מה אני אמורה לעשות אם אמא שלי שואלת אותי מה קרה, ואני פשוט מעוצבנת עליה?☹
האמת שאני מעוצבנת גם על אחותי. ועל העולם.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
תאמרי לה.. שתדע וכדי שסיפור כזה לא יחזור על עצמו..
אז אני אומרת לאמא שלי, אמא אני עצבנית פליזז אל דברי איתי עכשו
מסכימה איתך? ועשות את זה אחכ.. אם זה לא סתם עצבים ומשהו שבאמת מציק לך וימשיך לעמוד לך בראש.. לא לשמור בבטן!
אני גם חושבת שאת לא צריכה להסתיר ממנה ופשוט תספרי לה בעדינות מה כ"כ מעצבן אותך
מקווה שעזרתי
בהצלחה♥
תאמרי לה אמא אני עצבנית עלייך אחרי שאני ארגע אשמח לספר לך מה קרה.
אני משתדלת לברוח כמה שיותר…
להגיד לה בצורה מכובדת שאת מעוצבנת עליה.
להגיד לה זאת אבל לא בעצבים… כי אז זה הכי לא יעיל. אני בעד לדבר על זה..
בתכלס הכי קל להגיד את זה(לא אני כתבתי את השאלה אבל מזדהה) אבל במציאות זה נורא קשה..
גם אני בעד להגיד אבל איך אפשר להגיד משהו שכולי עצבנית
ברור שזה יצא לי בעצבים..
אוףף
נכון. אבל קרה לי שהייתי עצבנית על אמא שלי. ואני תמיד בעד דיבור. גם אם אני אפגע ממנה או אתעצבן, אני לא ילך לישון עד שזה לא סודר בינינו. לא ילך לישון שאחת מאיתנו עצבנית. לאידעת אפ זה דפקה או יתרון, זה אני… ואני רואה בזה תכלס יתרון.. אם באלך עצות חח בכיף
אגב מלא זמן לא היית פה לא?
אממ למה? הייתי
אולי לא ראית פשוט כי יש ימים שאני לא מגיבה כלום ויש ימים להכל..
עזבי אני מוזרה..
ו..אני ישמח לעצות
זה לאו דווקא עם אמא.. יותר עם אבא?
להגיד בצורה מכובדת אבל מובנת לא מלאה ברמזים ושטויות שאת מעוצבנת עליה או בגללה וזה לא זמן טוב לשיחה עכשיו
נשמה שלי,
את חייבת לכבד את אימא שלך.
לא משנה, גם אם היא צועקת עלייך וכ'ו.
אני מאמינה שזה מזה קשה….
גמלי זה קשה ממש לקום כל פעם שאימא שלי נכנסת הביתה, או לא להתעצבן עליה שהיא אוסרת ממני משו.
זה קשה.
ואת יכולה, יש לך את הכוחות, את חזקה ובאמת אני מאמינה שאת יכולה.
גם אם את עצבנית רצח, את חייבת להתייחס לאימא שלך יפה .
מי אני שיגיד לך את זה בכלל בתכלס
את-קמה-כל-פעם-שאמא-שלך-נכנסת-הביתה??????
אמא אני מרגישה כופרתתת פהההההה
אוי הבורותת (שלי, שליייי)
????
אני קמה כשאבאשלי נכנס הביתה
וואי כשהוא קלט אתזה זה היה מצחיקק
החלטה טובה שלנו:) יומאחד ישבנו על הספות והוא נכנס, כולם בבת אחת קמים:)
אויי נשפכנוו חחח
ווואיייי כמה שאני מזדהה
אווי מזדהה. אבל תשימו לב שנייה! שאתן עצבניות על כל העולם. אין סיכוי שתבואו למישהו בצורה מכבדת ותאמרו לו שאתן עצבניות, ואתן תשמחו לספר לו אחר כך.
שאני עצבנית אני לא מצליחה לדבר יפה כי אני עצבנית!!!! [ואני חושבת שאני לא היחידה].
זה לא שייך בכלל.
אני מציעה שכשתגמרי עם העצבים תיגשי אליה ותדברי איתה.
מקווה שעזרתי,בהצלחה מותק!!!
את: "אמא, אני מעוצבנת על כל העולם."
אמא: "למה?"
את: "ככה. לא רוצה להסביר כל כך…"
אמא: "טוב חמודה, אולי תשמעי שירים או משהו? תצאי להליכה?"
את: "רעיון טוב."
(אם המקרה היה אני אז:
פנרס: כן, חיי כאלו אומללים וקשים, אני חושבת שהשוקולד שם ממש יכול לעזור לי.")
יש סיכוי?