא מאמינה שעשתה לי את זה וסיפרה
ואז היא אמרה לי דבר ראשון להרגע..והסבירה לי שאני הרי חשובה לה והסבירה מה עומד מאחורי המעשה הזה …אז נכון כעסתי אבל בסופו של דבר היא עשתה את זה לטובתי וכדי לעזור לי!!!
אז באמת תבררי למה דיברה וסיפרה עלייך לאותו אדם/חברה…ומאמינה שיש לזה סיבה ולא סתם עשתה את זה
אל תספרי לה יותר דברים אישיים ורגישים, אם היא לא יודעת לשמור דברים בלב אז את לא צריכה אותה. לדעתי תמשיכי לכבד אותה ("כבדהו וחשדהו") אבל שימי לב מה את מספרת (או לא מספרת). ונקווה שתשתנה כי לאנשים כאלה קשה להסתדר בחיים. (כל זה בהנחה שהיא זאת שבאמת גילתה וסיפרה לאחרים את הדברים)
כןןןןן הייתה לי משפיעה כזו!
זה פשוט היה סיוט עכשיו אני חושבת פעמים לפני שאני מספרת למשהו משהו על עצמי.. אם בכלל אני מספרת:)
לא מכירה למזלי..
אולי זה בגלל שאני לא נותנת אמון בכל אחת.. (חשדנות ?)
כשאני מספרת משהו למישהי זה אחרי שאני מאמינה במאה אחוז שהיא לא תעביר את זה הלאה.
ומציעה לדבר איתה על זה שלא תספר ולהזהר יותר בבחירת מישהי שאת מספרת לה דברים.
יאוו זה קרה לי הרבה תאמת שאני כבר לא סומכת על אף אחד אי אפשר לדעת היום כלום..
זאת הייתה מחנכת ולא חברה.
וזה קרה לי בזמן שהיה לי משבר עם ההורים שלי והיא הייתה מוציאה אותי לשיחות אישיות ופשוט הייתי פורקת וחטפתי שוק כשהיא סיפרה אחרי שהיא הבטיחה לי שהכל שמור אצלה והיא לא מספרת שום דבר שאומרים לה בלי אישור
איכס…זה מרגיש בטח שניצלו אותך,את הרגשות שלך.
זה גם לא משהו שיש עליו חובת דיווח ,מה שמוציא את המחנכת שלך רעה מאוד.
יכול להיות שכן היתה חובת דיווח, ואם יש דבר דוחה בעולמנו זו חובת הדיווח. יש אנשים שפשוט לא יודעים מה לדווח, או איך להגיד שהם חייבים לדווח
נורמלית,
אז מה שדוחה פה זה לא החובת דיווח.
אלא מי שמדווח..
כי אם יש מישהו שיודע איך ומה לדווח, אז זה מהדברים החשובים שקימיים בחוק!
דווקא פה זה לא היה נשמע משהו שמצריך דיווח, לכן לא הגבתי על זה שיכול להיות שהמורה הייתה חייבת להעביר כי היא רשמה שזה משבר שהיה *לה* עם ההורים *שלה* לא איזה בעיה משפחתית מורכבת שהרווחה צריכה לדעת נגיד..
אבל אולי זה היה יותר עמוק. לא יודעת, לא מה שאני הצלחתי להבין גם לא מבין השורות…
חובת דיווח זה רק עם האדם יכול ליצור נזק לו או לסביבתו, מדובר על נזק קיצוני…
בעיות בבית זה בהחלט לא בקטגוריה הזו.
אני מכירה את החוק טוב מאוד, @לב משופשף. לא תאמיני על איזה דברים שטותיים מדווחים בימינו
וואו, אני בהחלט מבינה את הסיבה של חובת דיווח, וחושבת שזה חשוב. אאבל הייתה לי מורה, שחברה שלי שיתפה ראותה במקרה איקס. והיא פשוט דיווחה על מקרה איקס+ מלא פרטים לא נכונים ולא קשורים שאפחד לא אמר לה… זו הייתה שנה נוראית עבורה!! אם חייבים לדווח, תריך לדעת מה ואיך…
אישה חדלת אישים (איך רושמים את זה בנקבה?), נמושה שכמוה. אני כל כך מכירה את ההרגשה, מרוב הלם לא בא לך אפילו להרביץ לה. לא אנושי
דבר ראשון בוכים.
כשקראתי את השאלה נשימתי נעתקה(רציני)
דבר שני לפחות את יודעת שזה כבר לא סוד.
דבר שלישי איו מה לעשות, כך זה שניבגדים.
אולי תשימי אותה בכלא??
אין הרבה מה לעשות.
מפסיקים לספר ונותנים לזמן לעבור כדי שכולם ישכחו ממה ששמעו.
לדעתי את צריכה לספר למישהו על מה שהיא עשתה. אולי למורה הזו, סליחה שאני אומרת, אין הרבה הבנה במה מתאים ומה לא מתאים לעשות…
ואם כן, עכשיו שאת סובלת מזה, מי אמר שהיא לא עשתה את זה על בנות אחרות? לדעתי חשוב מאוד מאוד לדווח על זה, כמובן עם כל הדרך ארץ הנדרש. אם את צריכה, את יכולה לחכות שהכאב יירגע לך קצת… כי אם תדברי היישר מתוך חוויות התסכול והפגיעה, יהיה לך קשה לתקשר בצורה מכבדת. הרי כל הכעס האמור בתוכך ירצה להתפרץ…
בקיצור, לדעתי צריך שמישהו ידווח למישהי אחראית בהנהלה על איך שהמורה הזו מתנהגת. כי זה באמת לא בסדר. באמריקה זה בכלל נגד החוק…
חמש שורות והכאב שזועק מביניהן קשה… מאוד…
כמה זה מאכזב שמישהו שובר את האמון שנבנה ומספר..
וכאשר זה מחנכת, אז בכלל קשה.
אמון זה כל כך עדין ושברירי…
זה מזכיר לי שהיה לי סוד. סוד כמוס ממש ממש.
ויום אחד, אין לי מושג איך, ידעו עליו בבית הספר.
המנהלת קראה לי ורצתה להבין מה פשר העניין, ואני חשבתי שאולי נפלט לחברה שלי הטובה (דאז) הסוד הכמוס שנצרתי..
אבל הסתבר שהם ידעו מהאוויר. איכשהו.
באותו הרגע הרגשתי שנחרב עלי עולמי.
וזה לגיטימי. חשבתי שבחיים לא אוכל לתת אמון בסביבה שלי.
לספר, לשתף דברים.. אבל ב"ה שיניתי את השיח הפנימי שלי.
לדעת להגיד לעצמי, 'אני אשתף למרות שאני יודעת שייתכן וזה יועבר הלאה…' (כמובן תוך סינון התוכן)
אני לא יודעת את כל פרטי המעשה, כי גם לא תיארת, אבל מעניין אותי למה המחנכת חשבה שנכון הדבר לשתף אותם בשיחות האישיות ביניכן? האם היא חשבה שזה יועיל במשהו? (ואגב, זה הועיל שהיא סיפרה להורים?)
ועוד משהו, האם המחנכת הבינה את המשמעות שתוכן השיחות הוא אישי ביותר ואת לא מעוניינת שיועבר לאיש?
זו תחושה קשה של נבגדות וזה מעלה הרבה שאלות לגבי חוסר אמון במורות ובאנשים סביבנו..
את בטוח בחורה חכמה ואחרי מקרה כזה, את בטוח תוכלי לזהות במי ראוי ואפשרי לתת אמון ולהיעזר בהמשך החיים..
אשמח לשמוע את דעתך…
ואני פה אם תרצי…
מכירה מידי….
מה לעשות? לשאול אותה למה ולהתפלל שתענה לך….
ואל תספרי לה יותר דברים…
מניסיון….
אוףףף אוףף אוףף דיילי אני לא מבינה
נפשוט לא מבינה איך אנשים יכולים לעשות את זה!!!!!!!! בחיי שזה פשוט התנהגות מסריחהההה
וואו. איך שקראתי הרגשתי בפנים כאב קטן. זה קרה לי גם, אולי בכוונה טובה, אך אני מסובכת, ואי אפשר לחכות, למה יש אנשים שיזכרו לך גם משו שהיה לפני 13 שנה(וזה קורה כבר…).
הסתבכתי במשהו, ופחדתי מזה כל כך, שעשיתי טעות, ובאותו זמן חברה טובה היתה לידי (וזה אומר שגילתה), אז בזכות החברה הטעות הזאת הגיעה לכל העולם, ועכשיו אני מזה מסובכת מזה…
אני מנסה לדון אותה לזכות, שהיה לה כנראה קשה עם זה ורצתה סה"כ לעזור…
אבל אני לא מאמינה ב-א-ף אחד!
באף אחד
נראלי שבני אדם, זה דבר שאי אפשר לסמוך, עובדה: אפילו אדם ה-ר-א-ש-ו-ן (הראשון ממש בבני אדם)חטא!..