יש לי בעיה ואשמח לקבל פתרון בהקדם
אין לי כח להתמודד עם המציאות חיים הזאת שיש לי
פתאום אני לא מתחברת אל חברה שלי
אין לי כח אליה
היא בן אדם נשמה פשוט נשמה
אבל פתאום אין לי חשק אליה
פ-עם הייתי תלויתית אליה
אחרי זה הכל הפך לטוב
ואז עכשיו אין לי חשק אליה
אני בטוחה שזה גם בגלל שאני רואה סדרות וזה עושה לי רע נפשית ורוחנית (כלומר ד' עושה לי עונש על כך שאנני רואה ומרחיק אותי מחברות שלי)
עכשיו אנחנו קבוצה
יום אחד טוב לי ואנחנו יחד ופתאום לא
לוידת מה הולך שם
פשוט לוידת מה לעשוץת
אני בטוחה שהכל לטובה וזה ניסיון אבל קשה לי בכל אופן
מה אעשה?
לא בא לי ללכת לסמינר
קשנה לי
מרגישה חנוקה בכיתה
תודה רבה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
מתוקה, אנחנו לא הפתרון. בנות פה יוכלו לתת לך עצות, עידוד, אבל לא פתרון ממשי- כי רק את אחראית על החיים שלך ואיך תתמודדי איתם.
אממ אם את חושבת שזה מניע הבעיה.. אז תפסיקי בהדרגה עם הסדרות.. זאת התשובה.
אני כמעט עם דמעות בעייניים מרוב הזדהות
אז אין לי מה לומר כי אני באותו בעיה.
רק צרם לי שאת אומרת שאלוקים מעניש אותך
די נשמה, לא
הוא לא מעניש אותך
הוא אוהב אותך
על תחשבי את זה
אוהבת אותך
היי
לפי דעתי ענית כבר לעצמך…
סדרות..
זה מכניס אותך לעולם אחר ואת מנותקת מהמציאות (גם אם זה היה חרדי והכל אני לא מדברת עכשיו על בעיה הסדרות אלה סדרות בכל… אם הבנת…)
אתן לך דוגמא:
הייתה תקופה שהתחלתי סדרה(ספרים כע?) כל היום קראתי והייתי בתוך הסיפור ולא שמתי לב למה שקורה בחוץ… הייתי במתח… ככה גם סדרות..זה שואב אותך ומוציא אותך מהמציאות.
אמליץ לך להפסיק לצפות…או לפחות להפחית את הצפיות שלך… צאי קצת לבחוץ בלי זמן עם החברות ותראי שזה יחזור.
לכל אחת יש גם זמנים פחות מוצלחים… זה יעבור!
בהצלחה!!!
הגיוני שזה בגלל שאת רואה סרטים..
כי זה כאילו את נכנסת לעצמך לא באלך שאפחת תראה אותך רק לחזור לראות.. (אני נגיד גם ככה מרגישה כשבאלי לראות סרט, גם אם הוא נקי וחסידי)
אז כאילו החברות פחות מעניינות והם חונקות כי באלך לחזור לראות..
אני אומרת אתזה רק כי אמרת שנראלך שזה בגלל הסרטים;)
ואם את חושבת שזה העניין,
אז תחשבי, מה את מעדיפה? מה יותר טוב לך?
לשבת על סרטים וזה או החברות?
נראלי התשובה ברורה אבל תלוי בך;)
ולפי התשובה תנסי לעשות משו כדי לעשות מה שיותר חשוב לך..
בהצלחה:)
כן.. את בעצמך כותבת שאת בטוחה שהסדרות עושות את הבעיה..
אז יאללה תתחילי להוריד בהדרגה מהראיה שלהם..
הצלחותת
ה לא עושה לך עונש, זה קודם כל. נראה שמרוב שאת צריכה עזרה – את נחסמת. כאילו הסדרות הקפיאו אותך מבפנים.
אל תוותרי על הקשר הזה! שתפי את החברה במה שעובר עלייך, ורם לא אותה אז מישהו אחר. דחוף. זה הפיתרון.
היי חמודה שאת!
תרשי לי להתיחס רק לשורה אחת שכתבת?
כתבת שאת רואה סדרות וזה משפיע עליך וכנראה שה' מעניש אותך בכך שמרחיק אותך מחברות
זה לא נכון!!!!
יש כאן שני ענינים:
אחד-הוא שלראות סדרות זה הורס את הנשמה.
ובנוסף משפיע רוחנית וגשמית וחברתית, זה בטוח.
והשני-הוא שה' הרחיק אותך מחברות, זה לא עונש, נשמה ה' אוהב אותך!!
וה' עשה את זה. וזה טוב.
את מצידך תעשי את ההשתדלות שלך כדי שחברות שלך ישמחו להיות איתך 😉
תתפללי על זה ותסמכי על ה' שהוא כבר ידאג לך
היי,
לדעתי את פשוט מבולבלת וזה בסדר! זה הגיל!
מבטיחה לך שעוד חודש חודשיים את תרגישי הרבה פחות כזאת והרבה יותר מגובשת עם עצמך!
ועוד משו חשוב (מנסיון..) אל תכעסי על עצמך שאת כזאת בשום פנים ואופן! תביני את עצמך ותדוני את עצמך לכף זכות. זה יעזור לך שהתקופה תעבור לך יותר בקלות. כולם ככה!
ועוד משו,
בקשר לסמינר, ממליצה לך לדבר עם מישהי גדולה שתסדר לך תראש ותכוון אותך.
ואם את מרגישה שהסדרות מבלבלות אותך אז תנסי להפסיק בהדרגה.. מה עדיף?
בילבול או סדר בראש?
דבר ראשון, ה' לא מעניש אותך חס ושלום, הוא אוהב אותך ואנחנו לא יודעים מה הוא עושה, אל תחשבי שהוא מעניש אותך בגלל זה, ה' לא מחפש להעניש אותך ח"ו.
נשמה,
אינלי פתרון חוץ מלהגיד לך 'תתמודדי' אולי עכשיו את מרגישה שאינלך כוחות ואת מרוקנת ואינלך כוח להתמודד, וזה בסדר.
מותר לפעמים להרפות ולא להתמודד, אבל לא להשאיר אתזה בתור מצב קבוע אלא לקחת כוח ולהמשיך.
אני יודעת שיכול להיות שזה מעצבן מה שכתבתי אבל זה הכי נכון ואמיתי וחשוב.
ישלך מישו שאת יכולה לשתף אותו בהתמודדות הזו? כדי לא להיות לבד?
אני מחזיקה לך אצבעות ומאמינה בך שאת יכולה לצאת מזה??
תמחקי לך מהלקסיקון את המילים אלוקים מעניש אותי.
כי הם לא קיימות. אלוקים לא מעניש.
עונש, אם מגיע לנו, יגיע בעולםהבא. בעולם הזה הכל רק חלק מתוכנית אחת ארוכה שנועדה להוביל את העולם אל הטוב.
לגבי ההרגשה שלך אל חברות שלך, אני אומרת לך לתת לגל לעבור.
אל תעשי שום צעד ששתחרטי עליו אחר כך.
אם עכשיו תתני לחברות שלך את ההרגשה שאת לא בעניין שלהם עכשיו, אז כשתתייצבי, הם לא יהיו שם בשבילך.
עשיתי את הטעות הזאת פעם, וזה לא כייף בכלל.
תשחקי אותה שהכל בסדר, ובעזרת האלוקים זה באמת יהיה.
אני לא חושבת שזה קשור לסדרות. אמיתי.
הצלחות.
לכי תסתובבי יום שלם בלי מטרה במקומות שתמיד את רואה כשאת בדרך לאנשהו ובא לך לדעת מה יש שם אבל לא הגעת לשם אף פעם ותחשבי מחשבות עמוקות ותסתכלי על אנשים וצמחים ובתים ומכוניות וכבישים ושמיים ותגעי באדמה (אם יש לידך) ותסיקי מסקנות על החיים ותזמזמי מנגינות ותתנשפי בדרמטיות כאילו את בסרט ומצלמים את הסצנה שבה את אמורה לבכות על גשר תוך כדי שיורד גשם והכל נורא מרגש ובסוף תחזרי הביתה ותחייכי כל יום בבוקר, בצהריים ובערב עד שתביני איך את רוצה שהחיים שלך ייראו ותתחילי לעבוד בשביל שהם באמת ייראו כמו שאת רוצה
אני עדיין בשוק.
את חכמה!!!
רק תיזהרי עם זה.
אני כבר שנה באמצע היום השלם הזה…
טוב תכלס זה לא לוקח יום אחד זה תקופה כזאת שמסתובבים וחושבים על משמעות החיים ולי אפילו היה גשר מעל פסי רכבת והלכתי עליו בגשם עם אוזניות ובלי מטריה (נורא חשוב כל הפרמטרים כי אחרת לא באות מחשבות עמוקות בכלל) אז לא צריך להיזהר כי אם לא תשאלי לא יהיו לך תשובות ועדיף לעשות טעויות ולהצטער על הדברים הנכונים מאשר לא לעשות כלום ולהצטער על דברים לא נכונים
וואו היה לי כזה מקרה… הפסקתי להרגיש טעם בחברות המדהימה. שהייתה לי.