היי.
אז יש לי חרדה חברתית.
ותהיתי לעצמי, יש כאן עוד כאלה? כי זה לא נושא כל כך מדובר באתר…
אם כן, אני אשמח שתשתפו חוויות, סיטואציות מסוימות שהיו משמעותיות בשבילכן, דרכים להתמודד.
וגם- חיבוק גדול ומבין 🫂
המון הצלחה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
היי, האמת שזה לא מאובחן אצלי אבל אני לגמרי מרגישה ככה הרבה פעמים.
אני לא מוסגלת להיות במקום שבו יש הרבה אנשים ושאני לא מכירה אותם, אם אני צריכה ליהיות שם אני רק רוצה לחזור הבייתה.
אני נמנעת הרבה פעמים מליצור קשרים חדשים כי אני לא יודעת מה יאמרו על האופי הרגיש והעמוק שלי.
העצה שהכי עוזרת לי זה ליצור מסביבי מעגל של אנשים שאני מרגישה איתם בנוח ושהם מכירים אותי ואוהבים אותי ולהיות איתו במקומות כאלה הומי אדם, כי שם אני לא לבד…
או פשוט לשחרר, לא לחשוב מה אומרים עלי לא לחשוב איך מסתכלים עלי, אני בוחרת להתמקד בטוב שאני ובמה אני חושבת ומה אני רוצה ובזה שהערך שלי הוא בדיוק כמו של כולם.
אוהבת, ובהצלחה❤️❤️
היי, סופה שקטה!
השם שלך אומר הרבה…
את יודעת? אופי עמוק ורגיש הוא דבר מדהים! הוא מתנה!
ואני אוהבת את העצות שלך, תודה עליהן.
אוהבת חזרה, ובהצלחה גם לך!
דבר ראשון סופה שקטה יש לך אופי מדהים ונדיר קשה למצוא בנות כאלה היום אז תעריכי את עצמך ברמות
ובהקשר לשאלה אני מוזרה אני יודעת
מצד אחד לא סובלת מקומות עם מלא בנות ואנשים
אני ניהית מוזרה מגיבה מוזר מתנהגת מוזר
וכמעת שוכחת איך קוראים לי
נוח לי בסביבה הבטוחה שלי
אבל עדיין אוהבת מלא אנשים חברות וסביבה ולא יוותר על זה ויחפש את המקומות הגדולים
מוזרה כבר אמרתי
לא מוזר, זה הגיוני שאת אדם אוהב חברה וחיים אבל גם מפחדת מזה,
הנפש שלנו מורכבת מסתירות…
הצלחות:)
חברה קצת גדולה הזמינה אותי לחתונה שלה ואז חיכיתי מלא זמן בחוץ ולא העזתי להיכנס מלא זמן ואז עד שהעזתי להיכנס אחרי יותר משעה שחיכיתי ממש בכניסה מישהי שאלה אותי סתם כזה משהו בסגנון של למה באתי (בקטע טוב כזה סתם בהתעניינות) ואני פשוט נשברתי, יצאתי החוצה ובכיתי. לא הצלחתי להיכנס, והיה לי ממש לא נעים כי הזמינה אותי. בכללי חתונות ואירועים בסגנון אני בלחץ מזה, הנה עוד דוגמא: בנות הכינו יום הולדת למורה בערב בבית של חברה, ממש הלחיץ אותי ללכת אני לא מרגישה בנוח בכיתה שלי… אפילו בכיתה בלימודים עצמם, אני לא מרגישה עד הסוף בנוח, תמיד יש משהוא כזה שמעיק, אני יכולה לתת לך אינסוף דוגמאות כאלו מהחיים, מלחיץ אותי להכיר אנשים חדשים, מקומות חדשים, מפחדת להיות לא רצויה ותקועה, גם בבית הספר לפעמים מתחשק לי להיות רואה ואינה נראית כי אני בלחץ שאני לא רצויה ומוזרה ותקועה אבל גם כל כך רוצה שיראו אותי, לא אובחנתי אבל בהחלט קשה לי חברתית, חטפתי הרבה ביסודי מהחברות מילים מעליבות ודחייה חברתית כואבת אז אני לפעמים קצת בטראומה.
לדעתי הכי חשוב שלפחות תהיה לך את הקבוצת חברות הקטנה הזו שאת מרגישה שם בטוח, זה נותן אמון בעצמי שאני טובה פשוט רק צריכה למצוא את המקום שטוב לי. ברוך ה' כיום אני מרגישה יותר בנוח גם בכיתה והכל בזכות החברות תודה לה'
❤️
תודה על התגובה חרדתית לא מאובחנת:)
אולי כדאי לך כן להתאבחן? (ככה אומרים את זה?:))
כל כך כל כך הזדהיתי עם הסיטואציות שתיארת והצטערתי לשמוע על הקושי 😔
ותדעי, שאם ה' שם אותך שם- את לא תקועה!
זו אחת המחשבות שצריך לזכור תמיד.
כיף לשמוע שטוב לך עכשיו, שאת מרגישה בנוח.
בהצלחה בהמשך!
🫂
תודה! תודה! תודה!💗💗💗
היי אשמח שתשתפו מה זה אומר להיות עם חרדה חברתית.
!
זה תלוי באיזו רמה.
אבל בגדול זה פחד משתק באירועים חברתיים. זה יכול להיות גם דברים שאת לא תגדרי כאירועים חברתיים, אפילו נסיעה באוטובוס, כניסה לכיתה באיחור או סתם שיחה עם שכנה או חברה יכולים להיות טריגר לחרדה, ועל כל אינטרקציה כזו יש אחר כך לופים של מחשבות על התפקוד וכו…
זה משפיע כמעט על כל תחום בחיים שיהיו שותפים בו עוד אנשים…
זה היה הפירוט בקצרה:)
ממה???
אני בהלם.
מזדדה.
סופה אני תמיד קוראת את התגובות שלך, ואת פשוט גדולה מהחיים
אין עלייך
ילדת מילים… אין לי מה לומר🥺
ריגשת אותי🥺🥺❤️🔥❤️🔥
אני בטוחה שגם את כזאת;)
היי
חיבוק ענק ממני
כ"כ מבינה וכ"כ מזדהה
אז נעים להכיר, אני אסתושית עם חרדה חברתית לשעבר.
גם אני מכירה את ההרגשה הזאת של 'מה להגיד עכשיו' בכל מפגש חברתי
וגם אחרי שהייתי מדברת ומספרת את עצמי תמיד חשבתי שאני מוזרה.
הבישנות והחרדה הזאת ליוו אותי הרבה שנים , עד שלאט לאט השתחררתי מהם
ממליצה ממש על הספר "איך הבישן למד"
ועוד יותר חושבת שכדאי לך לשתף חברות, מכרות וסתם אנשים בקושי הזה בחששות לפני כל מפגש שצורבים עמוק בנשמה:(
אני חושבת שבנוסף לכל לי הכי עזר להאמין ולדעת שמי שאנחנו באמת זה 'חלק אלוק ממעל ממש' וזה הנשמה האלוקית שלנו , והחרדה החברתית וכל הקשיים שעוברים עלינו הם רק נסיונות שד' מנסה אותנו ובעצם—- אנחנו הרבה יותר חזקים מהם!
יש כח בנשמה ובכוחות שלנו להתגבר על כל הקשיים . כי אנחנו נוצרנו מ'חלק מד' ממש' והנסיונות וכל הקשיים הם רק אתגרים מד' שנותן לנו אותם באמונה גדולה שאנחנו חזקים מהם ויכולים להתגבר עליהם!!
שיהיה לך המון בהצלחה
ואוהבת ממש
תודה אסתושית:)
כיף שאת לשעבר!!
הספר שהמלצת עליו הוא אכן טוב מאד בנושא הזה, שמעתי גם את אחת הסופרות שלו מדברת, וכן, יש שם בהחלט הבנה של החרדה, ודגמאות מצוינות ממש.
ועדיין, אני חושבת שכדאי לקרוא אותו במקביל לטיפול פסיכולוגי או תרופתי או גם וגם…
תודה על העצות, לקחתי לתשומת ליבי בהחלט!
חיזקת אותי, ילדה!
תודה!
.?ווואו טיפול תרופתי? עד כדי כך זה יכול להשפיע עלינו