ניצחתי
קמה בבוקר
10:00
פותחת את הפון, מדפדפת, ווצאפ, הודעות, שיחות.
הלאה.
פותחת אינטרנט, גולשת, גולשת, גולשת.
אוף שוב אני לא רואה מה שהנשמה שלי רוצה.
המצפון כבר כמעט נעלם לו בתוך כל האדישות הדביקה והסמיכה הזו
2:00
שחרית חפוזה, גיבובי משפטים ומילים, איזו מין תפילה…
2:10
הולכת לאכול, הטלפון כמובן מהצד מלווה, שמה מישהו ימות חלילה אם לא אראה את ההודעה החדשה.
אני עצובה. עצובה מאוד.
אז רואה עוד ועוד ועוד ועוד.
8:00
מבטיחה לעצמי שאני מסיימת להיות בפון בתשע
9:00
מבטיחה לעצמי שאני מסיימת להיות בפון בעשר וחצי
11:00
מבטיחה לעצמי להפסיק להיות בשתיים עשרה בפון
12:30
לא מבטיחה לעצמי
2:00
עוזבת את הפון והולכת להתקלח
2:30
במיטה גמורה ריקה עצובה ואדישה בו זמנית, האבסורד…
ימים, שבועות, חודשים
וכלום, כלום לא קורה בלב, בפנים.
אני מחליטה ללכת לקעמפ. אני משתנה. אין מצב להמשיך בכזו שגרה.
עוד לפני זה הרבי שולח לי מסר מהמם ואני מבינה שזה הכיוון אבל אני חייבת משהו שיוציא אותי מזה.
מגיעה לקעמפ, בלי טלפון.
השמחה, היא גם מגיעה איתי. הייתי כ"כ… כבויה.
אני פעילה, אני שמחה, אני מסופקת, אני לומדת, אני לומדת תניה בע"פ (מתי זה קרה?) אני לומדת חסידות, אני מתפללת ואני מתרגשת מזה עד כלות, אני אוהבת את הרבי, אני אוהבת את ה', הנשמה שלי כ"כ התגעגעה, אני אוהבת אנשים, הלב שלי פתוח.
אוהבים אותי, כי אני אני, אני לא צריכה להציג שום דבר, אני פשוט אני וזה הכי טוב לי, לעולם.
טוב נראה לי מי שלא הייתה לא תבין את רמת ההתלהבות אז נעצור כאן לטובתכן ולטובת הפואנטה
ההחלטה הזאת מתגבשת לי כבר כמה ימים בראש. צריך להחליט מה עושים עם הפון. ואז ברגע בלי מחשבה אני מחליטה שזהו, זה נגמר, אני חיה כ"כ בקעמפ ולמה שאני אחזור לחיים מתים כ"כ . בגלל איזה מכשיר טיפש וחכם?
ומגיע ערב נרות ואני פשוט אומרת שזהו, למקשים אני חוזרת.
וזה נובע מעומק הנשמה, שאני פשוט רוצה להיות יותר… טובה
שאני רוצה לשלוט על מה שהנשמה רוצה לראות
והיום אני קמה בבוקר ברוגע, אין לי עוד זמן לגדוע.
החיים יקרים וחשובים, אין סיבה שהם ינתנו למסך חכם קטן וטיפש
מומלץ. מומלץ. מומלץ.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
43 תגובות
שלכולנו יהיה את האומץ הזה❤
ראויה להערצה.
מעריכה אותך, שטערני, מאד!
אוייי את חמודהה
תדעי לך שלא כל אחת הייתה מעיזה לעשות את הצעד הזה כמוך!
בהצלחה:)
ואווו שטערניי
מרגשת.
הייתי אז בערב נרות את לא מבינה איך התרגשתי ממך!
בכלל היה לילה נרות מדהים, כפשוטו.
מצדיעה לך!❤
ואו.
אמלה כל מילה שלך נכונה כל כך.
עכשיו ברוכשם אני עם טלפון כשר נוקיה …
מרגישה הכי חופשיה שבעולם הכי כייף.
יאו
?YOU BIG FROM THE LIFE?
ריגשת אותי ברמות
כמה שאת צודקת
כמה שאני מנסה לשאוף להיות כמוך
ולנטוש את הדבר שכלכך מדרדר אותי
באמת.
אוהבתאותך
יאללה, תעשי את זה, את מסוגלת|!
כל הכבוד❤️
מעריכה! זה לא פשוט להחליט לעבור למקשים אחרי סמארט?
בהצלחה!
אגב לא כל מי שיש לה סמארטפון נוהגת באותו אופן.. אני חושבת שזה עניין של אופי ושליטה עצמית.
אני למשל קמה בבוקר(חחח הרבה לפני 10) ופותחת את הפון אחרי תפילה וארוחת בוקר.
אינטרנט?כמעט ולא,מסתכם באתר הזה.
היה לי חשוב לכתוב את זה כי לאחרונה העלו פה כמה פוסטים עם משפטים מאוד מכלילים ולא בהכרח נכונים לבנות שיש להם סמארטפון..
זה נדיר..
אלופה שאין מילים
אלום?
?
ותודה
ואוווו!!!
אמאלהה את טובהה
את אלופהה
את ואוו!!
הלוואי על כולנו כזה אומץץץ
ואוו!!!
אני גאה בךך
והרבי גאה בךך
את א-ל-ו-פ-ה
בדיוק בשבת מישו אמר משו יפה.
שמסירות נפש זה למסור את הרצון שלך.
וזה בדיוק מה שעשית!
כל הכבוד! ושהמעשה הזה יגרום לך להתגבר על עוד הרבה מכשולים בחיים!
אוהבת ומעריכה אותך!
חמודית שאתת
מי מדהימה מי??
אנייי
סתם מעניין אותי, באיזה קעמפ היית?
גנישרואל
שטערני,
כבר אמרתי לך אני מעריצה אותך המון.
את גדולה מהחיים.
וכלום ממה שאגיד לא יהיה מספיק לבטא את מה שאני מרגישה עכשיו.
כלפייך.
אפילו שאני לא מכירה אותך.
חמודה שאת
?
אמלה אלופהה?
לי יש מקשים אז אין לי תנסיון הזה.. אבל גם המחשב ממכר.. ואחריי 10 ימים בלי המחשב אני כבר כמעט לא נוגעת בו (לפניי זה הייתי בו 24/6)
?
זה כל כך נכון!
כנראה זכות אבות נעלמת וסודית במיוחד עמדה לי שזכיתי להיות חברה שלך ?
?
יואווו כששמעתי אותך בקעמפ אני בכיתי!!! רציניי!! זה היה פשוט מדהים—
תודה נשמה
אותו הסיפור כמו שלי. מדויק.
פוסט חשוב!!
אלופה!
וואו איזה נדירה את שטערני!!!
כל הכבוד לך מעריכה ממש
צעד חכם ובוגר.
זה מראה שאת באמת בוחרת בחיים
אל תהיי עצובה על מה שהיה עד עכשיו, כי הכל השגח"פ.
אגב גם אני הייתי בקעמפ, מבינה את האורות שאת מדברת עליהן??
שטערני.
אני מעריכה אותך כל כך. את אלופה.
ויש בך כוחות נדירים.
אוהבת…
?
תודה על כל התגובות שלכן!
כיף לקרוא אותן
אין לי מילים.
ההתחלה היא תיאור מדויק שלי…
הסוף.. הבעיה אצלי היא הקונפליקט..
אני מסוגלת לעשות הכל בו זמנית..
אני יודעת שבסוף זה לא יעבוד. משהו יתפרק כאן.
אבל בינתיים.. בינתיים אני ככה. רק כי בינתיים אני ככה.
ואת מהממת, באמת. עצוב לי שחווית את מה שחווית, שמחה על שעכשיו נעים וטוב לך?
יואוו שטערני אני כל כך… מקנאה!
בגלל כמה סיבות, קודם כל שהלכת לקעמפ! ששאבת את כל הדליים שאפשר וצריך לשאוב בקעמפ.
דבר שני, לא רק שאבת – הורדת את זה לקרקע! לקחת כזאת החלטה זה ממש לא פשוט.
דבר שלישי, את כל כך אמיצה! אמן שהיה לי את האומץ שלך.
אני ונשמתי רק מחכות לארוע הזה שיעורר את הרצון לגנוז את הסמארטפון. תתפללי בשבילי!
וואי כל כך מקנאהה, כל כך רוצה שוב את הערב נרות – עם כל השיתופים, עם כל החיבור העמוק שנהיה בין קעמפיסטיות של אותה שנה.
עם כל ההחלטות הטובות שרק נותנות לך כוח ויותר אומץ!
מה לא הייתי עושה כדי לחזור לשם?
את מדהימה שטערני! ממש ממש!
ואוו זה כזה הזכיר לי את עצמי… קצת…
מתעסקת השטויות ועוד שטויות ועוד…
ואז יוצא לי להפסיק לכמה ימים ואני מרגישה כל כך טוב עם עצמי….
ואז בטעות או בכוונה חוזרת להכל ונשאבת חזרה ושוב…
וואו כל הכבוד לך!!!
אלופה❣ מעריכה אותך…
אגב יש לך כתיבה מהממת.
מה זה ערב נרות?
ואווו, שטערני, איזה אמיצה את!!!!!!
אני אומנם עוד לא עם סמארטפון אבל גם להחליט כזאת החלטה רק על ההנגאאוט זה לא אפשרי עבורי!
ממש מעריכה אותך!
לא אפשרי?
אממ לא חושבת ככה
כמעט שיכנעת. עוד כמה פוסטים בנושא ואני שם 🙂
רוצה?:)
שטערני את כותבת ממש ממש מיוחד ונכון.
באמת מה שתיארת כזה מדויק ועוצמתי.
ושלא נדבר על ההחלטה הניצחונית שלקחת!!
אמאלה שאת פשוט ג-י-ב-ו-ר-ה!
פשוט.
דאא אני עם דמעות ימרגשת אחת!!!!!!!!
תדעי שאת אחת ה-גיבורות!
ותאמת שמבינה אותך שהפון זה רק בזבוז זמן למרות שזה מפתה מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שאפו לך על ההחלטה!!!!!!