שאלה לי. מה אתן אומרות על זה שאני לא מרגישה כלום, הלב שלי חלול. אני יכולה כלפיי חוץ להראות מלא דברים רגשיים אבל בפועל הלב שלי פשוט נאטם, מה זה אמור להביע?? אני ילדה רגישה אבר…לאיפה נעלמו הרגשות?!
תקשיבי זאת תקופה כייפית גם אם עכשיו היא נראית לך נוראית תני לה לקרות יש בזה משהו כזה כיף, לא אכפת לך מה קורה מה עושים מה אומרים. פשוט חיה את החיים בשקט דכאוני שעוד מעט יעבור לך לא נורא. באמת שאל תדאגי, זה קורה להמון מאיתנו ועובר בשלב כלשהו.
אני חושבת שזה טוב. לא צריך לב כל כך הרבה. המוח יודע לאטום רגשות הרמטית כשצריך. למשל בשואה אנשים נאטמו כל כך עד שלא זכרו איך מביעים רגשות- כמובן זו דוגמה מוקצנת. כשיעבור זמן תיפתחי מחדש, כשצריך.
זה קורה מתי שהוא אני חושבת שלכל אחת… אבל את צריכה לקחת את עצמך בידיים אסור לך שהמצב הזה יהפוך לחלק ממך! אולי בהתחלה זה כייף אבל אחרי זה את כבר לא מרגישה את הכייף את בעצם לא מרגישה כלום כי אין לך רגשות… את צריכה לנסות להרגיש משהו כל דבר שאת חושבת שהוא יעורר אותך ותעשי אותו. זה עוזר!
לב חלול הוא לב אטום. את שואלת מה גורם ללב להיסתם, להיות אפטי ולא להתרגש? א. אכילת מאכלים לא כשרים. ב. ראיית מראות לא צנועים. שני הדברים האלו גורמים לטמטום הלב, לקרירות ולהרגשה ששום דבר לא נוגע בי או מזיז לי. בעיקר בעבודת ה', אך לא רק. תבדקי מה את אוכלת, תשמרי על ראיה נקיה, זה הפיתרון. זה בדוק.
מה- הקשר? את בכלל קראת עד הסוף את הסיפורים החסידיים על זה? קראת את השולחן ערוך שאת נותנת משמעות אחרת למושג "טמטום הלב"? טמטום הלב זו קרירות בקדושה, אין קשר בין המושג לשאלה פה
היי.. תקשיבי.. עזבי אותך שטויות.. סתם נלחצים פה ואומרים דברים שלא קשורים.. זאת תקופה כזאת. וזה יעבור והכל יהיה בסדר. תמשיכי כרגיל. תתנהלי איך שאת והכל יהיה בסדר.. זה גיל כזה.. שיש תקופות קיצוניות. פתאום מרגישים מידי. פתאום לא מרגישים בכלל. רגע אחד ככה ורגע אחד אחר.. לא אומרת שאין מה לעשות עם זה.. באמת אוכל כשר ושמירת העיניים זה משפיע מאוד.. הנקודה היא שתעשי את זה בקטע של.. בסדר.. הכל טוב.. זה לא שאת עכשיו איזה עוף מוזר.. קורה לכולן.. את פשוט מספיק מודעת לעצמך..
אני במקומך הייתי מתחילה לכתוב פשוט למלא 4 דפים שלמים בלא משנה מה.. ממש אפילו שטויות שתזרקי שניה אחכ.. לאט לאט תשימי לב שדברים מתחילים להתקלף בין כל הברבורים ומים צלולים יפתחו איזה פתח קטן למעיין של רגשות שינקה אותךך ויתן לך לנשום ולהירגע לשמוח ופשוט…לחיות! בהצלחה!אהבתי את הכנות.
הם לא נעלמו. הם נמצאים שם. פשוט זה חלק משינוי שעובר כל אחד עם עצמו. אולי את צריכה חשבון נפש קטן. או אולי טיפה להתנתק מהסביבה ולחשוב מה חשוב לך. להבין שיש לך רגשות ולכן זה מפריע לך שהם נעלמו! מאחלת לך מלא הצלחה♥️ מקווה שהצלחתי לעזור.
18 תגובות
מזדההה מאדדדדד!!!
תקשיבי זאת תקופה כייפית
גם אם עכשיו היא נראית לך נוראית תני לה לקרות
יש בזה משהו כזה כיף, לא אכפת לך מה קורה מה עושים מה אומרים.
פשוט חיה את החיים בשקט דכאוני שעוד מעט יעבור לך
לא נורא. באמת שאל תדאגי, זה קורה להמון מאיתנו ועובר בשלב כלשהו.
לא מבינה…
את לא כועסת לפעמים?
את לא בוכה לפעמים?
את לא שמחה?
את לא עצבנית?
באמת מוזר….
פשוט לא. לא מצחיק, עצוב, שמח, מפתיע, מרגיז, מעניין, מעצבן, מוזר… הכל כזה רגיל, כדור פורח עם סנאים מעופפים זה כאילו שיא השגרה
אני חושבת שזה טוב. לא צריך לב כל כך הרבה. המוח יודע לאטום רגשות הרמטית כשצריך. למשל בשואה אנשים נאטמו כל כך עד שלא זכרו איך מביעים רגשות- כמובן זו דוגמה מוקצנת. כשיעבור זמן תיפתחי מחדש, כשצריך.
גם לי…הלב כאילו פוחד שם "מעטפה" מפחד לקלוט לא טוב וגם דבר טוב כי אולי זה יאכזב..
קיצור גם לי.
איך יוצאים ומטפלים בזה?
קסם.
גם היא אני בוכה זה בגלל שלפי המח צריך לבכות ככה זה גם כשאני עצבנית.
הכל לפי המח
הלב לא מרגיש כלום. דבר.
לב חלול…
את בעיקרון צודקת. רגשות הם תגובה חשמלית שנשלחת מהמוח העיוור
זה קורה מתי שהוא אני חושבת שלכל אחת…
אבל את צריכה לקחת את עצמך בידיים אסור לך שהמצב הזה יהפוך לחלק ממך! אולי בהתחלה זה כייף אבל אחרי זה את כבר לא מרגישה את הכייף את בעצם לא מרגישה כלום כי אין לך רגשות…
את צריכה לנסות להרגיש משהו כל דבר שאת חושבת שהוא יעורר אותך ותעשי אותו. זה עוזר!
לב חלול הוא לב אטום.
את שואלת מה גורם ללב להיסתם, להיות אפטי ולא להתרגש?
א. אכילת מאכלים לא כשרים.
ב. ראיית מראות לא צנועים.
שני הדברים האלו גורמים לטמטום הלב, לקרירות ולהרגשה ששום דבר לא נוגע בי או מזיז לי.
בעיקר בעבודת ה', אך לא רק.
תבדקי מה את אוכלת, תשמרי על ראיה נקיה, זה הפיתרון. זה בדוק.
מה- הקשר? את בכלל קראת עד הסוף את הסיפורים החסידיים על זה? קראת את השולחן ערוך שאת נותנת משמעות אחרת למושג "טמטום הלב"? טמטום הלב זו קרירות בקדושה, אין קשר בין המושג לשאלה פה
נורמלית, כבר כמה פעמים כתבת על זה שרגשות ולב זה לא חשוב.. ואני כל כך לא מסכימה איתך. את יכולה בבקשה להסביר את עצמך? באמת שמעניין אותי…
אין כל כך מה להסביר. רגשות זה טוב אחרי תהליך במוח, לא לפני.
היי..
תקשיבי.. עזבי אותך שטויות.. סתם נלחצים פה ואומרים דברים שלא קשורים.. זאת תקופה כזאת. וזה יעבור והכל יהיה בסדר. תמשיכי כרגיל. תתנהלי איך שאת והכל יהיה בסדר.. זה גיל כזה.. שיש תקופות קיצוניות. פתאום מרגישים מידי. פתאום לא מרגישים בכלל. רגע אחד ככה ורגע אחד אחר..
לא אומרת שאין מה לעשות עם זה.. באמת אוכל כשר ושמירת העיניים זה משפיע מאוד.. הנקודה היא שתעשי את זה בקטע של.. בסדר.. הכל טוב.. זה לא שאת עכשיו איזה עוף מוזר.. קורה לכולן.. את פשוט מספיק מודעת לעצמך..
קוראת לדיעות של אנשים "שטויות" ואז מסכימה איתם.. ממש קסום
אני במקומך הייתי מתחילה לכתוב פשוט למלא 4 דפים שלמים בלא משנה מה.. ממש אפילו שטויות שתזרקי שניה אחכ.. לאט לאט תשימי לב שדברים מתחילים להתקלף בין כל הברבורים ומים צלולים יפתחו איזה פתח קטן למעיין של רגשות שינקה אותךך ויתן לך לנשום ולהירגע לשמוח ופשוט…לחיות! בהצלחה!אהבתי את הכנות.
וואי נכון
הם לא נעלמו.
הם נמצאים שם.
פשוט זה חלק משינוי שעובר כל אחד עם עצמו.
אולי את צריכה חשבון נפש קטן.
או אולי טיפה להתנתק מהסביבה ולחשוב מה חשוב לך.
להבין שיש לך רגשות ולכן זה מפריע לך שהם נעלמו!
מאחלת לך מלא הצלחה♥️
מקווה שהצלחתי לעזור.