חברה טובה שלי, עכשיו במהלך החופש הזה פשוט מסננת אותי.
כאילו לא אכפת לה ממני שולחת לי הודעות קצרות ומכוערות כאלה ועונה אחרי שעות
שבד״כ היא עונה מאוד מהר..
אני רגישה ברמות, ככה שכל דבר אני ישר מפרשת לדברים לא נכונים.
ניסתי להתקשר ולא ענתה אמרה שהייתה עסוקה..
אני ממש נעלבתי, אבל אני אוהבת אותה,
וכן חשוב לי לשמור על קשר אבל מצידה אין כלום (זה ככ לא מתאים לה) ואני אפילו לא יודעת למה..
אני מסתובבת כל הזמן עם מחשבות
וחושבת עליה המון.
מה עושים?? חייבת עצות
תודה לכן☺️
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
האמת היא שיש מצב שאני כמו חברה שלך…
בערב פסח היה לי עומס מטורף. וחברות שלי נפגשו הרבה ולא יכולתי לצאת איתם ולא ממש עניתי לטלפונים.
באמת כי לא היה לי זמן לנשום.
וכל הזמן הרגשתי לא נעים שאני מסננת. ואחכ כמה בנות אמרו לי שהם נפגעו…
באמת באמת לא יכולתי.
ויש לי חברה שאת פסח ובחופשות בכללי היא מקדישה למשפחה שלה. פעם הייתי נפגעת שהיא הייתה נעלמת היום אני מבינה שאנחנו שונות…
והכל בסדר! החברות שלך חשובה לך. באמת יכול להיות שהיא רואה את המצב שונה… מהמקום שלה. אני חושבת שתכתבי לה בצ'אט. תשאלי אותה אם בחופש זה זמן שלה להיות עם המשפחה שלה ואיך היא רוצה שתהיו במצב הזה כי זה נשמע שהיא אוהבת אותך וזה רק בחופש. אז דברי איתה זה הכי טוב!
בול אני.
באמת מעצבן….
קרה לי עם חברה שלי עד שלמדתי להרפות..
היא לא הייתה עונה לי ולא חוזרת אלי (בכללי, לא בחג)
אחרי שהרפתי ולא התקשרתי לפתע פתאום היא התקשרה אלי הסטרית:)
"אמאלה שניים, למה את לא מתקשרת? כבר ממש ניבהלת, למה פתאום אני לא שומעת ממך, את חיה???י"….וכו'
אז אמרתי לה שדווקא כן התקשרתי והיא לא ענתה,
והיא אמרה לי שנכון, היא הייתה עסוקה מאוד ולא יכלה לענות
אבל לפחות היא ראתה שהתקשרתי וזה שימח אותה. היא ידעה שאני חיה וקיימת וכו'.
המלצה שלי-שחררי, תרפי, תיהי עסוקה במשפחה, זה זמן משפחתי.
אני עכשיו לא פנויה לחברות, זה זמן שלי להשקיע במשפחה.
אל תחשבי עליה, תהני מהחופש….
בהצחלה!
מהממת! תחזיקי חזק!
אבל לדעתי פשוט תתקשרי אליה ותפתחי
איתה הכל זה הכי טוב!
זהו.. אני מפחדת להתקשר
זה נשמע מוזר
אבל לא בנוייה לשיחה קרה כזאת שאחכ משאירה אותי פגועה ומרוב לחץ אני לא מצליחה להגיד כלום
אוי, זה קורה לי מהצד השני. זאת אומרת שאני זו שמסננת. זה לא בכוונה, בכלל. יצא שהתקופה של לפני פסח הייתה עמוסה ממש, ולא כל כך עניתי לשיחות והודעות. שמתי לב שחברות נפגעות, ברור. ואני הכי מעריכה אותן ואוהבת להיות איתן, אבל פשוט לא הסתדר.
בבקשה, תנסו להבין גם את הצד שלנו. ודווקא בגלל שאני רגישה מאוד ואני שמה לב גם לניאוניסים יותר קשה לי כשאני מבינה שהן נפגעות. אין לי כל כך מה להציע עד שתקופת העומס חולפת, פתוחה לרעיונות.
ועוד משהו, שימי לב, יכול להיות שעובר עליה משהו וזה בכלל לא נגדך. אולי תנסי להתעניין מה קורה איתה מעבר. בעיקר אם בדרך כלל היא לא כזו וזה לא מתאים לה הגיוני שהיא עוברת משהו. אם היא תרצה לשתף, מה טוב. אם לא, אולי תפתחי איתה את זה שקשה לך שהיא נעלמת ותראי מה היא מסבירה, רוב הסיכויים שבעזרת השם תבינו אחת את השנייה.
בהצלחה.