מי מכירה את המצב שבו מרגישים לבד וכל החברויות שצברת נעלמו?
הריקנות והבדידות אוכלותתת ובתור מישהי שחיה חברה- קשהה לי! איך מפרידים בין חברות לחיים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
פעם בחודש בערך זה קורה לי. אבל זה לא אשמת החברות. הכל בראש שלי. שפתאום מרגישה כאילו כל החברויות הם רק מאינטרסים אישיים. שאף אחת לא אוהבת אף אחת. או שרק אותי לא אוהבים כי יום שלם אף אחת לא כתבה לי… רק שלוש אבל לבקש עזרה בעבודה למחר… ואולי לא סובלים אותי אבל מתביישים להגיד. תגידו לי את זה בפנים בננות!
אבל זה לא נכון. הכל מתחיל בראש. אפשר גם לחשוב שבדיוק כמו שאני "עסוקה" החברה עסוקה. כמו שלי אין מצב רוח היום גם לה אין. כמו שלפעמים לא בא לי להיות זאת שמתחילה את השיחה, גם לה זה לא ממש מתחשק. כמו שאני אוהבת שמודהים לי על העזרה, גם היא אוהבת. כמו שאני אוהבת שמבקשים ממני עזרה גם לי מותר לבקש והיא תאהב את זה.
קיצר הכל בראש!
אימלה כל הפסקה הראשונה בול אני!!!
ולי זה בדכ בימים כאלה של 'על הפנים'… פעם בכמה זמן..
חח ועכשיו קראתי את הפסקה השניה וזה גם בול המחשבות שלייי!!!!!
דייי מטורףף ?
וואי זה קורה לי לפעמים.
תחושה כזו שכל החברות הטובות שלי פתאום שכחו אותי פתאום נשארתי 'לבד'.
אבל זו תחושה לא נכונה, זו תחושה רגעית של סתם מצב כזה שנכנסת אליו וזה לא אמיתי. אחכ כשיוצאים מזה מבינים שזה סתם היה כמה רגעים של עצבים ושזה לא באמת כך..
בשביל להפריד בין חברות לחיים צריך להבין שחברות זה לא הכל בחיים , חברות הן אומנם חשובות בעיקר בגיל התיכון ההתבגרות וכו אבל אח"כ כשאת ממשיכה את החיים שלך מתחתנת וכו החברות שלך לא מעניינות אותך ורק המשפחה היא זאת שממשיכה איתך לתמיד.
מציעה לך שכל פעם שעולה לך מחשבה כזו תגידי לעצמך שחברות זה לא הכל בחיים, המשפחה היא זו שחשובה. החברות הן נטו בשביל השנים האלה ותזכרי שהכל זמניי בגיל הזה כל כמה ימים המצב משתנה וחברויות משתנות.
את צריכה להתמקד בחיים שלך לעתיד וחברות הן לא מי שיעזרו לך בעתיד.
תזכרי שחברות זה רק בונוס זה רק תוספת בשביל שיהיה יותר נחמד יוותר כיף עם מי לדבר אבל שאר החיים זה העיקר זה מה שחשוב וזה תלוי בגישה שלך.
כמה חשיבות תייחסי לחברות וכמה חשיבות תייחסי לשאר החיים שזורמים מעבר לסיפורי חברה..
בהצלחה!
אני מכירה.
לפעמים הבדידות עוטפת, חונקת.
וזו תחושה קשה וכואבת.
את האמת ממש מבינה אותך…
מרגיש הכי לבד בעולם…
שהכל נגדך…
הכי מבינה.
לגבי מה ששאלת פשוט לשחרר להבין שאת מיוחדת בזכות עצמך.
את לא צריכה להיות תמיד עם חברה מסביבך.
את מיוחדת!
אין שום סיבה בעולם שתרגישי פחות בגלל שהן לא איתך כל הזמן.
תמצאי תחביבים ותעשי דברים שרצית ולא יכולת.
תזכרי שחברות זה דבר שמתחלף.
אבל את צריכה להיות נאמנה אך ורק לעצמך!
כי את טובה מספיק גם בלעדיהם.
תתמידי לבנות לעצמך אישיות חזקה, שלא חייבת שכל הזמן תיהיה חברה לידה כדי להרגיש שווה.
זאת עבודה קשה אבל משתלמת!!!
בהצלחה!!!?
זה קורה, קורה…
לפעמים האנשים בסביבתך מורידים את המסכות…
וזה לא אומר שהם שיקרו לך עד עכשיו, פשוט הם… לא יודעת איך להסביר:)
אני מכירהה
אמממ אני לא יודעת אשמח גם לרעיון
מזדהה כל כך!
אבל לא מבינה את הצורך להפריד.
אז אני מתקשרת לחברה בד"כ..
אי אפשר להפריד בין חברות לחיים. "או חברותא או מיתותא" החברה היא חלק מהחיים שלנו ואנחנו צריכים אותה כדי להתקיים
תמצאי חברה אחת (או שתיים) שטוב לך איתה ואולי גם היא קצת בודדה, ותהיו חברות. ❤
זה דבר שקורה, קורה המון! במיוחד אם את בנאדם שמאוד אוהב חברה, ובדרך ממילא, את מוצאת את עצמך מצפה ממנה שתספק לך איזה צורך…
זה פסדר גמור ולא אמור להיות אחרת, כי זה פשוט ככה…
ואני חושבת שבתוך כל הציפייה הזו, אל תשכחי את עצמך, את חשובה גם! חשובה מאוד לעצמך! אני מרשה לעצמי להגיד לך אתזה, כי גמאני מאודד זקוקה לחברות ולתשומת לב סביבי, אבל הגיע זמן שלמדתי להקשיב לעצמי, להיות נצרכת לעצמי ולא רק לסביבה.. יש תרגעים האלה שכל מה שאת רוצה זה את החברות, ואם הם לא כותבות – אז אוקי, אינלי ככ הרבה מה לעשות איתם ובאסה, כי משעמם לעלאה, אבל אולי זו הזדמנות בשבילי להיות עם עצמי? ללכת להכין איזה עוגה סתם, או לכתוב, או לסדר תארון ששנים מחכה לאיזה יד שתסדר אותו..
זה מה שלמדתי לעשות, וזה אולי לא מוריד את הציפייה מהחברות, כי גם אין מטרה כזו, אבל בהחלט זה מוסיף לי עם עצמי המון, ואין מטרה יותר חשובה מיזו!
לא יודעת אם אני מרגישה ממש לבד,
אהל מה שאני כן מרגישה זה שנשארתי עם איזה חברה או שתיים מהשיכבה וכל השאר סתם כזה….
מה אני עושה?
מה את צכה יותר מזה?
2 חברות טובות זה פשוט מושלם
לא כל אחת זוכה לזה.
אני באופן אישי לא חושבת שיש לי צורך שכל שהשכבה תיהיה חברה שלי..
אבל אם את מעוניינת כן להתחבר לעוד בנות חוץ מ2 חברות טובות אז תתחילי ליזום קשרים ללמוד למבחנים ביחד לדבר איתן לשתף, תדעי ששיתוף זב אחד הדברים שהכי מעצימים חברות.
תעשי צעד ראשון ואני בטוחה שזה יזרום לך ואם ממש ממש לא יזרום אז כמו שבנות פה כתבו תזכרי שחברות זה לא הכל בחיים ו2 חברות זה גם מצויין.
האמת אני כן יוזמת קשרים. מתקשרת לחברות, לפעמים לומדות יחד, הודעות המון וזה.
אבל אני אחשוב על זה. יש משהו במה שאת אומרת
אני מבינה אותך מאוד!
עם את רוצה טיפים יש לי כמה שעזרו לי..
* כשאת מלאה בעצמך,כשאת טובה לעצמך,כשכיף לך עם עצמך לא תרגישי את זה ואסביר גם למה..
כשאת עם חברות זה סוג של משכיח את הבעיות,המורכביות,הרגשות,מחשבות…
ופתאום כשאת בלעדייהם אז הכל חןזר ומכה כל הרגשות להתמודד לבד ופתאום אין את החברה הזאת ןהזאת שתבוא לעזור..
מה לעשות?
אנחנו כל החיים נהייה עם עצמנו לעומת חברים חולפים שלא יישארו בדכ לעד..
לנה שלא תהיי חברה של עצמך?
כן כן,נשמע מוזר אבל זה ממש עוזר פשוט להיות חברה שלך כמו שאת בשביל החברות שלך..
* ליצןר לעצמך דברים שכיף לך לעשןת עם עצמך לדוגמא: לנגן,לשיר,לצייר,לאפות,לרקוד?לקרןא וכדומה,זה יגרום לך להיות עסןקה בדברים מה שיגרום לך להינות כם עצמך ופשוט לשכוח מהבדידות המציקה הזו..
מקווה שעזרתי;)
בהצלחה לךךך?
יפה
נראה לי זה קורה עכשיו להרבה בנות, שחלק מהחבריוות שלהן לפחות – מבוססות על המפגש היומיומי בבית הספר. ובלי זה מרגישים פשוט ריק. אבל אם את מתחילה להבין שאת מדהימה ומיוחדת, שיש בך כל כך הרבה דברים טובים – הצורך החונק הזה בחברות פשוט יורד דרסטית! לא אומר שאת לא רוצה את זה או שאת מפסיקה ליהנות עם חברות. פשוט – טוב לך גם בלי זה, את שלימה עם עצמך ומסופקת עם מה שיש לך. חברות נהפכות לבונוס מקסים אבל לא למוצר צריכה בסיסי.
בתקופה הזאת – איבדתי הרבה חברות שנחשבו לטובות מאד, פתאום גיליתי שחוץ מלשבת לידה בטיולים, אני אף פעם לא הייתי חברה טובה שלה באמת, גם אם אנחנו BFF…. אבל גיליתי גם את החברות הטובות באמת, אלה שממש מתאימות לי – תחפשי, ממליצה לך!
ו… תשקיעי בבניה העצמית שלך.
איך משקיעים בזה?
אני באמת ממש רוצה
מרשה לעצמי לענות גם, בנוסף לתגובה של רומי שעוד לא עלתה;)
תשקיעי בדברים הקטנים, כלפי אנשים אחרים. תשימי לב מה *אחרים* רוצים, ולא מה את רוצה בשבילם.
תהיי רגישה לסביבה. זה מבגר מאוד, ובונה מאוד את האישיות. פשוט כי את מבינה את העולם טוב יותר לפי זה.
תני לעצמך להקשיב לעצמך. תהיי כנה עם עצמך מאוד, לא משנה כמה 'לא טוב' תגלי בפנים. כשתדעי מה טעון שיפור- תדעי גם איך לתקן את זה.
וכמובן לא צריך את כל זה כדי להיות מושלמת יותר, אלא כדי לתת לנשמה שלנו להאיר בתוכנו, וככה יהיה קל יותר להביא את הגאולה;)
?…?
בול מה שרציתי לומר. בדגש על הפסקה השלישית.
תודה אני.
מכירה יותר מדי טוב !!!!!
אבל תמיד תזכרי שחברות זה כיף ונחמד , אבל זה לא מובן מאליו .
כל שנייה שיש לך חברה תגידי תודה . ככה יהיה לך יותר קל .
החיים זה משהו אחד וחברות זה משהו נוסף (שדרך אגב לא לכולם יש )
חברות זה לא כל החיים …. בחיים , לפעמים יש חברות .
מקווה שעזרתי
הי נשמה טובה, אני רוצה להגיד לך משהו ששמתי לב אליו
כשטוב לך עם עצמך
כולן רוצות להיות איתך
כשרע לך עם עצמך
לבנות לא נחמד כל כך להיות בסביבתך.
כדיי לרכוש חברות טובה צריך קודם כל להיות בטוחה בעצמי ושלמה עם עצמי, לאהוב את עצמי בלי קשר לשום דבר.
זה נקרא ערך עצמי לא מותנה
פשוט לאהוב את עצמך, בלי קשר לשום דבר, אבל שום דבר גם לא חברה.
תבלי זמן עם עצמך, תלמדי על עצמך, לאט לאט תתמלאי
בעצמך, באישיות המהממת שלך שהיא חלק אלוקה ממעל
זה הדבר הכי ממלא שיש, אין פה מקום לריקנות בכלל.
כשאת מגיעה למצב שכל כך טוב לך עם עצמך (וזאת עבודה קשהההה) ממילא יהיה לחברות נעים להיות איתך
וגם את תרגישי כל כך טוב, שגם אם לחברה יש קריזה זה לא יפריע לך כי את לא תלויה באף אחד, לא בשפיטה של החברה וגם לא באהבה שלה.
הצלחותיי מותק אחת
לרצות חברה זה נורמלי ובריא (כמובן בגבול מסוים;) )
ולדעתי כשרוצים חברה, אז במקום להתבוסס בכאב על 'לאן החברות נעלמו', נסי ליצור קשר עם חברה.
בכללי, אצלי הרגש הזה של בדידות פחת משמעותית כשהתחלתי ליזום בעצמי, ולא לחכות שהחברה תיזום.
יאוו מבינה אותך!!! היתה לי פעם חברה טובה, ובסוף מסתבר שהיא לא היתה אמיתית… היתה לי תקופה קשה שבהם באמת הרגשתי בודדה, אבל עם הזמן התרגלתי ואני אפילו מעדיפה להיות ככה, חברה של כולן. אבל כן יש לי שתי חברות בקשר יותר חזק, והן ממש חמודות! כיף לדבר איתן!
???
הייתה לי חברה טובה מאוד עד לא מזמן,
חברות של בערך 4 שנים, טיפחתי אותה בטירוףףף (את החברות;))
ובסוף אותה חברה פשוט הלכה…
האמת שהייתי באמצע לימודים (אחרה"צ, בלי קשר לתיכון), התחלתי לעבוד, הצלחתי מאוד ב"ה, ואותה חברה אמרה לי פעם שאני סנובית…
הייתי בטוחה שהיא מקנאה, וכאלה, אז לא ממש התייחסתי, ואז היא ממש התרחקה, וממש לא בקשר איתי, ועכשיו אני חושבת שאולי היא פשוט הרגישה שאני מדי עסוקה ומצליחה, שאני פשוט מסתכלת עליה מלמעלה או משהו… לא חושבת שזה נכון, כי בטבע שלי אני טיפוס ממש מתחשב, ולא איזה סנובית ש'יורדת על העם' כשהיא מדברת עם חברות בטלפון (:
בכל מקרה, נוראאא כאב לי שהיא ככה התרחקה ממני… ניסיתי הכל שתחזור, ולא עזר ):
מאוחר יותר ממש התייאשתי מהחברה, קשרים שהיו לי התרופפו, והשקעתי בלימודים \ עבודה את כל כולי, הדבר היחיד שאני רואה בו סיפוק, וזה מה שמחזיק אותי שמחה (:
וואו יצא לי ארוךךךך ?
היו לי שתי חברות ואחת מהן התייחסה אלי נורא ואמרה לי משפטים פוגעים והקטינה אותי ברמה של לחזור הביתה פעם בשבוע עם דמעות, ככה במשך שלוש שנים. לאחרונה, לפני איזה חודש נחת הקש ששבר את גב הגמל… נתתי לה סטירה. זה לא היה בכוונה, נשבעת ואכלתי את עצמי על זה במשך שבועות, וכשבאתי לבקש סליחה היא פצחה בנאום כלפי איזה אדם מזעזע אני. לא אמרתי מילה נגד האישומים, והנהנתי גם כשהיא אמרה שהיא לא רוצה יותר להיות חברה שלי, שהיא לא רוצה יותר קשר בינינו. לאחר זמן קצר היא התחילה לדבר איתי שוב כאילו כלום לא קרה, ואז אמרה לי דוגרי, ואני מצטטת, 'החלטתי שנהיה חברות שוב' לא שיש לי דעה בענין, כן? שמעתי מחברה אחרת שהזאתי החליטה להיות חברה שלי עד שנת הלימודים הבאה, שבה נעבור לתיכון חדש, ובו היא בעצם תעזוב אותי-זו הייתה התוכנית. אז התייחסתי אליה בקרירות וכשכתבתי לה בספר זכרונות עשיתי כרגיל, כמו לכולם. והיא ממשששששש נפגעה מזה וצעקה עלי שאחרי 3 שנים אני עושה לה כמו לכולם ואגב קצת יותר השקעתי לה… ואז היא החליטה שהיא שוב לא רוצה להיות חברה שלי… ביינתים נשארתי עם חברה אחת, אך אני מרגישה תלותית, בעיקר מפני שהיא מאוד מקובלת, וכולם אוהבים אותה ואני לא בטוחה כמה היא שמה על החברות שלנו, ואני מרגישה קצת לבד, ופשוט בא לי לצעוק ולרסק דברים בכעס ואני גם מפחדת מהעליה לתיכון… יאהבו אותי? יהיו לי חברות? מי מרגישה כמוני???