שששש!! נעמי ישנה

סוף סוף היא נרדמה
ומכיוון שאני ממש אוהבת שיעור ספרות אני גם רוצה לנתח שיר אחד:)
ובהשראת השעה – 2 בלילה, ובהשראת האוירה – שירי נומי נומי לאחותי בת ה-3 כדי שתלך כבר למען ה' לישון החלטתי לנתח את השיר נומי נומי. (תפנית בעלילה)
"נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי"
רק אני הייתי בטוחה כל חיי שהשיר הוא על ילדה שקוראים לה נעמי?
"נוּמִי, נוּמִי, נִים!"
איזה כינוי נחמד, נים.
"נוּמִי, נוּמִי, קְטַנָּתִי,"
למה ככה להעליב? אתם לא יודעים שלהגיד לילדה קטנה שהיא קטנה זה הטעות הכי גדולה בתור הורים?
"נוּמִי, נוּמִי, נִים!"
אל תנסו לתקן את הטעויות שלכם עם שמות חיבה, במיוחד שהם משומשים. אני מאוכזבת.
"אַבָּא הָלַךְ לָעֲבוֹדָה"
ואו קשוח. לא רק שאתם מעליבים אותה, גם מצאתם את הזמן הכי מוצלח להגיד לה שאבא הלך.
"הָלַךְ הָלַךְ אַבָּא!"
כן נעמי נים, אבא הלך! לא יעזור שתצעקי לו. תפנימי ותתבגרי.
זה קורה עם הזמן, לרובנו לפחות.
"יָשׁוּב עִם צֵאת הַלְּבָנָה"
מזל שלא החלטתם שאבא ונשמה זה חרוז אחרת הילדה הייתה ממררת בבכי.
וחוץ מזה, זה לא הוגן שכל פעם שאבא מגיע הלבנה חייבת ללכת!
מה, הם עד כדי כך לא מסתדרים?
"יָבִיא לָךְ מַתָּנָה!"
אוקי, אתם מתקדמים. מה המתנה?
"נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי…"
שוב פעם?! הבנו ת'קונספט. למה לעצור בשיא המתח?
"אַבָּא הָלַךְ אֶל הַכֶּרֶם"
לא הבנתי, אבא עובד בכרם? או שהוא הבריז מהעבודה ואתם כולכם סתם משקרים עלי?
"הָלַךְ הָלַךְ אַבָּא!"
לא שוב פעם! נים, תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. הלך!! לאיית לך את זה?
"יָשׁוּב עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים"
וואי וואי, נשמע שאבא של נעמי ממש לא מסתדר עם גרמי השמים. ואיך כרם וכוכבים זה חרוז בדיוק?
"יָבִיא לָךְ עֲנָבִים!"
אהההההההה חחחח ענבים זה החרוז של כוכבים!! מצחיקולים.
אז מה עם החרוז של הכרם? לא מגיע לו אחד?
וחוץ מזה, לא דחוף לי ענבים. אם לאבא אין עצבים להסתדר עם הכוכבים שלא יחפש תירוצים.
"נוּמִי, נוּ…"
רגע רגע רגעע רגעע
אל תגידו לי שהענבים זה המתנה ממקודם
רווחה? מישהו?? דחוף!!
"נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי…"
הבנו שלילדה שלך קוראים נעמי, תקדם. זה לא יעזור לך עם הרווחה. לא כל אחד שזוכר את השם של הילד שלו זכאי לגדל אותו. (חוץ מזה שרוב האבות לא זוכרים את השמות של הילדים שלהם)
"אַבָּא הָלַךְ אֶל הַפַּרְדֵּס"
הוא כנראה ממש נבהל מהרווחה אם הוא הלך עד לפרדס. איפה זה דרך אגב, ליד פרס?
"הָלַךְ הָלַךְ אַבָּא!"
הוא ממש אוהב ללכת עם הוא כל פעם טורח ללכת פעמים.
"יָשׁוּב בָּעֶרֶב עִם הָרוּחַ"
איזה חרוזים זוועתיים, ה' ישמור. רק שהמורה שלי לספרות לא תראה אותם.
"יָבִיא, יָבִיא תַּפּוּחַ!"
לא חוזרים על בדיחה פעמים… ותלמדו לסדר ת'חרוזים שלכם נורמלי.
ואני בטוחה שמספיק לנעמי שיביאו לה תפוח פעם אחת, לא צריך להביא אותו פעמיים. מילא אם היית מביא שני תפוחים, אבל להביא את אותו תפוח פעמים?

"נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי,
נוּמִי, נוּמִי, נִים!
נוּמִי, נוּמִי, קְטַנָּתִי,
נוּמִי, נוּמִי, נִים!"

"אַבָּא הָלַךְ אֶל הַשָּׂדֶה"
איזה אבא בריא, כל היום מטיל בחיק הטבע. רק שלא יכעסו עליו בעבודה.
"הָלַךְ הָלַךְ אַבָּא!"
שוויצר קצת, אתם לא חושבים? כל דבר הוא עושה פעמיים.
"יָשׁוּב בָּעֶרֶב עִם צְלָלִים"
אז אם הצללים הוא כן מסתדר? טוב לדעת שיש מישהו בעולם שהוא לא רב איתו. למרות שאני חייבת לציין שזה לא נשמע טוב.
"יָבִיא לָךְ שִׁבֳּלִים!"
נו באמתת, אתם עושים צחוק? מה נעמי צריכה שיבולים? היא אוספת ביכורים לימות המשיח?
"נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי…"
אין לי מה לומר, חוץ מזה שזה המספר של רווחה: 118.