יש לי אח שהוא הקטן בבית.
מפונק לא קטן. חושבת לעצמי שככה זה בהרבה בתים.
אבל בגלל שהוא עובר משהו בבית, שגם אני עוברת.
אז הוא דורש ודורש.. כל דבר שהוא אומר נמצא כבר לידו.
ההורים שלי רועדים ממנו.. משהו לא נורמלי!!!
אני בוכההה על זה. אני שותקת. מנסה לא להתעצבן. בסה"כ מרחמת עליו. לו יהיה קשה בחיים. ומקווה לא יהיה ככה!!! וכולם חושבים ככה!! אבל להורים שלי אין כוח להתעסק אתו. מפחדים ממנו!! ואני סובלת פשוט סובלת!!! כי זה על חשבוני. אם אני צריכה משהו והוא חשוב. וזה בדיוק אצל אח שלי סתם. פשוט סתם!! הם לא יעזו להגיד לו את זה! זה מחרפן אותי!! אתם המחליטים או הוא?!?! לא יודעת מה לעשות!?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
וואו. מזכיר לי קצת את הבית שלי.
אבל ההורים שלי ב"ה לאחרונה התחילו לשים לו גבולות.
אולי תנסי לדבר עם ההורים שלך על זה? לתאר להם איך את מרגישה..?
היי
אני מזדהה איתך!!!!!!
יש לי אחות קטנה גם
שמצפה לכל הצומי והכבוד שבעולם
נכון שזה קשה ומעצבן אבל אנחנו
צריכות להודות שיש לנו משפחה ובעז"ה
שיעבור התקופה שאת נימצאת בו תחזרו להיות
משפחה שמחה וכפיית
בנתיים תיתעודדי !!
בנתיים תיתעלמי מהתנהגות שלו ותפזרי לו חיוכים מרובים
כי כמו שקשה לך גם לו קשה והוא צריך את האהבה הזאת
אבל תידאגי גם לעניש אותו כמו שצריך
בהצלחה!
יכול להיות שככה אחים ואחיות שלי חושבים עלי?
אני ממש מקווה שלא, כי זה דיי הגיוני…
חושבת שהרבה מהקושי נמצא בכותרת.
אין כזה דבר צער גידול אחים.
מסיבה פשוטה מאד:
את לא מגדלת את אח שלך. את לא אחראית לחינוך שלו.
(למעט מקרים באמת קיצוניים של הורים לא מתפקדים לגמרי, וגם אז צריך לבדוק אם יש מבוגר אחר שיוכל לעזור…)
ואני לא סתם מדברת, אמנם יש לי סוג נסיון מאד שונה משלך, אבל גם אני משתדלת להכניס לראש שלי ׳את לא אחראית עליו׳.. ׳אם ההורים עושים טעויות זה לא עניינך..׳ ׳את יכולה אולי להסב את תשומת ליבם פעם אחת, אבל אחרי שאמרת שחררי..׳
וממש קשה לי להפנים את זה.
משתדלת..
האתר כתב את הכותרת מין הסתם כי כשכותבים שאלה הם כובים את הכותרת
וואו… יש לי גם בנדוד ממש כזהה… בסוף הוא המפסיד. (ממש) אין לי כ"כ עצות אבל בהצלחה…