לפעמים אני תוהה.
איך מסוגלות בנות נורמאליות לעשות חרם.
חרם!! להרוג נפשות!!
לפעמים אני תוהה.
האם הבת הזאת שאף אחת לא באמת חברה שלה.
שאף אחת לא פונה אליה.
שלאף אחת לא אכפת לה כל כך ממנה.
כי כבר שכחנו מהדרמות שלה.
מהסבל שלה. והיא סובלת. כי ילדה בלי חברה זה סבל.
והיא יושבת איתנו בכיתה.
וכולם שמחים. וגם היא עם חיוך מרוך. מבחוץ.
האם זה נקרא חרם?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
תלוי מאוד מה הצורה של הלא התיחסות הזאתי..
אם לא מדברים איתה בכלל – זה חרם חדמ"ש
אבל אם מדברים איתה אבל ממש טיפה זה לא חרם
(זה לא אומר שזה טוב כע??)
גם אם זה לא חרם (?) זה עצוב…
מדי.
עברתי את זה לצערי, ככה שאני יודעת בדיוק על מה את מדברת.
עברתי יותר גרוע אפילו. אצלי זה הגיע גם לאלימות פיזית.
זה קשה, זה כואב, זה משאיר צלקות בנפש.
בן אדם לחברו זה לא צחוק.
לא מחייב שזה חרם.
יש לי הרבה בנות כאלה בכיתה.
ואף פעם לא עשינו שום חרם.
דרך אגב אין בן אדם רע- יש בן אדם שרע לו.
הילדה הזאת שעושה חרם רק בגלל שקשה לה.
היא לא רעה.
בהצלחה💕
נשמע לי שאת רודפת צדק, תגידי לי אם אני צודקת?
ואם כן אז באמת בהצלחה ❣️
לא דווקא חרם.
פשוט חוסר שימת לב..
באמת מתנצלת, מכל הבנות שלא תמיד אני שמה לב אליהם ומדברת איתם🙏
מצד שני, בנות שמרגישות לבד-
כשפונים אליכם תענו, תפתחו שיחה.
לי לפחות ממש קשה בכללי לפתח שיחות עם בנות שאין לי נושאי שיחה.
אז כשאנחנו מדברות ביחד- בואי תיזמי גם את,
תשאלי שאלות, תספרי.
אחרת אני פשוט מרגישה בתחקיר במקרה הטוב ובמקרה הרע כאחת שלא מפסיקה לדבר ולא נותנת לשניה לומר מילה..