בטוחים שהעולם ממשיך
לפעמים,
כשהעולם נראה מטושטש
כמו מביט מאחורי זגוגית בקור
והפרחים שוב לא פורחים בצבע אדום,
אז מרגישים כבולים.
לחוצים.
מאד לא נחוצים.
בטוחים שהעולם ממשיך
הלאה, בלעדינו.
ושוכחים בה משהו חשוב,
בתוך מעטפת העצב.
הוא כתוב בשפת הלב,
מאיר בכל גווני הקשת.
בלהט הרצון לחדש,
לרגש,
לחצות כל נהר גועש.
שוכחים להרגיש
את עצמינו.
***
אז,
כשהעולם נראה מטושטש
זוהי בסך הכל תזכורת
למצוא ולהעמיק את הקשר,
עם נשמתינו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
חיכיתי לפוסט שלך.
הצפייה אייתה שווה!!
תובנה עמוקה וחכמה, כתבת מהמם.
וואו מדהיםם!
ממש נכון וגם כתוב יפה?
וואי פרחח את כותבת מושלםם!
ישלך את זהה
ואווו מהמם!!!
יש לך כתיבה מצמררת!!
ובאמת כשעצובים והכל נראה קשה שוכחים את הנקודה החשובה הזאת, תודה שהארת אותה בגוונים כאלה מרהיבים! מחכה לעוד פוסטים ממך!
אהבתי את הפוסט שלך פרח ???
כמה כח זה נותן לנו בזמנים האלו שהעולם מטושטש ולא ברור כלל מה יהיה עוד רגע עוד שניה…
תובנה מהממת!
וגם הכתיבה שלך! ?