אני? טיפול?

כשהעומס משתלט..

אמיצה

כולנו רוצות להיות שמחות, ללכת ברחוב עם הרגשה טובה בלב, להשפיע שמחה על אחרות, לחייך באמת מכל הלב, ולצחוק כי באמת טוב לנו בפנים.

אבל בפועל, לפעמים אנחנו מרגישות איזו ריקנות בלב, הרגשה שמשהו לא זורם כמו שרצינו, מרגישות כאב רגשי או להפך – אפטיות מתמשכת. הרגשה שמשהו תקוע או חסר, והתחושה הזאת מתמשכת כבר הרבה זמן.

זה הזמן לחשוב על זה

זה סימן לעצור רגע, ולראות שבסך הכול מה שקרה, זה שהצטברה אצלי "פסולת רגשית".
ממש כמו קומקום חשמלי שלפעמים צריך לעשות לו ניקוי אבנית.
זה לא אומר שאני לא בסדר, שיש לי איזה שריטה/ הפרעה/ בעיה או כל דיבור שלילי כלפי עצמי.
אלא להפך, התחושה הפנימית שלי מראה שמשהו הצטבר ואני אשמח לנקות את הלכלוכים שהצטברו, ולהמשיך הלאה, עם כוחות מחוזקים.

אנחנו חיות בעולם עם הרבה גירויים וטרדות, מבית ומבחוץ. ולפעמים, מרוב עומס המחשבות הטרדות והלחצים שאנחנו חשות בכל יום – מצטברת אצלנו "פסולת רגשית", בלי שאנחנו שמות לב. מחשבות שליליות, רגשות שליליים, לחצים נפשיים, עומס, פחדים, התלבטויות..

עד שיום אחד אנחנו קמות מדוכאות או עם תחושת חרדה או פחד ואנחנו לא מבינות למה.
ובכן, זה לא פתאום. זאת הצטברות.
בדיוק כמו שבקומקום מצטברת אבנית – כך גם אנחנו, אם לא נתחזק את עצמנו בניקוי הפסולת הרגשית שמצטברת לנו –
אנחנו בהחלט נרגיש זאת ונרגיש פחות טוב.

אבל מה זה בכלל?

אז רגע, מה זה בכלל טיפול? מה עושים שם? ובכלל, מה יש לי לדבר כל כך הרבה? אין לי מה להגיד.

טיפול זה מפגש עם אדם נוסף שקיבל הכשרה לכך, שבו מדברים על הדברים שמפריעים או כואבים לנו בחיים, בשביל לשחרר אותם, בשביל שנוכל להוריד את השק הכבד שצברנו מעלינו ונרגיש הקלה ושמחה. יש סוגים שונים של טיפולים – בדיבור, בתנועה, במגע ועוד.

נחזור רגע לפסולת שבצינור. לא כולן חייבות ללכת לטיפול. יש המון דרכים לנקות את הנפש ממחשבות שליליות.

אפשר לעשות ספורט, אפשר לשבת לדבר עם חברות, אפשר לרקוד, לשיר, לנגן…. אבל לפעמים, הדברים האלו לא מספיקים, ואנו מרגישות שמשהו עדיין יושב שם ומכאיב לנו. יש איזו נקודה בחיים, שאנחנו לא משתפות אותה עם אחרים, והיא בסוף נשארת שלנו להתמודדות אישית.

ולפעמים זה פשוט כבד מידי להחזיק הכול לבד. אין סיבה לסחוב לבד מטענים רגשיים כבדים או מחשבות שליליות שלי על עצמי. ולרוב אנחנו לא שמות לב שיש לנו את ההצטברות הזאת. מתחת לכל הכאב שאנחנו חוות מסתתרת שמחה גדולה, מי שאנחנו באמת. לעתים הדרך לעבור לשמחה חייבת לעבור בנקודות הקושי, בניקוי של כל מה שהצטבר לנו שם, כדי שנוכל לחזור לטבע האמיתי והשמח שלנו – לפנימיות הטובה שלנו שנמצאת שם תמיד.

אז באילו מקרים כדאי לפנות לטיפול? ​

דבר ראשון, כדאי תמיד להתייעץ עם אדם מבוגר בסביבתך, אם זה ההורים, או היועצת של התיכון. נכון, לפעמים זה מביך ומתביישים לפנות, כי שוב, הסטיגמה היא שרק הבעייתיות הולכות לטיפול. אבל אחרי שהבנו, שזה דבר טבעי ומומלץ לכולם מידי פעם לפתוח את הלב ולשתף את הדברים הכואבים, אז מה יש להתבייש בעצם?

אז אם את מרגישה לא טוב, מרגישה שאת סוחבת לבד איזה מקרה לא קל, התמודדות אישית או חברתית, או קושי במשפחה –
אל תהססי לפנות לעזרה מבחוץ.
תזכרי שהנפש שלך היא דבר יקר, ואת לא רוצה שהיא תהיה עמוסה,
בדיוק כמו שהגוף צריך לשתות ולאכול, כך גם הנפש זקוקה למקום שבו היא תוכל להוציא קשיים ולקבל תמיכה.

בהצלחה!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

לבלוט כהלכה?

היי! מה העניין של צניעות? הרבה חושבים שבנות לא צריכות "לבלוט". מה הכוונה לבלוט?

הוסיפי את התגובה שלך:

26 תגובות
  1. שלכת הגב

    זה לא נושא כל כך קליל, חייבים למצוא מישהו/ מישהי מקצועי/ת, וזה עולה המון כסף. אם אפשר להסתדר בלי עדיף. וגם לטיפול יש תופעות לוואי… אף אחד לא מדבר על זה אבל זה קורה, לטווח הקצר (אצלי גם הארוך). ובחיים לא ללכת בגלל לחץ של אחרים! ללכת רק אם באמת חושבים שזה יעזור

  2. דיתי הגב

    איתך, שלכת. אגב, אל תתעלמו מהסטיגמה שיש למי שהולכת לטיפול, לפעמים זה יכול להרוס…

    • שלכת הגב

      דעתי, אם את איתי את לא אמורה לומר משפט כזה סטיגמתי. פעם ילדים עם משקפיים סבלו מבריונות, את מנסה לעודד גישה דומה באנשים שפגועים בסתר? אם לא נזקקת אף פעם לטיפול, זה מאותה סיבה שאני לא צריכה הקלות בבית הספר- אנחנו בני אדם שונים עם בעיות שונות

    • שלכת הגב

      אמרתי את מה שאמרתי לו משום שאני יודעת על מה אני מדברת, אני בחיים לא אמנע עזרה מאדם שזקוק לה רק כי החברה לא רואה לנכון לספק לו אותה

      • . הגב

        אם הבנתי נכון מה דיתי כתבה, אז היא לא כתבה למנוע עזרה בגלל מה יגידו,
        אלא ש-
        יכול להיות שהסטיגמה שתיווצר על הבת תפריע לה יותר מאשר יועיל הטיפול.

        לא גיבשתי דעה אם אני מסכימה עם זה או לא;)
        אבל סתם בשביל ההבהרה…

    • דנה הגב

      שיהרוס!!!!
      מי שירצה בקשר עם אותה אחת בתור חברה \ אח"כ בשידוכים יסתדר.
      זה כמו להגיד: 'תקשיבי, אומנם נשברה לך הרגל ואת צריכה גבס אבל אל תלכי לטיפול כי אז ידעו ששברת את הרגל'….
      ותסכימי איתי שבגלל זה לא צריך ללכת כל החיים בצליעה!

  3. שלכת הגב

    בבקשה בבקשה תלכו רק לאנשים מקצוענים! אם החלטתם ללכת, אל תזלזלו! בחיים לא ללכת לסטז'ר או מתמחה. תשאירו לאחרים את תפקיד שפני הניסיון. זה פוגע ממש, אפילו שלוש פגישות אתם לא אותו אדם, רק פגועים יותר. בחיים בחיים בחיים לא לתת למישהו לא מוסמך לטפל!! הנפש לא גומרת את תפקידה אם היא נפגעת, אבל העיוות הזה ניכר גם אם אי אפשר להצביע על נקודה מסוימת

  4. שלכת הגב

    אני לא יודעת אם עוד אנשים ככה… אבל יש נטייה למי שאני נפתחת אליו "לשלוח" אותי לטיפול. ואין שום בעיה באיך שאני מתנהגת (אני מאובחנת, חברות). קיצר גם להמליץ על טיפול צריך להיעשות ברגישות, זה לא דבר קל לשמוע חוות קלות דעת כאלו

  5. חני הגב

    טיפול זה מילה מהזה שלילית, אצלי לפחות..

  6. פרח הגב

    מזה אומר תופעות לוואי? תסבירי..

    • שלכת הגב

      אין לי בעיה להיחשף רגשית פה, זה אנונימי, אבל אני מתארת תחושות שלי בלבד, אבל אני בטוחה שגם אחרים חווים דברים דומים: אני אחרי הטיפולים הרגשיים שעברתי, תוך כדי הטיפול אני סוג של חזרתי להתנהגות ילדותית יותר. אצלי זה ככה כי בטיפול מורידים הגנות, ואני לא מסוגלת בלי- אז יצרתי חדשות מאוד רעועות ומציקות. אני אדם בלתי נסבל בתקופת הטיפול, פגישות ראשונות אני לא מגיעה לבית הספר מרוב הלם נפשי ואם היו מבחנים שתיתי חצי בקבוק יין כי לא יכולתי להתמודד עם זה בבית הספר. אני סבלתי משיבוש איום בשעות השינה, בחילות, חוסר תיאבון. הכל משתפר בסופו של דבר, וגם המצב שלי לא כל כך נפוץ, אבל אף אחד לא הכין אותי או תמך בי אחרי הטיפול, שאני צריכה לגרור את הרגליים כדי לצאת החוצה. עוד משהו- למטפלים קשה לומר לך להפסיק, אז אם צריך להפסיק- להפסיק מיד!!! טיפול לא שונה מטיפול שורש, ולכן המטופל מכניס את עצמו להרדמה. צריכים להיות ערים למצב, לא להפיל את כל האחריות על המטפל!!!

  7. קצת ורוד הגב

    דבר ראשון תודה על הפוסט! לא מדברים על הנושא הזה, והוא בהחלט חשוב…
    היו כמה וכמה דברים שלא הסכמתי איתם ואני רוצה להוסיף קצת;
    דבר ראשון, כמו שאמרו כאן שמי שצריכה באמת אין לה מה לפחד מטיפול. מי שנמצאת בקושי, שתלך וזה בהחלט יכול להועיל לה. אין צורך להיבהל מסטיגמות מפחידות ומסיפורים… בדיוק בגלל זה הולכים *רק* למישהי מקצועית! וחייבים לברר קודם עליה, מה רמת המקצועיות וכו' והיא יכולה לעזור ממש.
    מעבר לזה…
    למרות שזה לא המילים, אבל נשמע לפי הסגנון של הפוסט, שעל כל קושי כדאי ללכת לטיפול כדי 'לנקות את הלכלוך'. וזה ממש לא כך! מי שזקוקה – שתלך. בהחלט. אבל לא על כל דבר קטן (כמו אני רבה תמיד עם אמא שלי, אני לא מסתדרת עם האחים, אני לא טובה עם חברה, אני תקופה בדאון ודיכאון בלי סיבה כשכנראה זה סתם תסמינים של התבגרות ויחלפו בעה בקרוב… וכמובן שבכל דבר גם הכי קטן יש שלבים ויש מצבים שכבר כן כדאי לטפל, אבל ממש לא על כל דבר הולכים.)
    ובכל מקרה כדאי להתייעץ קודם עם אמא/משפיעה/מורה מה היא אומרת ואם נדרש טיפול…

  8. שלכת הגב

    אני הלכתי לטיפולים רק כי ההורים שלי בכו ואיימו עלי שיאשפזו אותי אם לא. אתם לא הייתם הולכים? הטיפולים קצת עזרו, ואני צריכה להמשיך לעבוד על עצמי

    • דנה הגב

      וואווו שלכת!
      מה עברת בחיים שחושבים על אישפוז?!
      אני גם מסכימה עם כל מילה שאמרת.
      רק שחשוב להוסיף עוד משהו. לפעמים המטפל באמת יכול להיות הכי טוב מבחינה מקצועית, והחוות דעת יכולות להיות הכי מעולות שיש, רק הבעיה היא שהוא עצמו בתור בנאדם…… ואז זה ממש בעיה. כך שברגע שמרגישים שמשהו לא טוב ולא תקין, אז מייד לעזוב את המטפל. לא למרוח!
      אני ממש בשוק מהתופעות לוואי שציינת…
      אצלי זה מתבטא אחרת וגם לא כזה בהקצנה.
      משהו שמעניין אותי לבדוק אם זה קיים אצל עוד בנות שמטופלות,
      גם אצלכם המטפלת שומרת איתכן על קשר גם במשך השבוע וקשובה מתי שצריך?
      (אגב, אצלי המטפלת עוזרת לי לעבור את התקופה של התופעות…)

  9. עדי הגב

    אני הולכת לטיפול ואני גאה בזה, חושבת שזה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי בחיי! החברות שלי יודעות, הרבה מהן גם הולכות.. זה לא דבר שאני מסתירה אלא להפך. ואני ילדה בריאה בנפשה ונורמלית לחלוטין!! אני הולכת כדי ללמוד להתמודד עם בעיות ולקבל כלים לעבוד עם האישיות שלי והחיים שלי. זה עושה לי טוב מאד! הייתי אצל כמה מטפלות חלקם עזרו לי מאד וחלקם ההפך… אבל זה לא מנע ממני לקבל עוד טיפול. עברנו את ימי הביניים צאו מהחשיבה הפרימיטיבית שטיפול זה לאנשים משוגעים!!

  10. חנהלה הגב

    וואו שלכת…. קשה!!!!
    אני גם בטיפול. (פגעו בי מינית בתור ילדה) וכמובן שבדקתי טוב מאוד שאני הולכת למישהי מקצועית ברמות, מטפלת טובה אמורה להחזיק אותך, מה זה להוריד ככה הגנות! תדעי לך שזה פשוט לא אמור להיות ככה.
    כן ממליצה לך לנסות וללכת שוב לטיפול והפעם עם משהי מקצועית…
    ועוד דבר הקליק בינך למטפלת חשוב מאוד. גם אם יש לה דוקטורט אבל את לא מתחברת אליה – תעזבי מיד..
    תלכי למטפלת שתדע לרפא את כל הפצעים שעשו לך, שתחזיק ותחבק אותך חזק, שלא תתפרקי ותהרסי עוד פעם….
    אוהבת אותך ילדונת:*

    • דנה הגב

      יש משפט חכם שאומר –
      מטפלת זה כמו שידוך. או שיש קליק או שאין קליק.

    • שלכת הגב

      חנהלה מהממת!! כל הכבוד לך שאת הולכת יש לי דמעות… מאוד קשה לטפל בי, ואני גם לא באה לטיפול מרצון- אני פשוט מפחדת מההורים שלי . אני יודעת שיש עוד ילדים כמוני, אבל אסור לפי החוק לפרסם מה שעובר עלי… כי זה יכול להעצים את התופעה.

  11. חיה הגב

    זה ממש חשוב וטוב שהעלו את הנושא הזה. רק שמאיפה משלמים את זה?? יש לי חברה שצריכה ורוצה ללכת לטיפול רגשי אבל פשוט אין לה איך לשלם את זה… מציאות עצובה… זה בערך 300 – 350 ש"ח לשבוע ממה ששמעתי וזה המון המון כסף!!! לא כל משפחה יכולה לממן כזה דבר… אז זה עצוב שבגלל כסף זה נמנע, אבל… אין מה לעשות…

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?