עוד פחות מחודשיים.
השנה של אבא.
אני עמוסה מחשבות והחששות.
איך יהיה.. מה יהיה..
איך אמשיך בחיים..?
הכאב והגעגוע מפלחים את הלב בצורה איומה.
מי שחוותה אובדן של הורה..?
אשמח לדעת איך היה לה ביום השנה..?
ועוד לפני זה נפגש בגאולה האמיתית והשלימה!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
הי יקרה!
אין לי ככ איך לעזור לך. סוריי?
רק שאלה: זו פעם ראשונה?
הוא נפטר בשנה שעברה? או שהוא נפטר לפני הרבה זמן?
נפטר שנה שעברה. שנה ראשונה.
לפי מה שהיא כתבה מבינים שהוא נפטר לפני 10 חודשים.
נשמה שלי תהיי חזקה!
שתדעי שיש לך ערוץ פתוח עם ה' יתברך.
היי נשמהה שאת
אין לי הרבה מה לעזור לך..
אבל את נשמעת ממש גיבורה?
כל אחד והנסיונות שלוו
אבא גאה בך!
וגם אני:) ?
וואי אני מבינה את הכאב, החששות הגדולים והפחד, רק אתמול חשבתי ובכיתי שעות על זה שאני אשכרה שנה וחצי בלי אבא שלי..
ביום השנה של אבא שלי פשוט עצרתי את עצמי, לא רציתי לחשוב, או יותר נכון פחדתי לחשוב, הוזלתי בקושי כמה דמעות..
אבל בעלייה לקבר הכל נפתח פתאום, לא הייתי מסוגלת לעמוד, החוסר נהיה ממשי יותר מתמיד.. גם בשבוע שאחרי זה קשה כי נזכרים בזמן של השבעה, בתקופה האחרונה של אבא…
מה שגם היה קשה זה שזה יהיה לי מותר לשמוע שירים, שזה בעצם אמור לשמח אותי, אבל פחדתי מזה שכשאשמע שירים אז אני אשכח את אבא, אשכח שהוא היה לי, פחדתי שזה שאני שמחה שמותר לי לשמוע שירים זה פוגע באבא, אבל בסוף הבנתי שמה שאבא שלי רוצה ממני זה רק שאשמח.
תקשיבי זה לא רק היום של השנה זה גם השבוע שלפני ואחרי, זה הזמן שקצת קצת ממש קצת מתחילים לעכל, אפילו שזה דבר שלא נתפס בכלל.
כמה שזה נשמע הזוי, אבל אחרי שעוברת השנה את מרגישה כאילו פקק משתחרר לך כזה, מרגישה יותר משוחררת, ולא רק בגלל שמותר לך לשמוע שירים, ההרגשה פתוחה יותר, הזכרונות שגרמו לי לבכות הפכו למשהו שקצת מעלה חיוך, משהו שכייף להיזכר בו..
אני לא אגיד לך תהיי חזקה, ולא שאת נבחרת, ולא שיש לך כח לעמוד בזה- כי כבר אמרו לך את זה הרבה.
אני רק אומר לך שבסוף כולם עוברים את היום הזה, את הימים שאחריו או לפניו, וצומחים וגדלים מזה.
מבינים דברים שלא הבנו בהתחלה.
אז המון הצלחה נשמה, אתפלל עלייך.
ואני שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק של הזדהות גדולהה…
קצת נסחפתי בדיבורים בלי קשר אבלל תמחלי לי כע?
וואוו אוף די. זה קשה אבל בעז"ה אמצא את הכוחותת!!
בהצלחה נשמה, את גדולה מהחיים..
מבינה לגמרי…
אענה לך במפורט מאוחר יותר..!!
אממאאא צימררת אותי הרגעעע
קשה בטירוףףף
איך אתן שורדות את זה? איךךך?
שנדע רק שמחות!
ואוו נשמע קשה ברמות .
ברוך ה' לא איבדתי אף אחד קרוב (חוץ מאת עצמי) (:
לא צוחקים על כאלה דברים
כן מותר לצחוק- כמובן שבטעם..
בין הרים הכל טוב נשמה
איך היה לי ביום השנה?
פחדתי מאוד מה יהיה שם.. מאוד מאוד פחדתי… ידעתי שכולם יבכו ואני לא…
ידעתי שכולם יעכלו ואני לא…
פחדתי ברמות. הכי שיש.
הלב שלי רעד ולא יכולתי לחשוב על היום הזה..
אבל הוא הגיע, ועברתי אותו ומאז עברו כבר כמה שנים..
שבהן למדתי לכאוב לבכות… והשנה, מי היה מאמין?? בכיתי בדמעות רותחות מול כל המשפחה (!!) ואיזה שחרור הרגשתי…
אני לא ממש הבנתי מה את רוצה לשמוע ושאספר לך…
אבל יכולה להמליץ לך כמה דברים כדי לבוא ליום הזה רגועה..
זה היום האחרון לאבל. נצלי אותו!!! לבכות, להתפרק, לשחרר!! לא לחשוב מה יגידו או איך זה יתפרש… אני מקווה בשבילך שאין אצלכם מתעדים משפחתיים או אם אתם משפחה שמתאים לקהילה להיכנס לרגעים האלה, לתעד ולהפיץ הלאה… כי אז… אין לי מה להגיד.
תנסי לחשוב איך את יכולה לנצל את האבל שנותר לך בחודשיים האחרונים. הלוואי אז הייתי יודעת (או בעצם קולטת שהתייתמתי) איך לכאוב ולשחרר..
לכתוב, לדבר לאבא, לבכות, לשיר, לנגן (על פסנתר.. או כל כלי אחר..) להיות עם הכאב הזה.. כי אחרי השנה – זהו! הכל נגמר! והכאב עם הזמן הופך לצחוק, והומור, וסיבה למסיבה… והיום? בשבילנו היארצייט זה יום לגיבוש המשפחה! (אל תיבהלי.. יבואו ימים (בגאולה האמיתית והשלימה מייד!) שהלחץ והפחד מהיום הזה ילך וירד לך.. לפחות ככה היה אצלי..)
אם אתם מספיק בקטע – שימו שירים אחרי היארצייט – תרקדו, תשתגעו ותשמחו!! אני בטוחה שזה מה שאבא שלך רוצה! רוצה אותך שמחה, עושה ומתקדמת הלאה!! – וזה לא אומר חלילה שאת שוכחת אותו.. עד היום יש לי רגעים שאני נזכרת, גם ברגעי שמחה ואושר.. להישאר תקועים כל החיים במצב הזה – זה לפעמים נוח, כי מי רוצה לקום? למי יש כוח לחיים יתומים כאלה?
יש רגעים כאלה שאני אומרת לעצמי – יאללה איזו יתומה את!! או שפעם שמעתי ילדה שאומרת – מסכן זה מי שאין לו הורים. וואלה? מה את אומרת? למה מי את שתמסכני אותי?
אקיצר להתמסכן זו בחירה, ולבחור לחיות זו בחירה..
זה קשה, נכון, אבל עוד יותר קשה להתבשל עם הרגשות של עצמנו..
(ובכללי ממליצה לך להיעזר במישהי שתעזור לך לא להתבשל עם עצמך.. עזרה מקצועית במקרים כמו אובדן לגיטימית לחלוטין וגם מאוד מתבקשת!!! כמובן שלא כל אחד צריך וכו' אבל תראי מה מתאים ונכון וטוב לך… ואיזה פחדדד!! עוד רגע כל האתר יצעק עלי שהעליתי את הנושא הזה על דל שפתיי.. מקלדתי.. אז תשאירי את זה בינינו.. טוב?)
והדבר הכי משמעותי בעיניי, ובתכלס הכי מתבקש – זו קבוצת השווים.. ביקשת עכשיו הזדהות עם מה שהרגשת וכל זה.. זה לגמרי הכי כיף לפרוק ולדבר עם יתומות.. הן מבינות אותך הכי טוב בעולם, יודעות מה את מרגישה רק מלשמוע את הקורות חיים שלך.. ולדבר ולהחליף חוויות זה הכי הכי כיף בעולם!! כנראה שעוד לא יצא לך להכיר בנות מכולל חב"ד – חסד מנחם מענדל, בעקבות התפשטות הנגיף שבצורה מכוערת למדי לקח מאיתנו את האור ותקווה שהארגון הזה עושה איתנו.. הם מקיימים מפגשים ופעילויות שיוצרים גיבוש והיכרות בין כל יתומות חב"ד (וגם שאינן.. אבל בעיקר חב"ד.. ז"א חב"ד בתוך עצמם כזה..) וזה אחד הדברים שמטעינים אותי בכוח מטורף ומטעין אותי מאוד מאוד!!! הרבה יותר מכל שיחה או יציאה עם חברה טובה ככל שתהיה לאנשהוא… פשוט האובדן מחבר בינינו מאוד מאוד..
אז בהזדמנות הראשונה שמציעים לך לקחת חלק ולהכיר את הארגון – תעשי את זה!! נכון, בהתחלה יש מיליוני פרפרים בבטן ואני זוכרת שבמפגש הראשון הספקתי להתחרט מיליון פעם בדקה, אבל מהרגע שעלו שם דברים שהיו נוגעים לי, סיפורים הזויים ששמעתי רק שם – לקחתי חלק והיום אני אוהבת ואצה רצה למפגשים האלה!!
נשמההה כתבתי סופר ארוך, אבל אם את יתומה בטוח יש לך סופר כוח גם לקרוא.. נכון?!
חחחחח זו היתה בנימה מבודחת לחלוטין והומור שחור.. סורי סורי אם נפגעת.. ויאללה גאולה עוד הרבה לפני!!
וואו. עזרת לי מאוד! תודה!! מקווה שלא אצטרך את זה וכבר יבוא הגאולה ואפגוש איתו בחזרה!! תודה תודה♥️
יאאא איזה כיף שקראת והגבת…
אמן יאללההה גאולה!!
חח אפילו שהשנה של אבא שלי הייתה לפני חצי שנה קראתי- אני יתומה לאא?:-)
וואי תקשבי מעניין הכולל חב"ד… אני לא חבדניקית אבל כן לומדת בתיכון חסידי, לומדות תניא, ח"תת התוועדיות כאלה..
תפרטי על זה ואיך ומה ומו מצטרפים לשם..
זה באמת כייף לדבר עם מישהו שמזדהה איתך..
עוד משהו וסליחה ממוסי שאני מנצלת את השאלה הזו..
יש לי חברה- לא בדיוק חברה, היא שנה מעלי סיימה י"ב ואבא שלה נפטר לפני חודש וחצי מקורונה. היא כמו הכי קטנה בבית לבד עם אמא שלה.
הלכתי לנחם אותה והיא ממש שמחה שבאתי, שאלה אותי שאלות וזה.. עכשיו אני מתלבטת אם להתקשר אליה, סתם לדבר איתה ולשאול בשלומה- כי אני כן הייתי שמחה אם איזה יתומה שאני מכירה תתקשר אלי ותזדהה איתי וכזה..
מה אתן אומרות שייך להתקשר? נראלי שהיא תשמח.. אבל אני לא יודעתת..
חחחחחחחח הללוששש מסכימה איתך!!
לגמרי יתומה!! חחח
תבדקי אם פנו אליכם.. הארגון הזה הוא לא רק לחב"ד.. אבל המפגשים שעושים לבנות חבד הן לחבד.. מבינה?
הם עושים גם מפגשים לעוד חברות בציבור… פשוט כל מגזר עם עצמו.. בואי למפגשים שלנו!! יהיה כיף!!
אין לי איך לפרט לך יותר מדי כי אז לא יעלו את התגובה שלי.. מבינה?
לגבי השאלה שלך, אני חושבת שכן תנסי ליצור איתה קשר.. אם לא תנסי – אז איך תדעי אם זה טוב לה או לא?
ורגע רגע, את מכירה את זה לזה? יש לך חברות משם?
יאוו מעניין, לא פנו אלינו.. חח את מגרה אותיי עם כל האירגונים האלה..
התיכון שלי הוא לא חב"ד אבל אנחנו כן קוראות חת"ת ולומדות תניא אחרי התפילה.. עושים לנו מבצעים ופעילויות והתוועדויות בי"ט כסליו, ג' אלול, י' שבט וכזה..
אז כן יצרפו אותי לחב"ד? חח באלי
צודקת אני באמת אנסה להתקשר אליה, אני חושבת שהיא כן תשמח..
ממ מה זה זה לזה?? אני יחסית דיי חדשה ביתמות, בקושי שהייתי יתומה לפני הקורונה חח:-)
חחח וואי סורי סורי…
בטוח יש ארגון שלקח עליכם חסות:) (תבדקי עם אמא שלך..) לא הבנתי מה התיכון שלך… למה שילמדו תניא ותהיה אווירה חבדית חסידית? תקשיבי מגניב אש! חח לא שמעתי על זה אפעם..
יש מצב שכן.. השאלה אם תרגישי בנוח.. המטרה שעושים רק למגזרים כל אחד בשבילו זה כדי שירגישו בקבוצת השווים לגמרי לגמרי.. מבינה? הייתי שולחת לך את המספר שלי\של האחראית אבער דער אתר….
פארשטייסטו?
חחח "זה לזה" זה של חרדים – חסידיים -ליטאים.. יש להם את בית "זה לזה" בבני ברק והרבנית של הארגון מבית שמש…
חחח אויש.. כי מהקורונה הרבה דברים של ארגונים פסקו או שינו את צורת הפעילות וההתנהלות…
גם אני יתומה.. (כן זאתי מהשאלה של הללוש מפעם;) שהייתי מגיעה בקביעות למפגשים של כולל חבד ותכלס זה מוזר שלא עשו את הנופש לחבדניקים כי את הנופש לציבור הכללי הם כן עשו, שמעת על זה?
טוב בכולופן רק מלחשוב על השבת הזו כמעט גורם לי לבכות השנה כ"כ הרבה משפחות בחבד איבדו את אחד ההורים כמה וכמה בנות שאני מכירה בשמם או בפרצופן.. עצוב
ומוסי אני לא יכולה לענות לך על השאלה כי אני לא זוכרת מה היה ביארצייט הראשון. הייתי אז בכיתה ה' :(אבל מה שכן אני יכולה להצטרף ל'יתומה בעצמי' שאצלנו היאהרצייט ובעיקר השבת שלפני נהפכו לשבת גיבוש כייפית עם כל האחים והאחיינים שמתכוננים אליה שבועיים מראש 😉 אצלכם המצב בטח עדיין כואב ורגיש אבל מבטיחה לך – אם חס ושלום לא תבוא הגאולה עכשיו, עוד יבוא היום שתשבו כולם ותצחקו ביחד על מה שהיה…
ויתומה בעצמי חח כתבת על הפרפרים בבטן לפני שהגעת למפגש של כולל חבד אז היי נעים להכיר אני כבר כמה שנים בלי אבא – ועדיין יש לי פרפרים לפני שאני באה למפגשים האלה וגם אני הספקתי להתחרט מליון פעם חח, ועדין לא תמיד מתחברת לזה אבל לאט לאט:)…
והללוש אם את בתיכון חבדי אז תבררי אצל חבדניקית יתומה שאת מכירה והיא תפנה אותך לאחראית על זה
חח זוכרת בטח זוכרת!
חחחח נכון.. אבל הם לא יכלו לעשות לחבד כי זה היה בים המלח, והבית מלון שם לא מספיק כשר לחבד, וגם הרחצה במלון שם מעורבת.. קיצר זה לא התאים.. וגם בכללי הם אוהבים לעשות את שבת חנוכה בנפרד לחבד… אבל כן קיבלו משחקים וכזה…
אני גם חשבתי שיהיה משהו והאחראית (את יודעת איך קוראים לה) אמרה שהם מאוד רצו וכמעט והיה אבל בסוף זה השתנה ולא היה אפשר לעשות וכ' וכו' וגו'…
וואי בטוח אנחנו מכירות (בדוק יצונזר… חחח)
כי גם אני מגיעה למפגשים.. כן, גם לי יש עדיין את הפרפרים בבטן, אבל לא כמו בפעם הראשונה שכמעט חזרתי הביתה בשניה שהגעתי… יש הבדל.. מבינה?
לנו הביאו לחנוכה משחקים מאירגון אחד בשם לב שמח, זה ממש הצחיק אותי העניין של לחלק משחקיםם.. חחח אבל תאמת זה גם מעצבן קצת, כי אני מרגישה מסכנה ששמים ליד הבית שלי סלי מזון שאנחנו מחלקים אותם לשכניםם..
אוףף זה קצת מעצבן כל האירגונים האלה, מצד אחד אני מעריכה אותם, ומכבדת ומצד שני זה לא נעים כזה, עושה הרגשה של נזקקת..
היי סורי שנכנסת ככה לפוסט..
פעם מישהי אמרה פה על ספר של הרבי ליתומים נראלי קראו לו 'בית מנחם' או משהו דומה..
מישהי שמכירה, יכולה להגיד לי איך קוראים לו, ואיפה אפשר להשיג?
זו הייתי אני..
וזה שני ספרים שהם חלק מהסדרה הארוכה של 'תורת מנחם' –
'מנחם ציון' קוראים להם, א' וב'
זה לא ספר ליתומים. זה ספר שאוסף את כל השיחות והמכתבים של הרבי שנאמרו בעניני אבלות ובין השאר יש שם מכתבים שכתב גם ליתומים..
את יכולה להשיג את זה בכל חנות ספרים חבדית וגם באתרים כמו היכל מנחם, חבד שופ וכו'
בהצלחה:)
תודה
מוסי שלי,
כואבת איתך
דומעת איתך
תמשיכי להיות חזקה!
פה תמיד בשבילך
❤