תפריט
יש לי חברות ב"ה
אבל אני מרגישה קצת מנותקת
אני רוצה לחזק איתן ת'קשר
אבל לא יודעת איך
כבר הותשתי לנסות ולהתאמץ
עברתי כבר את ט
וגם את י
ונמאס לי שכל החיים סובבים סביב בעיות בחברות
אני רוצה שהכל יבוא לי בקלות ובכמות
ואין לי כבר כח יותר נכון אומץ ליזום שיחות והליכות וכ"ו
(יכול להיות שזה נובע מפחד לסרוב)
רק מה שבא אלי כמו מפגשים והתכתבויות
וגם אז אני לא מאוד מרגישה קשורה….
זה צף לי עכשיו בחופש שלא נפגשים כל יום בכיתה…
תודה על המקום לפרוק ולהיעזר
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
וואו אני מבינה אותך!!!!!
אולי תתחילי לדבר עם בת אחת תראי שהיא משועממת ותציעי לה לצאת איתך!!!!!
מזדהה, אין לי כרגע כל כך עצות,
בהצלחה!
שיוהו, בול אני של לפני חצי שנה,
לא בדיוק מהסיבות שציינת, אבל פשוט נמאס עלי להתעסק איתן והן שיעממו אותי,
אבל מאז המצב רק החמיר
כלומר, אני כבר לא רוצה…
אז תדעי לך שזה שאת רוצה זה כבר משהו… ואין לי עצות
רק צריך להעיז
ולמה את כותבת שאת לא מרגישה קשורה? מעניין אותי…
תזכרי שזה חשוב ותמשיכי להשקיע בזה!!! אל תחכי שידפקו לך בדלת, אוקי?
אני ממש מבינה אותך, ממש.
אבל לצערי הפתרון הוא רק להתאמץ ולא להפסיק לנסות.
ברור שכולנו היינו רוצות שדברים ילכו לנו בקלות, אבל תדעי שהחברויות שכתובות למשל בספרים, הם לא בדיוק ככה.
בחיים האמיתיים אין מנוס מלהשקיע ולעבוד קשה כדי לראות תוצאות, לא סתם כתוב "קנה לך חבר."
הפחד מדחייה הוא מובן מאוד, אבל אל תתני לו לעצור אותך, תיגשי לבנות, תדברי איתן, תתקשרי אליהן, נכון שזה מאמץ, אבל זה מאמץ ששווה לעשות.
אני יכולה לספר לך שאחרי החרם שקרה לי, הסתגרתי בתוך עצמי, חשבתי שטוב לי ככה, לא רציתי חברות וכל היום הייתי תקועה עם הספרים שלי ובטוחה שככה זה הכי נכון לעשות.
כמובן שכל ההתנהגות הזו נבעה מטראומה חזקה ופחד מוות להיפגע שוב באותה הצורה.
לקח לי המו-ן זמן לצאת מזה, המון המון זמן, אבל בסוף, אחרי הרבה עבודה עצמית וסייעתא דשמייא, התחלתי לתקשר שוב עם בנות גילי, יצאתי, דיברתי, השקעתי בקשרים, טיפחתי אותם בסבלנוץ, והיום ברוך ה' אלף פעמים, אני יודעת שעשיתי את הבחירה הנכונה, טוב לי עם החברות המתוקות שלי, יש לי עם מי לדבר, יש עם מי לחלוק, וההשקעה הייתה לגמרי שווה את זה!
בהצלחה!!🥰