תופעות לוואי של תשרי

אז היי.
אני השנה ב"ה זכיתי לחוות את הדבר הכי מדהים שחוויתי בחיי, תשרי ראשון.
כבר כמעט חודש שאני בארץ הקודש, ותופעות הלואי החברתיות פשוט לא מפסיקות, אני חושבת שזאת התקופה הכי קשה בחיים שלי, וזה מרגיש כ"כ נוגד את המצב שהייתי בו לפני סה"כ חודש, וגם לא ציפיתי לזה, חשבתי שחוזרים מתשרי אצל הרבי והחיים הכי קלים והכי יפים…
פשוט נעלמו לי החברות.
נטו בגלל הסטיגמה.
באמת שלא השתניתי כ"כ, ועדיין תפסו ממני מרחק, בחיים לא הרגשתי כ"כ בודדה. מה אני אמורה לעשות?
כבר דיברתי עם חלק מהן ואמרתי איך אני
מרגישה (כל אחת לבד בשיחה פרטית) וזה פשוט לא משנה כלום.
אני מרגישה שמסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח, ושהדבר היחיד שרואים בי זה חת"ת יומי, כאילו אין לי אופי.
כ"כ, כ"כ קשה לי.
מה עושים? ומתי זה יעבור? ומשיח, איפה אתה????