קטע קטן מסיפור שכתבתי.

emotion_icon_18
אביגיל

דמעות, ושקט.
הלילה ירד על העולם בערפילים של חושך, כהות.
"את חיה?" שאל אותה אבא אז, והיא לא הביטה בו בכלל, כי היא כבר לא הרגישה שהוא ממש אבא.
קשה לו, וזה הגיוני. הבת שלו נעלמה, ועוד שבוע… זה יהיה התאריך.
אבל למה הכל חייב לפעול לפי הגיון, קר ואדיש?

ואם הכל באמת בעולם הולך לפי הגיון, למה לשום שאלה שלה אין תשובה?
שום- שאלה? אף אחת?
היא עצמה את עיניה ופקחה אותן בבהלה שנייה אחר כך, כשהנייד שלה ציפצף בזדונות. מפריע.

'היי, את חיה? זאת תהילה.' הביטה בהודעה שהתקבלה, מושיטה יד ובתנועה חצי אוטומטית מוחקת אותה. את חייבת להשתמש בביטוי של אבא עכשיו, תהילה? כי זה לא עושה לי טוב.
ובכלל- תחשבי שנייה על אבא. הוא הרי גדל בבית כזה, ככה דיברו. והוא התרגל. וגם את, גם את חשבת שהתרגלת, שחני ישבה ואמרה לך שככה הוא אוהב, ובנימין ישב גם הוא לידה, ורק חיבק.

ולא היו מילים אז, כי יש רגעים ששווים יותר, ששום מילה לא צריכה להאמר, כי השתיקה מדברת בשביל עצמה. וטוב ככה.
אבל אז? אז חני… נעלמה. זו לא רק היא, הלב שלה צרח פתאום. זה הפגוע הזה, שנכנס לחיינו בלי להתריע, בלי לרחם אפילו לרגע. והרוע הזה? שהמחבל שפגע באחותה… שוחרר? שיעשו כמה החלפות שהם רוצים בשביל גופות של חיילים. אבל הוא? הוא, שעוד יכול להסתובב ברחובות, לרצוח, כי הוא גדל על שנאת היהודים באופן עמוק, מזוויע? הוא?

"היי, למה את עצובה?" קול ילדותי שאל והיא מהרה לזייף חיוך. לא מרשה לעצמה יותר מזה.
"אני לא עצובה" שיקרה. ולא היה לה אכפת מזה. בכלל לא.
כי אם לאלוקים לא אכפת ממנה, למה שלה יהיה אכפת ממנו?
"את בסדר?" אחותה הקטנה הביטה בה, תמהה. "את עצובה כי חנה מתה?"
"אומרים נפטרה" תקנה ביובש, בוהה בציפורניה. ולא בוכה, אף פעם לא בוכה. העיניים שלה יבשות, והלב?
הלב? היא לא יודעת.

"אבל אבא אמר לי שהכל מה'" מחתה הקטנה. "אז לא צריך להיות עצובים. ואבא גם אמר ש… הכל יהיה בסדר… אבא אמר שהיא תקום בתחיית המתים, ככה קוראים לזה. נכון?" שאלה.

ולך? היא דחפה את אחותה בכוח מראשה. לך? לך אבא לא אומר שהכל ממנו? לא אומר לך יום יום- שעה שעה? הוא לא מאותת לך את זה, באיתותים הכי גדולים שיכולים להיות?

יכול להיות. עצמה את עיניה. אבל שהאבא הזה לא יתפלא שאני לא רואה, הדמעות מטשטשות לי את הראייה.
סליחה אבא, זאת אשמתך.
****

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
פוסטים חדשים
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
אמא מורה?
7

אנונימית

היי, אז אמא שלי מורה בתיכון, וקצת קשה לעשות לפעמים הפרדה.. יש לכן טיפים איך ל...
לשאול?
21

קול שפוי👌

האם אתן חושבות שנכון לדון באתר כאן על כל נושא שהוא? כולל על נושאים מהותיים וכ...
שידוכים וליבי קליין-משתלב😆
27

.

טובב אז נתחיל בשאלה על השידוכים.. פליז רק מי שהתארסה וכו שתענה לי. קראתי בכל ...
כלל ראשון להצלחה: טיפשות
newEmotionIcon_22

שירבוטית

כדי להצליח בחיים אדם חייב להיות נבון, אבל להיראות טיפש.הבנת? תסבירי
קשהמאתגר
newEmotionIcon_03_36

תראו אותי:(

הדבר שהכי קשה לך את הכי צריכה לעבוד עליו
אני זו לא אמא שלי. נ ק ו ד ה .
icon_set_3_19

אחת

מתי יבינו שאני זו לא אמא שלי??? נכון, היא מיוחדת, היא באמת נדירה. אבל מה הבעי...

16 תגובות

  1. אייה.
    איזו כתיבה כאובה יש לך.
    ומדהימה.
    קצת הזדהיתי עם החמודה הזו בסיפור.

    סליחה אבא, זאת אשמתך.
    ****
    קצת מתחשק לי לבכות.

  2. אביגיל, תקשיבי לי רגע.
    את -חייבת- לעשות משו עם הכישרון הזה!!
    מוכשרת שכמוך!
    את כותבת מושלםםם
    אוהבת אותךךך

  3. אלוקייםםם!! אבא איזה כתיבה מושלמת!!
    תעלי את כל הסיפור בבקשהה!
    פשוט נוגע ללב מצמרר הורדת לי כמה וכמה דמעות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות