האם קשר טוב עם אחים אפשרי?

הי יש לי הרבה אחים ואחיות ורציתי לשאול איך שומרים על קשר טוב עם כולם? נניח עם אח שלי הקטן אני מתקשרת רק אם אני צריכה ממנו משו או שהוא מעצבן אותי… איך יוצרים קשר טוב ועמוק שישאר לאורך זמן?

הי יקרה,
איזו שאלה מדהימה שאלת!
כשיש הרבה אחים ואחיות, זה טבעי שעם חלק יהיה יותר קל להיות בקשר טוב, ועם חלק זה יותר מאתגר
ואת ממש היית רוצה לשמור על קשר טוב עם כולם, זה רצון כל כך טהור ונעלה.

שני רבדים לקשר
נתת כדוגמא את אחיך הקטן שכרגע את מתקשרת איתו רק כשאת צריכה ממנו משהו או כשהוא מעצבן,
היית שמחה להיות גם איתו בקשר טוב
ו-עמוק- שישאר לאורך זמן.
המילה עמוק היא מילה מאוד משמעותית כאן, כי יש בה את התשובה לשאלה שלך.
בעומק, כולנו אחד. בעומק יש לנו אהבה עצמית לכל יהודי (ואפילו לכללות הבריאה כי אין עוד מלבדו) בעומק החיבור הוא מעבר לכל הגבלה והוא כולו טוב.
בתוך המשפחה יש יותר פוטנציאל לחוש את האחדות הזאת, כי בין אחים ואחיות הפן העמוק של החיבור הנשמתי גלוי יותר – רואים במוחש הרבה פעמים את הדמיון להורים ולאחים והאחיות (פיזית ונפשית) וזה מבליט את הקשר והחיבור הפנימי שקיים.

כל קשר אנושי קיים בשני מישורים:

*קשר גלוי – בפועל: היחס שאנו נותנים ומקבלים זה מזה. זה קשר שיש בו התניות, יש "תן וקח", וברמה הזאת של הקשר יש אפשרות לפירוד…

*קשר פנימי: בכל קשר אנושי, יש פן של חיבור נשמתי עמוק לא מותנה, זה חזק במיוחד במשפחה – כי גם אם חו"ח בין אחים לדוגמא אין שום קשר, בפן העמוק הם נשארים תמיד אחים.

המשאלה המדהימה שלך היא בעצם לגלות את פנימיות הקשר.
להוציא אותו מהכח אל הפועל.
להרגיש את החיבור והאחדות ברמת החוויה:

הרצון לקשר עמוק מייצר חיבור
"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"
את שואפת לטוב והנעים הזה.
וזה סוד גדול – סוד הקשר המשפחתי, היכולת הזאת, הטמונה במשפחה, שאפשר ואפילו צריך לשאוף להגיע למימושה, בדיוק כפי שתארת בשאלתך.

איך עושים את זה?

1.להבין: – ההבנה שכך הם הדברים – יש עומק ויש שטחי, יש אמת ויש העלם.
לזכור את העומקים, במיוחד ברגעים מאתגרים.

2. לראות את הבפנים: מתוך הזיכרון של העומק, לצאת להסתכלות על הדברים בסדר היותר נכון – "מלמעלה למטה" למעלה זה האחדות ולמטה נראים כמו אויבים, למשל:
האח הקטן מעצבן עכשיו, קשה לך להיות איתו – תזכירי לעצמך שזה אח שלך בנפש, זאת נשמה שמחוברת אליך בשורש, באמת אתם חברים טובים.
זה "מלמעלה" ועכשיו מכאן אפשר לרדת לעולם המעשה ולבדוק איך הכי טוב להגיב כשהוא מעצבן.

3. הובלה: כאחות גדולה יש לך יכולת להוביל את היחסים. יש לך יותר ידע וניסיון חיים, אחיך הוא יותר "מוחין דקטנות" המודעות שלו פחות מפותחת והרצונות שלו – בהתאם.
לפעמים ילד קטן מתלהב מחתיכות נייר צבעוניות שהגדולים ממנו חושבים שזה משהו שצריך לזרוק… הוא יכול כל כך להפגע ולהתעצבן אם הזיזו לו אותם או זרקו וכו'..

להכנס לעולם שלו
בשביל להצליח להתחבר לשני חשוב מאוד להזדהות איתו

ההזדהות היא היכולת "לצאת מעצמך" ולראות את הדברים כאילו מהעיניים של השני. (לא איך את היית במקומו אלה איך הוא במקומו)
בדוגמא של הניירות, לנסות להבין איך ניירות כאלה יכולים להיות כל כך משמעותיים עבור השני, לראות אותם בעלי ערך – בעינים שלו.
ההזדהות שלך יוצרת חיבור בין העולם שלך לעולם שלו…

לפעמים מאוד עוזר לשאול שאלות שיסבירו לך איך הוא רואה את הדברים ומה הוא מרגיש:
"אתה ממש אוהב את הניירות הצבעוניים האלה. מה אתה אוהב בהם? מאיפה יש לך אותם? וכו

ככל שתצליחי להכנס לעולם של האחר, זה יאפשר לך תנועה מדהימה בנפש, תחושה של יציאה ושחרור מה"אני" – שזאת תחושה של גאולה פרטית, תחושה של שמחה פורצת גדר
ובדרך ממילא יקרה דבר מופלא: ככל שצליחי להזדהות השני יפתח להתעניין בעולם שלך ולהזדהות איתך.
כך זה עובד.

(יש ספר ילדים מאוד יפה שמתאר את התהליך הזה בצורה מקסימה: "ספר אחד ושני ילדים" של רותי בייפוס (הוצאת פלדהיים)
ודרך אגב, בספר הזה ההזדהות נוצרת קודם כל אצל האח הקטן ואז מעוררת הזדהות מצד האח הגדול, כי בעצם זאת תנועה בנפש שלא מחייבת שתתחיל דווקא אצל מי שיש לו יתרון יחסי במספר ימי חייו)

לראות את הטוב שיש בו
כלי נוסף לבנית יחסים טובים הוא ראית הטוב: הסתכלות חיובית, ראית המעלות:
בשני, יש תמיד טוב, לפעמים נדרש מאמץ גדול לראות את זה. ברמה שלפעמים הטוב הזה מאוד מכוסה.
אבל כמו שה' כזה גדול ובכל זאת מסתכל עלינו בכזאת אהבה (למרות הקטנות שלנו) כך אנחנו מסוגלים גם כן ואפילו נדרשים להצליח לפתוח את הלב למישהו קטן מאיתנו, (ושוב, לפעמים זה לאו דווקא קטן בשנים.. לפעמים מישהו גדול מאיתנו בגיל אבל מבחינת המודעות
התודעתית הוא לאו דווקא גדול מאיתנו..)

אז שוב, בדרך ממילא, הלב של השני יפתח לראות את הטוב שבנו. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
אז אחיך הקטן, סתם כדוגמא, אולי הוא הוא כרגע מתעצבן שנגעת לו בטוש או לא מתחלק בסוכריות או לוקח לך דברים ואומר שזה שלו וכו אבל אפשר לחפש ולראות בהתנהגות שלו רצון פנימי טוב:
– הוא רוצה להרגיש שמח,
– הוא רוצה שיהיו לו דברים רק שלו,
– הוא רוצה להרגיש גדול ושגם הוא יכול,
– הוא רוצה להרגיש שהוא שולט על חיו וכו'
לראות את הטוב שבשורש ההתנהגויות שלו. כי במציאות שלנו אין קיום לשום דבר ללא ניצוץ של טוב שמקיים אותו. הרצונות של ילד קטן הם רציניים מאוד רק שלפעמים הם מלובשים בהתנהגויות לא רציניות ולא מתאימות, גם אם מסרבים לבקשתו מכל סיבה שהיא, צריך לעשות את זה בכבוד ובחכמה.

לבנות קשר זה תהליך
מילה אחרונה:
כל מה שמדובר כאן עד עכשיו זה נכון לאחיך הקטן ולכל אח או אחות בכל גיל ובכלל לכל אדם.

ליצירת קשר פנימי: ההזדהות, גילוי הפנימיות וההסתכלות בעין טובה,
יפעלו.

אבל בכל זאת משהו אחרון, קטן, בעניין אחיך הקטן..
ביהדות יש הסתכלות הכי מופלאה על האדם, מראשית חיו, כאל "גדול".
כבר בברית המילה אומרים "זה הקטן גדול יהיה"
איזה מדהים, נכון?
הבן-אדם בן 8 ימים, איך רואים אותו? גדול.
זה דבר גדול.
לראות עומק, עתיד, כוחות פנימיים ועוצמות שעתידים להחשף.

סבלנות (-;
שורש המילה סבלנות הוא סבל.. כמו לסבול וכמו לסבל: אדם שסוחב על גבו משקל גדול נקרה סבל.
שק-קמח נפשי לאחיך הקטן.. (-;
זה שווה את המאמץ, אתם תגדלו בע"ה להיות חברים טובים.

בשאלה שלך היה משהו כל כך בוגר שזה הביא אותי לתשובה קצת מורחבת וגם אולי קצת לתשובה שמיועדת למבוגרים, אבל מרגיש לי שאת דווקא תקחי את הדברים לארגז הכלים המתפתח שלך, ולכן קצת הארכתי והעמקתי.
מאחלת לך מכל ליבי שתשכילי תמיד לשאוף לגילוי הפנימיות ביחסים ובכלל
ושה' יאיר את עיניך ויפתח את ליבך ותצליחי לקיים את המצווה האחת שכוללת את כל השאר:
"ואהבת לרעך כמוך"
אהבה עצמית, שבין אחים היא יותר אפשרית,
וזאת כל התורה על רגל אחת.

אשמח לשמוע את דעתך על מה שכתבתי ואם זה עזר.

איתך בדרך, עינבל.
inbal770@gmail.com