קרה לי שחברה אהבה אותי יותר מדי חזק, אבל יותר מדי. לא היה בריא בכלל וניתקתי קשר ברוך השם. זו הייתה אהבה חונקת. אני לא יודעת מה המצב אצלכן, אבל אצלי זה היה קטסטרופה.
אני לא יודעת בת כמה את אבל אני יכולה לשער שאת בערך בגילאי תיכון ואני חושבת שזה משהו אופיני לגיל הזה במיוחד בסמינרים וכזה….אם זה בריא זה תלוי מה את מרגישה … במה זה מתבטא וכו…
לגיטימי. גיל ההתבגרות, אחרי ולפני הכל. בגיל הזה מתפתחים אצלנו רגשות מאד חזקים שיכולים להתבטא כלפי חברות לדוגמא:) זה נושא שלם וסבוך. הייתי ממליצה לך לכתוב לאסק מי, יש להם תשובות חזקות בנושאים האלו.
אחרי שקראתי את התגובות אני רוצה לחדד משהו… אני אוהבת אותה מאוד ואני די חושבת שזה הדדי.. אני אוהבת אותה ברמה שאחרי נניח כמה ימים שלא נפגשנו ואני ראה אותה אני ממש התאשר (מלשון אושר) אבל אני לא תלותית בה.. כאילו אין מה… ב״ה יש לי חיים נורמאליים שלא מאפשרים לי להתמסר רק לבן אדם אחד.. מה גם שאני לא מסוגלת שיש לי רק חברה אחת אני צריכה מינימום 3
לא כל אהבה זה קשר לא בריא אני אוהבת גם את המשפחה שלי… יש לי כמה חברות שאני אוהבת לפעמים מרגישה את זה חזק, כן. עם (לפחות) שתיים ניתקתי בסוף וזה היה קשה אבל בסדר בסופו של דבר נכנסים לשגרה וקולטים שיש מספיק מה לעשות חוץ מלדבר עם X או Y ושיש עוד חברות ב"ה. זה גם עושה טוב לפעמים לדעת שיש מישהי שאני אוהבת והיא אוהבת אותי (ב"ה שזה הדדי) זה מאוד מעודד בזמנים קשים… לדעת שיש מי שמפנה לך מקום בלב בדיוק כמו שאת מפנה לה… וכן זו הסיבה היחידה לאהבה בינינו אם לאהבה יש סיבה.
אהבה זהו מונח ענק. כמו סולם ערכים אדיר, יש רמות וקווים מאוד ברורים. זה בסדר לאהוב חברה, כן, אולי גם חזק. אבל כל עוד זה נשאר בגדר חברות בריאה שרק נותנת. לא שאת מרגישה שהיא תופסת את כל כולך, או שחלילה בלעדיה את אפס… אהבה זה רגש שטבע בנו הבורא, אנחנו גם מצווים לאהוב: ואהבת לרעך כמוך. הכל בגבול הטעם הטוב, מתוך אהבה כנה ואמיתית. לא תיסבוכים או דברים שעוברים את הקו האדום…
קרה קורה ויקרה נראה לי זה קורה כמעט לכל אחת וזה טבעי אני חושבת שיש בזה משהו בריא, זה מראה שאת מתפחת ומתבגרת. אבל הכי חשוב להיזהר להישאר בפרופורציות. לשמור על הגבולות בחברות. ולא לרדוף אחרי החברה אם זה לא הדדי…
קרה לי פעם. כיום כבר לא. אבל זה בסדר, לכל אחת זה קרה לפחות פעם בחיים שלה וזה רק מראה שאת נורמטיבית. אבל תשתדלי לא להגזים ביחס שלה כלפיה, כי זה יגרום לה למועקה, ולך הרבה קושי. אני כשזה קרה לי השתדלתי לא לשנות את היחס שלי בכלום, ואפילו טיפה להתרחק זמנית כדי לאתחל את הרגש ולהחזיר אותו למקומו ההגיוני. אז ממליצה גם לך, ושתדעי שהכי כיף שזה עובר. היחסים נהיים נורמליים והביטחון העצמי שלך עולה. שיהיה בהצלחה
תלוי איזה אהבה. אני חולההה על החברות שלי, וכן יש אחת שתיים שזה במיוחד, אבל אני לא נדבקת, תלותית כזאתי. וזה לדעתי נורה בסדר, וטוב, ויציב כזה. לי נגיד פעם וואאיי באיזה כיתה ד' היתה ילדה שאהבתי נורא, חברה טובה כזאת, והיא ניצלה לי את החיים, והרגשתי דבוקההה באיזשהו שלב. עד אז פשוט הייתי סוגשל 'עיוורת' כזאת.. אז אם את לא אוהבת אותה עיוור, לדעתי זה ממש טוב.
26 תגובות
קרה קרה קרההההה
זה בסדר?
לא יודעת.
בחיים לא קרה לי וגם לא רוצה שיקרה🤣
כן, קרה…
זה לא היה בריא לי,
במיוחד כשהיא התחילה להתחבר עם ילדה אחרת מהכיתה, וזה קצת כאב לי כי השקעתי בה באמת הרבה…
קרה לי אני מרגישה שזה בסדר.
אבל ייתכן שהתשובה אצלך שונה. תנסי לענות לעצמך.
לא קרה לי בכלל!!!
קרה לי שחברה אהבה אותי יותר מדי חזק, אבל יותר מדי.
לא היה בריא בכלל וניתקתי קשר ברוך השם. זו הייתה אהבה חונקת.
אני לא יודעת מה המצב אצלכן, אבל אצלי זה היה קטסטרופה.
קרה וקורה.
חושבת שזה בסדר כל עוד זה בגבול
עברתי מלא סוגים בחיי… חחחח
אם בא לך ייעוץ😅😂🤣
בטח, תיסבוך. היה ועדיין אבל על אש נמוכה…
אבל ככה זה… לפעמים כמעט לא ולפעמים הזייההההה
אני מרגישה עם בסדר לגמריי תאמת.
היא אוהבת אותי יותר ממה שאני אוהבת אותה.
למה לא בעצם?
יש לי חברה שאני מאוד מאוד אוהבת אותה
כן לחלוטין. כמובן עד שזה מגיע לגבול שזה קשר לא בריא.
יש לי חברה שאני מאוד אוהבת אותה
קרה לי שחברה אהבה אותי
וזה לא היה בריא בכלל.
אז תבדקי עם עצמך טוב טוב
וגם, אם זה לא הדדי אז ממש לא כדאי.
בכללי זה לא טוב להיות מתוסבכת יותר מדי על אף ילדה. אז אני פשוט מציאה לך קצת למתן את התסבוך😉
בכללי תסבוך זה דיי הגיוני בגיל ההתבגרות..
אני לא יודעת בת כמה את אבל אני יכולה לשער שאת בערך בגילאי תיכון ואני חושבת שזה משהו אופיני לגיל הזה במיוחד בסמינרים וכזה….אם זה בריא זה תלוי מה את מרגישה … במה זה מתבטא וכו…
לגיטימי.
גיל ההתבגרות, אחרי ולפני הכל.
בגיל הזה מתפתחים אצלנו רגשות מאד חזקים שיכולים להתבטא כלפי חברות לדוגמא:)
זה נושא שלם וסבוך. הייתי ממליצה לך לכתוב לאסק מי, יש להם תשובות חזקות בנושאים האלו.
במילים שלך יש זיקוקים.
זה בסדר לאהוב חזק,לא בסדר להיות תלויים.
(ל..מה את שואלת?)
כן קרה הייתי אוהבת עד כדי פרפרים בבטן, חבורויות תלותיות.
עד היום אוהבת מדי–
❤️
ברור
וכן!
למה לא?
לא לאהוב זאת הבעיה!
אני מתה עליה!!!
שרופה עליה!!!
אחרי שקראתי את התגובות אני רוצה לחדד משהו…
אני אוהבת אותה מאוד ואני די חושבת שזה הדדי..
אני אוהבת אותה ברמה שאחרי נניח כמה ימים שלא נפגשנו ואני ראה אותה אני ממש התאשר (מלשון אושר)
אבל אני לא תלותית בה.. כאילו אין מה… ב״ה יש לי חיים נורמאליים שלא מאפשרים לי להתמסר רק לבן אדם אחד.. מה גם שאני לא מסוגלת שיש לי רק חברה אחת אני צריכה מינימום 3
אם זה ככה אז זה לגמרי סבבה ולגיטימי ותודי לאלוקים שיש לך חברה שאת אוהבת וכיף לך איתה לא לכל אחת יש כזאת…
לא כל אהבה זה קשר לא בריא אני אוהבת גם את המשפחה שלי…
יש לי כמה חברות שאני אוהבת לפעמים מרגישה את זה חזק, כן.
עם (לפחות) שתיים ניתקתי בסוף וזה היה קשה אבל בסדר בסופו של דבר נכנסים לשגרה וקולטים שיש מספיק מה לעשות חוץ מלדבר עם X או Y ושיש עוד חברות ב"ה.
זה גם עושה טוב לפעמים לדעת שיש מישהי שאני אוהבת והיא אוהבת אותי (ב"ה שזה הדדי) זה מאוד מעודד בזמנים קשים… לדעת שיש מי שמפנה לך מקום בלב בדיוק כמו שאת מפנה לה… וכן זו הסיבה היחידה לאהבה בינינו אם לאהבה יש סיבה.
אהבה זהו מונח ענק.
כמו סולם ערכים אדיר, יש רמות וקווים מאוד ברורים.
זה בסדר לאהוב חברה, כן, אולי גם חזק.
אבל כל עוד זה נשאר בגדר חברות בריאה שרק נותנת.
לא שאת מרגישה שהיא תופסת את כל כולך,
או שחלילה בלעדיה את אפס…
אהבה זה רגש שטבע בנו הבורא,
אנחנו גם מצווים לאהוב: ואהבת לרעך כמוך.
הכל בגבול הטעם הטוב, מתוך אהבה כנה ואמיתית.
לא תיסבוכים או דברים שעוברים את הקו האדום…
קרה קורה ויקרה
נראה לי זה קורה כמעט לכל אחת וזה טבעי
אני חושבת שיש בזה משהו בריא, זה מראה שאת מתפחת ומתבגרת.
אבל הכי חשוב להיזהר להישאר בפרופורציות.
לשמור על הגבולות בחברות.
ולא לרדוף אחרי החברה אם זה לא הדדי…
וואו יש לי חברה מהשבועיים האחרונים ואני
ממש אוהבת אותה! אבל זה בגדר הכי רגיל ובריא.
קרה לי פעם.
כיום כבר לא. אבל זה בסדר, לכל אחת זה קרה לפחות פעם בחיים שלה וזה רק מראה שאת נורמטיבית.
אבל תשתדלי לא להגזים ביחס שלה כלפיה, כי זה יגרום לה למועקה, ולך הרבה קושי.
אני כשזה קרה לי השתדלתי לא לשנות את היחס שלי בכלום, ואפילו טיפה להתרחק זמנית כדי לאתחל את הרגש ולהחזיר אותו למקומו ההגיוני.
אז ממליצה גם לך,
ושתדעי שהכי כיף שזה עובר. היחסים נהיים נורמליים והביטחון העצמי שלך עולה.
שיהיה בהצלחה
תלוי איזה אהבה. אני חולההה על החברות שלי, וכן יש אחת שתיים שזה במיוחד, אבל אני לא נדבקת, תלותית כזאתי. וזה לדעתי נורה בסדר, וטוב, ויציב כזה. לי נגיד פעם וואאיי באיזה כיתה ד' היתה ילדה שאהבתי נורא, חברה טובה כזאת, והיא ניצלה לי את החיים, והרגשתי דבוקההה באיזשהו שלב. עד אז פשוט הייתי סוגשל 'עיוורת' כזאת.. אז אם את לא אוהבת אותה עיוור, לדעתי זה ממש טוב.