קשה לי בבית. יש לי הרבה אחים, וכשאני מגיעה הביתה אחרי יום של בית ספר אני מרגישה שאין לי פרטיות, אין לי זמן לעשות שום דבר לעצמי (להכין שעורי בית, ללמוד, לעשות עבודות, או סתם להנות…)
מרגיש לי כאילו בשביל להנות או לעשות משהו חשוב והכרחי- אני חייבת לצאת מהבית. וזה מתסכל אותי מאוד. מה אני יכולה לעשות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אמאלה איזה קשה!!
האמת, אני לא כ"כ במצב שלך, אז אין לי כל כך מה לייעץ לך מהניסיון שאין לי;)
אבל אני שולחת לך חיבוק מלא אהבה והערכה!
תכלס את גיבורה!
גם לי יש הרבה אחים, ואצלנו זה זוגות נשואים ואחיינים שכל הזמן נמצאים אז זה ממש קשה למצוא פרטיות… אז פשוט למדתי לייצר לעצמי את זה. כשאני רוצה שקט אני פשוט נועלת את הדלת של החדר ואז יש לי שקט מושלם (רק קחי בחשבון שזה פיתרון שיכול לפתוח מלחמות עם אמא והאחים:-|) או שאני פשוט יושבת עם פלאפון/ספר ואוזניות… שאז לא מעניין אותי העולם מסביב ואני לא קולטת אותו בכלל. יש עוד כל מיני דרכים לנסות ליצור לעצמך שקט, תנסי למצוא אותם… בהצלחה מקווה שעזרתי:-*
אני גם במצב דומה, ופשוט למדתי לייצר לעצמי את הזמן הזה… כשאני צריכה שקט אני פשוט נועלת את הדלת של החדר שלי (זה מייצר מלחמות עם אמא והאחים, אבל זה שווה לי את הזמן הזה) או שאני יושבת עם ספר/פלאפון ואוזניות שאז מבחינתי לא קיים עולם סביבי… פשוט תנסי ליצור לעצמך שקט ופרטיות, גם אם זה לא קיים בטבעי בסביבה שלך. בהצלחה מקווה שעזרתי:-*
וואו, אני כלכך לא מזדהה איתך!.. אני בת יחידה. בלי אחים ובלי אחיות. אבל רגע לפני שנפלטת צעקת ה"איזה כיף לך" תחשבי על זה שאני חוזרת לבית פרטי במיוחד… ולא תמיד זה כיף… למדתי לאהוב ולהעריך את המצב אבל עדיין זה לא תמיד קל. אז אני פשוט רוצה להזכיר לך שאת לא באמת רוצה לוותר (ח"ו) על אף אחד מהקולות המתוקים שמארגנים לך את הרעש ועל שום חלק שפוגע לך בפרטיות… אני צודקת?…