אם היית יכולה למחוק זיכרון אחד מהעבר שלך – היית עושה את זה? למה כן או לא?
ואם בא לך לשתף.. מה?..
⋆.˚✮🥀✮˚.⋆
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
23 תגובות
כן.
רוצה לשרוף את הזיכרונות שלי.
מתפללת כל יום שילכו.
ווואו.
כל הסרטים שראיתי.התמונות.והמידע
שהרס לי את הנפש
את מלח. את הכאב שלה, את הרגשות, את המחשבות, את התקופה המאתגרת שעברה.
את הבדיחות המשונות והשובבות המאומצת מידי… לא רוצה לזכור את כול כולה של מלח.
אבל אולי הייתי משאירה את החכמת חיים שהייתה לה, העומק, הרגישות, התמימות- הם עדיין קיימים, בצורה אחרת.
ואני מבקשת ממנה סליחה שמחקתי לה את יכולת הכתיבה. שדחקתי אותו.
מה עובר עליי שהגעתי לכאן?! אןי ואבוי לי…
מלחחחחחחחחחחחח התגעגעתייי
את ישנה כל כך!!!!!!!! וחמודה עוד יותררררררררר
חחחחחחח☺️
לא זכור לי השם שלך (שכחתי המון דברים במצטבר, אז זה לא אישי) אבל בהחלט התגעגעתי.
ומרגיע אותי לשמוע שאני חמודה יותר מאז;)
מלח!!!! אעאעעאעע.
באיזה שהוא שלב אני חושבת שכולנו רוצות למחוק את התקופה שלנו באתר (או את התקופה של הקורונה? את הכאב שהכל הביא איתו ביחד? ה' יודע) אבל אולי ברוך השם שאי אפשר.
הרי אם לא הייתי נערה מרצה- איך הייתי יודעת היום להזהר מזה?
אם לא הייתי באתר והיו קורים לי דברים מסוימים, איך הייתי יודעת להזהר מהם היום?…
והכל זה חלק מהמסע שהשם נתן לנו. ומלח, את הראשונה שתגידי לי את זה בתקופה ההיא.
אז נכון, היום יש המון דברים שאני רוצה לשכוח, הם מציקים מדי בזיכרון, אבל משתדלת לשים לב אליהם ולהרגיש כמה טוב לי עכשיו, וכמה זה לא מובן מאליו שטוב. ושיוצא לי כתיבה יפה ועל טוב. ולא על רע.
וזה חלק מהחיים שלי, המסע שעברתי כאן באתר. הייתי רוצה למחוק אותו מהזיכרון, אבל כל כך שמחה שאני לא יכולה לעשות את זה.
נעלי אדידס!.. לא ידעתי שנשארו בנות מהתקופות הישנות;)
נכון, עכשיו אני חכמה ובוגרת יותר. יודעת להיזהר, למדתי לדבר.
ונשארתי עמוקה ומכילה וקצת פסיכולוגית..
אבל פחות סובלנית כלפיי הרגשות שלי. כאילו הגעתי כבר הגעתי למכסה.
כשקורה לי משהו, אין לי כוח להתמודד עם הכאב שלו. כי זה יותר מידי.
כשמישהי משתפת אותי במשהו לא טוב, אני משתתקת.
אני מרגישה את הכאב שלה, כל כך חזק, שאני לא מוצאת מילים. ונשארת עם המחנק.
והעבר… סוחט ממני רגשות וכוחות… אבל כן, ב"ה אני במצב טוב יותר מאז.
"מלח, את הראשונה שתגידי לי את זה בתקופה ההיא"
מממ… מה זה אומר? שאיבדתי את החוזק? או שהוא פשוט אחרת?
תכל'ס אם זו הייתה מישהי אחרת בוודאי שהייתי כותבת לה משהו דומה😅
למה רק אחדץץ המוח שלי הוא רק עם זיכרונות שבאלו למחוקק
ברור כי הזיכרון צורם מדי
הייתי מוחקת בכיף.
זכרון קשה של אבא שלי עוזב את הבית בגלל מריבה עם אמא שלי.
סרטים ושירים, לא צריך להסביר למה..
אבל ברוך ה היום אני במצב אחר🧡
לשמוע את אחותי צורחת כשאני מחוץ לדלת של הבית שלה
כן,אני חושבת שיש הרבה…
וואוו ממש הייתי חולמת למחוק זיכרון אחד שלי
כי הוא פשוט מסייט חי תחייםם
כן..
כי כל פעם שאני נזכרת בזה, זה שובר לי את הלב, והורס את כל היום..
אולי את הרגע שבו הבנתי שאבא שלי סובל ממשהו
לא הייתי מוחקת כי זה מה שהפך אותי למי שאני היום וזה מה שמשנה אותי ומעביר אותי את מסלול החיים כל יום ושניה מחדש
וואו. הלוואי.
רוצה למחוק שיר מסויים. הוא לא רע, אבל הוא לא מתאים למי שאני רוצה להיות.
והוא כל היום, אבל כל היום, מדנדן לי בראש!
והזיכרון ההוא, שהודיעו לנו שסבא שלי נפטר. איך שאבא שלי הגיב. התגובה של בת 8.
לא מסוגלת.
והלוואי ויכולתי למחוק רגשות גם!!! על זה לא שאלת. אבל הלוואי.
הלוואי והייתי יכולה למחוק,
בעצם למחוק זה לא מספיק…
שלא יהיה….
כי זה מה שגורם לסבל יום יום.
כן
משהו מפחיד שראיתי על משהו
אני יודעת שזה לא ברור
הרגע שאמרו לי שככל הנראה
ילדים לא יהיו לי… (ח"ו)
וגם אם כן… רק תפילות וניסים.
.
ועוד רגע שהרס לי את החיים.
ערער לי את האישיות,
והיום מי שאני זה הרבה בעקבות זה.
הלוואי שהיה אפשר למחוק, ולסלוח.
מה? בת כמה את שאמרו לך את זה????
והלוואי שיהיו הרבה ניסים, אמן😥🙏
בגילאי התיכון
אמן… 🙏 אלוקים גדול