התמודדות עם נכות
חושך.
הזיכרון הבא שלה הוא שאמא לידה ואומרת לה בעיניים מוזרות משהו מוזר.
שהיא לא תוכל ללכת יותר.
.
***
כיום היא לומדת בתיכון ויש לה המון חברות שנהנות איתה מאוד…
היא למדה לחיות!
והיא גם תשמח לענות לשאלותיכן, כתבו אליה את השאלות שמעניינות אתכן בתגובות ?
יש לך רעיון חדש למדור "רק רציתי לדעת"?
רוצה לענות בעצמך על השאלות הפעם?
שלחי למייל המערכת: posts@shutafotbaderech.co.il
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
היה רגע שבו הבנת שהנכות הפכה לחלק ממך? שהמציאות שלה הפכה להיות מובנת מאליה בעינייך? שהתרגלת?
איך הרגע הזה היה, אם הוא היה?
לפעמים את מרגישה רגשות עזים שגורמים לך לרצות לקום מהכיסא ולחבוט במשהו, או סתם לרקוד? זה בטח מתסכל ברמות לא הגיוניות.
וואו. קשה ועצובב:( איך יכולת? נשאר לך טראומה? ואיך הצלחת לקום וללמוד לחיות? זה בטח היה קשההה!
כשאת מסתכלת על אנשים שהולכים את מקנאה?
ו.. מערכת, כל כמה זמן עולה כזה דבר?
וכל כמה זמן עולות התשובות?
השאיפה היא שיעלה פעם בשבועיים, אבל בזמן האחרון היתה הפסקה ארוכה. 'סתכלי בתגובה הנוספת שלי למטה
-איך את עושה דברים בסיסיים ביום יום?
-לא קשה לך עם אי היכולת לעשות דברים שאהבת ועכשיו בלתי אפשריים?
-איך את מתמודדת עם תגובות (לפעמים רק ראשוניות) של הסביבה?
-היה לך קשה לקבל את זה בהתחלה?
-את מרגישה ייסורי מצפון שלא נזהרת מספיק ולכן זה קרה (או שזה בכלל היה תאונה משפחתית אז זה לא קשור)?
– איך היית רוצה שאתייחס אלייך? לא להתייחס לנכות שלך בכלל? לשאול על זה טיפה?
את גיבורה! ותודה שהסכמת להתראיין!
כעסת/ כועסת על ה'?
את מפחדת מהעתיד (שידוכים, לידות)?
איך את מתמודדת עם מבטים?
אם אני רואה אותך ברחוב, איך תרצי שאגיב?
התיכון מתחשב בך?
את לא מרגישה רחמים מהסביבה ומהחברות?
בהצלחה לך:)
מעריכה אותך על ההתמודדות!
מסוקרנת כבר לראות את התשובות..:)
איך את חוצה היום כבישים (מבחינה רגשית, לא טכנית) ?
איך את לא חיה בחרדות שפתאום משהו ישתבש, כמו שקרה אז?
אני עוברת משהו דומה.
איך מתרגלים למבטים האלו מכולם? להרגשת שוני?
את מצליחה להבין שהכל מה׳ וכל מה שהוא עושה זה לטובה או שאת כועסת עליו על הנסיון שהוא נתן לך?
נגיד ואני הולכת ברחוב ובמקרה את נוסעת מולי מה יהיה הכי נוח לך? כי זה סיטואציה די מביכה גם בשבילי
איך הצלחת לקום הלאה?
איך עיכלת בסופו של דבר?
זה קשה ברמות
לא מצליחה לדמיין דבר כזה..
וואו.
איך הסביבה קיבלה את זה? איך היה היחס של הסביבה אלייך בתור דמות עם נכות?
את כנראה מדהימה, אבל בלי קשר, צוות האתר המדור של רק רציתי לדעת הוא מאד מאד מאד מענין בד״כ, יש מצב להעלות את התדירות שבו הוא יתפרסם?
בע"ה
זה מדור מעניין שמצריך השקעה
והתדירות שלו תלויה בפניות שלנו ושל המרואיינות
בהחלט נעשה מאמץ
תודה רבה
קודם כל.
שתדעי שאת גיבורה מדהימה,רק מלקרוא על
מה שקרה לך קיבלתי את הרושם.
מעריכה אותך מאוד מאוד!
שאלות:
1.בהתחלה,הדחקת את הנכות?
כלומר,הכחשת שהיא קשורה אליך, שאת ה'נכה'?
2.יש לך רגעים שבהם אין לך כח לנכות שלך?
שאת רוצה שהיא פשוט תעזוב,וזהו.
3.חשת רגשות אשמה על מה שקרה לך?
או לחילופין,כעסת על הבנאדם שגרם לך לנכות הזו?
חושבת שזהו?
מחכה ממש שתעני על השאלות.
ואוו, זה ממש קשה.
את מקבלת את עצמך עכשיו ככה?
כמה זמן את ככה ?
את זוכרת את הרגע שהמכונית הגיע, את השנייה שלפני התאונה, ברגע שהבנת שהוא פוגע בך?
מעריכה נורא!!
עם מה את עוד לא מסכימה להשלים?
את לא מפחדת מהעתיד? ממה שיקרה ושיהיה???
איך הצלחת להתגבר על ההרגשה שאת שונה, ולהרגיש שווה בין שוות?
קרה לך פעם שבאינסטינקט באת לקום מהכיסא ללכת ואז קלטת שאת בעצם לא יכולה לעשות את זה??
את לא מפחדת לפעמים להידרדר עם הכיסא גלגלים??