הי שותפות שלי
אני אחת רכלנית ברמותתתתת
ואני רוצה להפסיק
אבל מפחדת שיצחקו עליי
או יגידו לי משהו בסגנון של
״נשמה מי הרכלן הכי גדול פה—״
מה עושים
כי גם ככה אני נחשבת אחת שהורסת מסיבות מה שנקרא.
אני הכבשה השחורה שמעירה: לא חסידי, לא מתאים (אני אומרת את זה על דברים רציניים כמו בנות שמשמיעות זמרים לא חרדיים בלשון המעטה, סרטים, ולא של ניצוצות או גרובייס, מדברות נגד דברים שהם נגד יסודות היהדות וחבד בפרט (לא דברים מודגשים וידועים כמו חילול שבת….) בקיצור הבנתן….)
תכלס צריכה עצה ממכן
תודה שותפות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
וואי בדיוק אני.
היי נשמה, קודם כל, כל הכבוד לך על הכנות והנכונות להשתנות.
אני גאה בך!
דבר שני, אם כל הזמן תלכי לפי מה אנשים חושבים/אומרים עלייך, לאן זה יגיע? את יודעת לאן.. סתם נותנת לך נקודה למחשבה?
בחייםם אל תפחדי מתגובות של אחרים, תלכי עם הרצון שלך והאמת שלך עד הסוף ואחכ יעריכו אותך על זה.. יהיה קצת קשה, אולי לא כולן יקבלו את השינוי בהתחלה, אבל זה בסדר ולגיטימי ואת לא חייבת לאף אחת דין וחשבון.
ואת עושה את המעשה הנכון תהיי בטוחה.
ואם מישהי תגיד לך משהו פוגע/ לא במקום, או שתתעלמי, או שתגידי השתנתי, דברים חולפים..
שיהיה המון בהצלחה?
היי…
אני לא יודעת באיזה גיל את..
בד"כ בשנות התיכון הדברים האלה מתיישרים.
אבל רציתי לת לך המלצות חשובות;)
כל עוד זה לא מפריע לך, אל תעירי.
לדוג': אם הבנות משמעות שיר לא מתאים.
תצאי מהכיתה.
תעשי כל שביכולתך, כדי להתמודד גם בלי להעיר להן.
אבל אם זה משהו שאין לך שליטה עליו,
תלכי אליהן בעדינות ובשקט(חשוב!!) ותבקשי יפה.
אבל !!!
ואבל גדול!!!!
תבדקי עם עצמך טוב שאת באה ממקום טהור באמת,
ולא מכזה מתנשא.
בנות מרגישות את זה וזה עושה המווון.
ולגבי המסיבות.
מלכתכילה פשוט אל תגיעי.
אני אישית לא הייתי הולכת לשום מפגש שהוא לא מטעם ביה"ס, ובלי מורה.
ככה אני לא הרסתי להן, והן לא הפריעו לי.
בהצלחה!!!!
פחות להכנס לוויכוחים. גם אני הייתי כזאת שצריכה שידעו את דעתי ולענות לכל דבר אז.. לא. שימי לך גבול מסויים.
בהצלחה!
אני חושבת שאם את רוצה להפסיק, תפסיקי.
שיגידו, אז מה?!
אנחנו בעולם הזה לא במטרה לצאת טוב בעיניי העולם. אלא במטרה להיות טובים יותר ולהתקדם עוד.
ואם את חושבת שזה ישפיע על המעמד החברתי שלך ואת כל כך דואגת מזה נסי לבוא בגישה אחרת.
לא להגיד זה לא מתאים (כי בעיניי אנשים זה יוצא אגואיסטי) אלא להסביר, עם חיוך לתת הרגשה טובה.
אני בטוחה שזה יתרום למעמד החברתי שלך אם זה מה שמדאיג אותך.
באמת חשוב למצוא את האיזון, כי מצד אחד את בת גילם אך מצד שני אני בטוחה שאת באה ממקום לעזור להן אז זו הדרך לשלב בין השתיים.
להסביר להן ממקום שאתן שוות ולא שאת באה מלמעלה.
בהצלחה גדולה❤️
וואו שאלתי פעם בדיוק את אותה שאלה את משפיעה שלי
והיא אמרה לי שאין אני לא יכולה לשנות אותם
אבל אני יכולה להעיר, רק אם זה מגיע מתוך אכפתיות ואם זה לא מגיע מאכפתיות אז לא להעיר (וזה נורא קשה?) ובמקרה של ריכולים היא אמרה שאני לא צריכה לשנות אותם זה הם וה' אז פשוט לנסות לשתוק ולא לדבר בזמן שמרכלים (גם זה קשה?) אם הצלחת להעביר את נושא השיחה בעדינות אשרייך!;
בהצלחה????
יאווו תפסיקי רציני !!סורי אבל זה נשמע מעצבן!!!
יש לי כזו חברה ? זה ממש מציק!!
קיצר תפסיקי עם זה מהההר!
כי כולן יכולות כבר לגמרי לשנוא אותך…
תפסיקי לרכל!
ולהעירכי אם הבנות לא מקבלות את הדעה שלך אסור לך להוכיח!!
תפסיקי מהר בהצלחה בשינוי!!
ואוו קשה. אבל תראי שאת בעצמך כתבת שאת בעצמך לא מרוצה מזה; שאת רוצה להשתנות; אז למה לא לנסות?
אולי בהתחלה ׳ירדו׳ עליך, אבל אחרי זה הן יפסיקו. ועוד דבר, אל תלכי אחרי כל הכיתה. אם כל הכיתה (אני בטוחה שזה לא כולן, בטח איזו חבורה רועשת ?) שומעת שירים לא מתאימים, אל תגידי להן שזה לא בסדר, כי זה סתם יעצבן אותן. פשוט תנסי לצאת מה העניין בצורה הכי יפה שיש בלי לגרום מהומות. כשבנות מרכלות (בטוחה שאת גם רוצה לשמוע, חח כי זה מסקרן לדעת על מה מדברים ולהיות ׳בעניינים׳) אז אל תשתתפי בשיחה, אפילו שזה נורא קשה, אני 100% מבינה את הקושי. ואת יודעת, הכל תעשי את זה בצורה הכי יפה שיש בלי לעלות להן את העצבים. אל תפחדי מהתגובות של כולן. תהיי הכי את, וירצו או לא – הן יצטרכו לקבל את זה שאת השתנת, ואת לא אותה אחת שהייתה פעם חח.
תראי שזה יתן לך הרגשה הרבה יותר טובה. גם אם בהתחלה זה מתסכל ביותר… שווה לעשות מאמץ! אבל העיקר שתתמידי בזה, שיהיה בך רצון להשתנות. בהצלחה:)
סורי לא הבנתי
קודם כל הכי אשרייך בעולם!!
דבר שני את לא צריכה לשים, אם מישהי באה ואומרת לך את זה תגידי לה בדיוק כמו שאת אומרת פה.. :"חשבתי על זה, החלטתי שזה מוגזם, ובא לי להשתנות.. זכותך המלאה. זה זכות שלך!".
ובאמת אשרייך, יכול להיות שבהתחלה הם יצחקו , אח"כ הם יראו שאת באמת עומדת על זה ויעריכו אותך מאוד, ומי שתעשה להיפך.. היא.. איך לומר- סתומה.
כל הכבוד לך שקיבלת על עצמך להפסיק לרכל
בכללי לשון הרע זו עברה ממש חמורה
ואני רואה שיש הרבה אנשים שבלי לשים לב עוברים על זה (גם אני לפעמים לצערי משתדלת שלא )
תקראי ספר על הלכות לשון הרע שתדעי בדיוק מה מותר לדבר ומה אסור
אני ממש מעריכה אותך !!!!
ואם בנות יתחילו לרכל ויראו שאת לא משתפת פעולה וישאלו אותך מה קרה ?פתאום את לא מרכלת שכחת מי הרכלן הכי גדול פה ?תעני להם יפה:" נכון פעם לצערי לא נזהרתי במצווה הזאת מספיק אבל ב"ה החלטתי להפסיק לדבר לשון הרע והשתנתי !"
תאמיני לי הן יעריכו אותך !
אני חושבת שבדיוק על זה נאמר 'אל יבוש מפני המלעיגים'.
תתחילי לאט לאט להרגיל את עצמך לדבר רק אמת.
בהתחלה תקשיבי לעצמך מדברת. תשימי לב מה אמרת שלא היה מדוייק.
אחכ תשתדלי לספר רק מה שהיה וזהו. בלי תוספות שלך..
בין לבין תלמדי קצת על הנושא…
תנסי לזהות שקרים אצל אנשים סביבך- ככה תביני איך היית נשמעת וזה יגרום לך לרצון להפסיק את זה.
ומעל הכל תיהי החלטית בדרך שלך 🙂 החלטת שאת לא משקרת יותר- אז את לא… וגם כשזה ממש מפתה (כי כועסים או משהו) תזכרי תמיד שהאותיות במילה אמת עומדות על שתי הרגליים, בעוד שהאותיות במילה שקר עומדות על רגל אחת- פשוט כי אמת היא יציבה ונכונה ונשארת תמיד ושקר מתגלה גורם להרס…
כל הנ"ל זה לגמרי מהנסיון שלי.
בהצלחה!!!
גם אני כזאת שמעירה על הדברים האלה
כי זה כואב לי
כואב לי איך שהיצר הרע שלהן משתלט
אז סליחה בנות
אבל אני פשוט
כואב לי
אני לא כועסת.
וואוו.. וואו..
כתבת עם הרבה כאב אבל מצד שני עם הרבה מודעות למה שאת עושה..
את יודעת שזה מדהים אותי באופן אישי?
אני מתארת לעצמי שמה שאת מתארת פוגש אותך גם במקום החברתי, וזה יוצר קצרים חברתיים לא נעימים…
שש השורות הראשונות שבשאלתך נגעו בי עמוק.
לפעמים אנחנו רוצים לעשות שינוי, אבל כל כך חוששים מתגובת הסביבה לשינוי שלנו ועוצרים.
זה קורה בכל דבר.
הדוגמה הכי קלאסית – ירידה במשקל –
אז מה את אוכלת?
מה? שוב דיאטה?
תגידי לא נמאס לך מלנסות עוד תפריט?
למה את חושבת שהפעם תצליחי?
וכו' וכו'…
שינויים באים לאחר יזע, עמל ועבודה קשה,
ולעתים הסביבה יכולה להפוך את השינוי לקשה יותר מהשינוי עצמו.
אז איך אפשר להתמודד עם זה?
דבר ראשון,
להירגע ולהבין שאנחנו בדרך הנכונה.
השינוי שלנו אכן נעשה ו'תגובות קהל' הן אכן חלק מהשינוי המבורך.
דבר שני,
להפנים שזה זמני.
בשלב כלשהו השינוי יהפך להרגל, הרגל נהפך לטבע, ואחרי הכל זה לא ייזכר לעד ולעולמים.
דבר שלישי,
לחשוב – מה יכול לעזור כשחברה מזכירה את מי שהייתי לפני השינוי?
לפעמים לשתוק יכול לעזור.
(מסופקת לגבי להחזיר בטענות…)
הרי את בעצמך מבינה שהרכלנות הזאת,
{לרגע אני לא מצליחה להבין אם זו רכלנות או מנהלת אירועים, או כדברייך – הורסת מסיבות.. או שזה גם וגם?}
היא לא מגיעה מקום טוב, ואת רוצה לגדול מזה לושים אותה מאחורייך, נכון?
אז יקרה,
אל תתני לדברים שנאמרים לך להיכנס לך אל תוך הלב.
אז יודעת,
לכל אחד מאיתנו הבחירה מה להכניס אל תוכינו ומה להשאיר בחוץ…
אולי ניסית פעם לשאול את עצמך למה את "רכלנית"?
או למה את "הורסת מסיבות"?
כבני אדם אני זקוקים לקשרים חברתיים עם הסביבה שלנו,
כאשר לא מתקיימים קשרים כאלה על הצד החיובי שבהם,
אנחנו מחפשים בכוח איך ליצור קשר.
ו..מה לעשות?!
לפעמים הקשר הזה רכלני, ביקורתי או לא נעים:(
אם נשנה את דפוס הקשר לאוהב, מחבק, מכיל,
לא נצטרך להעיר, לבקר או לרכל.
להוסיף אור,
עשה טוב,
ובמילא הוא יידחף הלאה את השינוי…
בהצלחה רבה וגאה בך על האומץ והכנות!!
דנה.
וואוו אני בשוקק מהכנות שלךך
את מותקק
קודם כל להפסיק ..
זה לא נעים כשמרכלים עליך..
ועצה קטנה:(;
כשת מעירה..
תשמי לב איך את עושה את זה..
וכמה שפחות להגיד את המילה לא..
וגם תתעלמי כאילו לא שמעת..