תפריט
היי בנות
חברה טובה מאוד שלי מתחתנת וקשה לי ממש, אני מרגישה לבד עם הקושי הזה.
אני אחת שיש לה חברות אבל חברה טובה זאת רק היא שאני אוהבת אותה מאוד.
היא נתנה לי המון ויש לי מלא הכרת הטוב אליה.
דיברתי איתה על זה אבל ממש בקטנה, היא ממש עמוסה ואני לא רוצה להכביד ולצער אותה.
אבל כואב לי, אני בוכה מלא ואין לי חברה/מישהי במשפחה שאני יכולה לשתף.
אני עוזרת לה מאוד!! מארגנת לה דברים עושה דברים שלא האמנתי שאעשה
היא מאוד מעריכה אותי על זה, אבל אני מרגישה שמהעומס היא פשוט לא רואה אותי, ואני לבד, עם הכאב והמשבר הזה.
אני מסבירה לעצמי שזה דרך העולם, ואני באמת שמחה בשבילה.
אבל קשה לי.
מה אפשר לעשות?
אני כל כך רוצה לרקוד ולשמוח בחתונה שלה בלב שלם ולא לרקוד ובלב לבכות
תתנו לי עצות בבקשה❤️
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
הזדהות תעזור לך?
זה הזוי.. ביום אחד הכל משתנה, נכון?
זו חוויה מעניינת, מצד אחד אני באמת (!!!) מאושרת לראות אותה ככה מאושרת, מצד שני קצת קשה לי……
ואללה🫂🥹
אני לא בגיל ואני לא יכולה להבין את זה
אני כן ראיתי את אחותי חווה את אותו הדבר ובאמת זה קשה
אני יכולה להתפלל עליך ואת על עצמך
מאחלת לך את כל הטוב בעולם
איך שזה קשהההה
הגילאים נעים פה בין 14 ל17 מתארת לעצמי מניחה שאין פה בנות שבגיל חתונה אולי בודדות
את לא יכולה לדעת.
הגיוני יותר שהבנות בגיל החתונה פשוט כמעט ולא כותבות…
יאוו..
מזכיר לי כשגילית שאח שלי בשידוכים, ומבחינתי הוא ממש צעיר (אפילו עקף את אחשלו( הייתי בשוק ואשכרה – בכיתי. כן, זה הכי הגיוני שבעולם! מרגיש לי שאני מאבדת את החלק של 'אח שלי'. הייתי ממש קשורה אליו, ועכשיו הוא של מישהי אחרת..
מבינה אותך ממש, בהצלחה❣
איה, זה כואב הרגשות שמרגישים אז…
כי את רוצה רק להיות שמחה איתה, אבל את לא.
וזה כ"כ לגיטימי ונורמלי, הכי טבעי שיש, וזה תהליך קשה לעיכול, וריק כזה…
ואולי לאט מתרגלים, ומגלים עוד אנשים, עוד חברות קרובות, ומתחתנים.
ובסוף חוזרים להיות.
היי יקרה ואהובה. קוראת את שאלתך ונזכרת בתחושות שהציפו אותי כשחברותי הטובות התחתנו. הרגשתי שמחה בשבילן, אבל גם עצב ותחושת אובדן ופרידה. כי פתאום הן עסוקות, ויש להן חיים חדשים להקים, ויחסים קרובים עם אדם אחר… וזה לגיטימי, אן לי תלונות אליהן. אבל הכאב הוא כאב, והחלל שנוצר צורב בנשמה…
מה שיש לי לנחם אותך, זה שאחרי תקופה הן נוחתות לעולם, ואז הן יותר פנויות לחברויות. וגם – שיש הרבה אנשים טובים בעולם, ושאולי תכירי דמויות אחרות, שאפילו מתאימות יותר לשלב הזה של חייך. שולחת לך חיבוק ואהבה
האמת שזה קרה גם לי.
ולא פעם אחת ולא פעמיים.
זה קשה וכואב והקשר לפעמים באמת לא חוזר ולא יחזור להיות אותו הדבר.
אבל.
וכאן יש לי נחמה בשבילך, אם היא חברה טובה, אבל באמת, הנישואים שלה לאו דווקא יעמדו בדרך של החברות שלכן. נכון, אולי הקשר ישנה צורה, תכיפות וסגנון, אבל מנסיון, בהחלט אפשר להמשיך להיות חברות טובות.
היו לי כמה חברות שהתחתנו וכבר לא היה טעם להמשיך לדבר איתן, זכורה לי במיוחד אחת שנורא אהבתי והרגשתי שהחתונה שלה תלשה אותה ממני, אבל בפירוש יש כמה שנשארו ועד היום אנחנו בקשר מצוין.