רגיל לנו, מזיק להם/2

קצת חומר למחשבה

פלאות החד פעמי. חוסך מים, חוסך שעות של עמידה/ ישיבה תוך כדי פעולה מונוטונית, חוסך יבלות בידיים. מותאם לילדים קטנים, מעוצב לאירועים, מקל על החיים.

החד פעמי לא מיוצר מחומרים ממוחזרים. כל פעם זה פלסטיק חלש, שמיוצר מחדש. חד פעמי לבן או שקוף הם הגרועים ביותר, החומרים הכימיים שהופכים את הפלסטיק השחור לצבע נעים לעין יכולים לצרוב איברי אדם בקלות מפתיעה.
כל הזמן מוצאים במקרה הטוב חיות שמתות משקיות פלסטיק. במקרה הרע הן סתם מתות, ואנחנו לא יודעים על זה. אבל די לדבר על זה.

חשבתם פעם איך ההתנהגות הזו, להשתמש ולזרוק, משפיעה עלינו? "היום הכל הולך מהר", בטח אתן מכירות את הביטוי הזה. כי כל הזמן אנחנו רוצים חדש! כל הזמן זורקים! לפני החד פעמי, היו משתמשים באותו חפץ כמה פעמים. לכן יצרו דברים חזקים, כי אנשים רצו מוצר לאורך ימים ושנים. היום? היום זה דור חד פעמי. הקולקציה של שנה שעברה כבר מיושנת, צריך לקנות חדש. אז גם היצרנים מייצרים מוצרים שאובים לשנה. בגדים, כלים, רהיטים, הכל.

כל כמה שנים אתן מחליפות תיק בית ספר? לדעתכן זה נורמלי, תיקים טובים שוכבים בבית רק כי השתמשו בהם כבר?
המערכות קורסות בהרבה מקומות. מערכת החינוך כבר לא מותאמת לחניכים שלה. ילדים שרגילים לזרוק מיד אחרי שימוש. ילדים שצריכים להחליף צלחת כל ארוחה, שמשתמשים בכוס חדשה כל פעם שהם רוצים לשתות.

אנשים צעירים לא יודעים איך לבנות מערך כלכלי, כי הם לא מסוגלים להיקשר לנושא אחד, להתרכז בעבודה אחת יותר מכמה שנים בודדות. הם כל חייהם השתמשו- וזרקו.

ידעתן שרמת הריכוז ירדה משעה וחצי לשמונה שניות?

הכל קשור. זהו עידן השפע, היום כל בכל בית יש תענוגות של האצולה מימי הביניים.

ההתמודדות היא לדעת לסנן. להבחין בין נוחות רגעית לבין התנהגות נכונה. אף פעם לא מאוחר כדי לשנות את המצב הכאוטי הזה.

זה קשה, להפחית בשימוש של החד פעמי. לשתות מאותה כוס יום שלם, לשטוף צלחת במקום לזרוק את אחותה החד פעמית, לתחזק בקבוק מתכת במקום בקבוקי הפלסטיק הנוחים.

מנסיון אישי, הדברים האלה עוזרים לעצמכן יותר מאשר לעולם. הכפיה הזו לחיות לאט יותר, להתבונן בהשפעת המעשים שלי, אלה הרגעים הקטנים שהופכים לרצף של חיים.

תודה רבה ועצומה לכל הבנות שקראו עד לשורה הזו, ולכל הבנות שנתנו לי את הרצון לכתוב. זה מרגש אותי יותר משתוכלו לדמיין.