היי. אז הרגשתי עצובה, אז כתבתי.
מכירות את כל אלו שמתעללות בדמויות שלהן בסיפור בהמשכים כי עצוב להן?
אז החלטתי לא לעשות את זה הפעם אלא פשוט לכתוב,,, וקטע חדש 🙂
אין לזה סוף או התחלה, אז פשוט תקראו אם יש לכן סבלנות אלי.
יהודית הביטה סביב. לילה. חשוך. מיליוני כוכבים נצצו סביבה, והיא ישבה על המדרכה והביטה. רוח קרה עברה, מצמררת. היא נרעדה קלות, מביטה בשמיים השחורים. שחורים כמו הלב שלה. חשוך כמוה. ועצוב.
הטלפון שלה השמיע צפצוף קצר והיא הביטה בו במעט אכזבה, מביטה בהודעה הנכנסת. 'את באה הביתה? שיראל שואלת'.
אני לא רוצה לחזור הביתה. לא רוצה בכלל. לאמא חולה, לחיים שלא מתקדמים.
היא העיפה מבט למיליוני האורות שנשקפו, יפים וטהורים. כל כך לא מתאימים למצב הרוח שלה עצמה. קול יללה רחוק נשמע והיא צעד אחורה ברתיעה. גם ככה עוד צעד אחד ואת נופלת למטה. כל כך קל למות. כל כך קשה לחיות.
אבל אני אחיה, היא הביטה באורות, מהופנטת. ולא רק כי יש איסור להתאבד, אלא כי אני חייבת לחיות.
תחיי. ולא בשבילך, אלא בשביל האחים שלך. הם צריכים אמא.
צריכים אמא, הא? משהו בה התמרד, משתלב עם הרוח הקפואה, נזעם. ואת האמא שלהם? לא. למה את צריכה כל כך הרבה אחריות? היא ניסתה לענות, ממלמלת לרוח. כי אני אוהבת אותם. הם האחים שלי.
והאהבה הזאת, היא מספיק חזקה בשביל לתת חיים? בשביל לגרום לילדים האלו שיהיו שמחים? כן? יותר ממנה?
היא עצמה את עיניה ביגיעה, לא טורחת להדק את הסוודר לגופה למרות הקור.
אני באמת לא יודעת.
דמעות החלו זולגות על לחייה, דמעות פתאומיות, אבודות.
למה החיים שלי הם כל כך הרבה שאלות? ואפילו לא גרם אחד של תשובות?
שהייתה קטנה ואבא עוד חי היא זוכרת שהוא סיפר לה סיפורים לפני השינה, וכל סיפור היה עם סוף טוב. בעושר ואושר.
אבל עכשיו? היא התחילה לפקפק בסופים טובים. כי, כידוע, סיפור זה דמיון. משהו שלא אמיתי, ולא יקרה במציאות.
את עדיין הילדה הגדולה של הבית, נכון?
זאת שצריכה תמיד להשגיח, לעזור? להיות אמא שאמא חולה?
אז למה בפנים את מרגישה כל כך קטנה? רועדת?
ילדה קטנה שכל מה שהיא רוצה זה את אבא שלה. שמת.
****
איך זה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
83 תגובות
הייי אביגיל?
מה זה אם יש לנו סבלנות אליך?? העזת לחשוב שאין??
הסיפור מדהים והכתיבה שלך מטריפה כמו תמיד!
רק הציק לי שכתבת בסוף 'מת', על יהודי אומרים נפטר לא מת.
בקיצור היית מושלמת כרגיל?
אופס.
צודקת. סליחה.
אני אשנה בדוקס של בלב הסערה.
ואגב, רק שתדעי שאני באורות שהגבת כי אני כזה, מעריצה שרופה שלך…
אביגוששש בריאה עליך ילדהה??
ובאמת חכם מצידך לאמלל דמויות אחרות?
מספיק כבר אימללת בזמן להתמסד?
ואו זה מהמם את פשוט כישרון!!!!
תודה רבה!
אוהבת!
וואו את כותבת מעולה!
משום מה זה מרגיש כאילו זה נלקח מאמצע ספר, לא מהתחלה.:)
תכתבי לנו עוד!?
בעיקרון יש המשך אבל הקטע הוא שאני לא רוצה להתחייב שאני גומרת את הספר…
כי לא תמיד יש לי זמן…
וזה באמת קצת מהאמצע. (אבל אני אוהבת את זה)
תודה לורם איפסום דולור (אגב, מה פירוש השם הזה?)
זה מהמם!!
מרגש…
ואמיתי
תודה רבה! אם תלחצו עלי אז אולי אני אשלח את ההמשך… אני פשוט לא רוצה להתחייב…
אביגיל, אני אוהבת את הכתיבה שלך ואת יודעת את זה?
כתבת מהמם!! נכנסתי לסיפור, זוכרת לעשות המשך אה??
נ.ב
תמיד יש לנו סבלנות אלייך, איזה מן שאלה זו בכלל?
נ.נ.ב
נכון שזה אימוגי חמוד?
ואגב, באמת אחלה אימוגי.
???????????????
במבי, הנה תגובה שבטוח תעלה: סיננו את הקודמות. תודה!
ושלא לדבר על הכתיבה שלך, הבלוג על נאסרין ושירה זה… וואו!
א. כן, אימוגי חמוד.
ב. תודה רבה לך!!! אוהבת אותך!!!
ואגב, מאז שעלה לך הפוסט של אחת אפס לאמת אני מעריצה שלך אז…
תודה!
וואוו
אוף איזה כתיבהה
מהממת פשוטטט שאין מיליםם
ולנושא הסיפור
יש משפט חזק ויפה שאהבתי
'כל דבר נגמר בסוף טוב. אם זה לא טוב זה לא הסוף..'
משפט לחיים;)
בשבילי בכלאופן..
מ/ג רומזת משהו?
טוב, כן, יש לזה סוף טוב, כי אני מתה על סוף בסגנון כזה. אבל שתדעי, בחיים יש גם סופים רעים, אם כי שיודעים שהכל מה' אז הכל לטובה!
רומזת?
אומרת!
אני רוצה תסוףףף
לא חייבת להתחייב, כשנוח לך תמשיכי בעוד פוסט ועוד אחד..
אבל להמשיך זה חובהה
האמת שאני בהלם שיש לך המשך אפילו קצת ולא חשבת להמשיךך
זה פשוט יפה ואני מחכהה
הסוף… וואו… סוף זה רחוק כזה…
נראה אחרי 80 עמודים אולי אז…
אבל יש לי נטייה מוזרה לערבב בכל דבר מוסד…
אז…
בטח לא תאהבי 🙁
ואני אתבלבל בין בלב הסערה לבין זמן להתמסד…
איזה כיף לקרוא סיפור שלך!!!
אהבתי את זה שאין התחלה אמצע וסוף.
זה הכי אמיתי שיש.
אני אהבתי את זה מאד, ויש לי יותר מסבלנות לסיפורים שלך, אז עוד בבקשה!!!
ואני מאד אוהבת את השם יהודית.
מותק, אני מתה על איך שאת מגיבה לכל ילדה 🙂 כל הכבוד לך!!!
יהודית זה באמת שם מהמם.
אביגיללל הגזמתתת
שלא יהיה לי סבלנות בשבילך? נו באמת?
ברור שיש ליייייי
אני אוהבת את הכתיבה שלך, מאודדדד
יש לך כתיבה מטריפה.
ואמרתי לך את זה כמה וכמה פעמים!!
פליזזז תעשי המשךך.
איי לאב יו?
וגם אני מעריצה שלך…
וואו איזה מגניב שאתן מגיבות לי!!!
ותודה רבה! חיממת לי את הלב!
וואווו פעם ראשונה שקראתי מימך וזה מדהים..
אממ…
נראלי זה כי אני יחסית חדשה באתר.
[ואגב, זה נכון, כי סיפור תמיד יש כוח לקרוא ולא את שאר הפוסטים החופרים שלי חחח]
כתיבה מהמת וקטע מטריף (יש בו יופי תמים)
תודה רבה הגיגית!
סתם שאלה על שמך, קוראים לך הגיגית מלשון הגיג או מלשון גיגית?
סתם מתעניינת…
מלשון הגיג סוף סוף מישהי קולטת
יפה לי!
היה לי ברור שזה מלשון הגיג:)
או מלשון "הגיגית"?
אביגיל את מוכשרתת
זה כתוב.. ואוו !!
תמשיכי לכתוב לנו פליז?❣️
שלא לדבר עליך…
השבוע עלה לך פוסט (עם הסיפור של הילדה והאבא והעץ והלב) ומאז אני מעריצה שלך ושל הסגנון שלך.
את כותבת ממש יפה! אבל אני מקווה שאת לא מרגישה כמו יהודית שהמטרה היחידה שלה לחיות בשביל אחים שלה למרות שזה חשוב מאוד!? כי המטרה העיקרית היא לעשות את התפקיד שלנו פה בעולם כי לא נשלחנו לכאן סתם!
האחים הקטנים שלי מעצבנים מדי כדי שאני אחיה רק בשבילם… אז תודה על ההצעה, אבל לא 😉
אני חיה בשביל עצמי, ברוך ה' וגם הכל לטובה כי עוד יצא מהקטע הזה סיפור בהמשכים מפואר בעז"ה ובהשתדלותי.
וואו וואו וואוווווווווו…
אביגיל את כישרון..
ויש לך את זה ברמה!!
ואיך חשבת שלא יהיה לנו סבלנות??
חולה עלייך ותמשיכי לכתוב ?
אני אוהבת ואותך ואת הכתיבה המדהימההה שלך..
מוכשרתתת
תוכי ז'אקו!
תודה רבה!
ו… כי לרוב האנשים בעולם אין כוח אלי ולחפירותי, ואפשר להבין אותם.
את מי שלא חושב שאני חופרת אי אפשר להבין [אם כי קשה יותר לחפור פה כי את הכל מקלידים ומאשרים וכולי] אז אני לא מבינה אותך, אבל תודה על הסבלנות והמחמאות!
יפהפה. פשוט יפהפה.
תודה רבה הערת אגב!
אוהבת אותך!
הי.
אני אהיה כנה איתך.
לא קראתי את כל הסיפור.
הכל נהיה מטושטש אחרי המשפט שבו היא אומרת :כל כך קל למות, כל כך קשה לחיות.
אבל את כותבת מושלם.
היי חמנייה.
דבר ראשון, תודה על הכנות.
דבר שני, אם לא קראת מאיפה את יודעת שאני כותבת מושלם? (כנות או לא חח. כן הבנתי, קראת חלק.)
ורק שתדעי, זה עצוב. ברור. אז אם את רוצה תכתבי לי מה צריך לשפר, טוב? אני ממש אשמח…
וזה לא אמור להיות כל כך עצוב בעיקרון כי זה על התמודדות מול קשיים ובגלל שאני שרופה על המוסד כנראה שיהיה פה גם מוסד (עם אעלה לכן את ההמשך, כמו שאמרתי, זאת התחייבות והתחייביות אני שונאת לקבל) אבל תודה!
ואם כבר מדברים על זה, שאפו ענק למערכת!!!
כתבתי תגובה והיא עלתה אחרי איזה 10 דקות!
כל הכבוד לכן!!! שאפו שאפו שאפו!!!
מעניין שדווקא לתגובה הזאת לקח הרבה זמן לעלות… כלומר לקודמת…
סתם סתם…
שאפו לכן המערכת!
חח מה הקשר שאפו?
בדיוק הייתה בת מהצוות שישבה על לעבור תגובות אז זה עלה, כילו, שאפו להם בכללי אבל זלא קשור?
שאפו שזה עולה מהר…
אביגושששש
תמשיכי!
שלא תעזי לעצור!!
המשכתי לעצמי, אבל לפרסם את זה זאת התחייבות תמיד להמשיך, ואני פוחדת…
אחותי זה מושלםםם
לא הצלחתי לקרוא הכל כי כל כך כאב לי המשפט הזה "כך כך קל למות, כך קל קשה לחיות".. המשפט הזה כל כך נגע בי כי כשאני עוברת תקופות קשות, ואני רוצה פשוט לעזוב הכל ולמות, אני חושבת על המשפחה שלי ונשארת בשבילהם.. וזה המשפט שמלווה אותי.. כי העבודה הקשה היא דווקא לחיות ולא למות.. לכן לא הצלחתי לראות כלום כי עלו לי דמעות לעיניים והכל נהייה מטושטש.. (סורי אם הבנת אותי לא נכון..)
חמנייה!
רק שתדעי כמה דברים:
דבר ראשון אני פה איתך להכל ואוהבת אותך בקטע הזוי!
ודבר שני, יהודית חייבת לחיות (לפחות בסיפור) כי יהודית יודעת שלמות זה רק לברוח. להתחמק. וכמה שקל לנו להתחמק, זה לא נכון.
יהודית לא תוותר לעצמה ככה. וגם את לא. בבקשה.
והמשפחה שלך צריכה אותך וגם האחים וגם החברות, אבל חשבי גם על עצמך.
אלוקים לא שולח לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. הוא סומך עליך.
אוהבת אותך, חמנייה!
איך זה? במילה אחת מטורף
את כותבת מושלםם ואוו
תגידו מה זה כל כשרונות הכתיבה שלכם פה?? אמאאא תעשו עם זה משהו!
תודה רבה א.ג!
ואני עושה עם זה משהו, יש לי כבר סיפור של 81 עמודים בינתיים (זמן להתמסד) ואת זה (בלב הסערה) שהוא רק לפריקה. אבל בעיקרון אני לא יודעת כמה אני כשרונית, פשוט כותבת את מה שיש לי על הלב.
אבאלה אבאלה
נכנסתי לזה ממשש
יואו איזה גיבורה היא
אביגיל כתיבה מטריפהה!!
המשך??
וברור שיהיה לנו סבלנות!
(*רק טיפונת צרם לי.. אבא שלה לא מת, הוא נפטר..;))
אין לי שם קבוע, את צודקת.
שיניתי בדוקס.
ותודה רבה על המחמאות!
זה מהמם!?
תודה רבה בת של אבא!
אוהבת אותך!
שלום שלום גברת יקרה??
כתבת שוֹבֵה!! נהנתי מאוד!
הלבטים מאוד ארוכים ומנומקים… אוהבת את זה מאוד!! אולי תלמדי אותי גם איך לעשות את זה?
אקיצקץ, נהנתי מאוד ואת כותבת יפה מאוד!!!!!
חח רק את יכולה להכניס את המילה 'שוֹבֶה' ואת המילה 'אקיצקץ' באותה תגובה ??
היי הרוצה בטוב.
דבר ראשון, תודה.
דבר שני: אני חושבת שאין כזה דבר משהו, שיר או סיפור שלא יפה. כתבי מהלב, זה העיקר 😉
אם אני מוסמכת לעצות בכלל… כי אני ממש ממש ממש לא מושלמת בזה…
איןן כמוךך אביגיל עובדת אותך ילדהה
ואת כותבת נדירררר אוהבתת את הכתיסה שלך ברמות.. ואת יודעת את זה??
גלים מתנפצים!
רק שתדעי אני מעריצה שלך על כל השירים המדהימים שלך!
תודה!
מהההההההההההההההההההההההה?
אמלההההההההה
את לאה פריד השניה
או ליבי קליין השניה
כן
אין לי מה להגיד יותר
שולינקה…
שמעתי על הסופרות האלו אבל אני לא מכירה אותן אז זה לא נחשב 😉
אבל תודה!
את מהממת
ואני אוהבת שאנשים מוצאים דרכים לבטא רגשות שלהם?
את כותבת מושלם, הלוואי על כולם כתיבה כזאת
תמשיכי, פליז❤
המשכתי. השאלה היא אם לשלוח.
אני לא בנאדם שבוכה, מבחינתי בכי זה חולשה ולמרות שזה מטופש בקטע הזוי אני לא מסוגלת לבכות ליד אחרים.
אז הסיפורים או השירים מגיעים במקום.
תודה!
גם אני ככה
חבורת שלי סופרות על האצבעות את הפעמיים שבכיתי לידם..
החברה שלי שבכיתי לידה פעמיים מתגאה בזה ומספרת לכולם שאני בכיתי לידה פעמיים שזה הישג
גם בבית אני לא בוכה
אני לא רואה בזה חולשה, אני פשוט לא חושבת שזה מה שיעזור לי אני אדם פרקטי
יש בעיה? פותרים
לא אוהבת לשבת ולבכות את החיים
לא מסוגלת.
פיזית.
8 שנים בכיתה, בכיתי אולי שלוש פעמים. בערך.
פשוט יש דמעות בלב, והן לא יוצאות…
ואווו הכנסת אותי פנימה עמוק
זה קטע עמוק ויפה, שהלוואי שהיה בכל ספר טוב כאלו קטעים מידי פעם
אהבתי ממש
תקדמי את הסיפור!!
זה יכול להיות מן התחלה או פרולוג
מה שכן, לא אהבתי שגם האמא חולה וגם האבא מת, כבר לא אמיתי
היי אילה ותודה על ההערות.
דבר ראשון, ספר זה לא הגיוני.
דבר שני את צודקת, אבל לפי דעתי זה ממש הגיוני.
ודבר שלישי…
מתלבטת אם לספלייר…
אממ… לא.
אני רק אגיד לך שאני מתה על המוסד ואולי תביני לבד מה אני רומזת לעניין הסבירות.
יפה מאוד, מרגש ושואב! מזכיר לי דברים שאני כתבתי פעם.
קצת קודר מדי though (על מי אני עובדת? עם הדברים שאני כותבת אין לי זכות להגיד את זה…)
ודבר אחד ממש ממש חשוב – את כותבת "ש" במקום "כש". כשמדובר בזמן כותבים "כש". למשל: כשבאתי, כשהחתול יילל, כשזה יקרה. אם תקפידי על זה, זה יעלה לך את הרמה וייקחו את הכתיבה שלך יותר ברצינות.
את צודקת, אני ממש צריכה להשתפר ב: כש.
תודה על ההערה.
וכן, זה באמת מדכא.
אנסה לכתוב יותר שמח פעם הבאה.
[אם כי תביני אותי, זה לא זמן להתמסד, על זמן להתמסד פורקים שמחה וציניות שמחה ולא מעליבה ועצב ועל הסיפור של יהודית- בלב הסערה פורקים עצב וכעס.]
תקשיביי,
הזדהתי עם הסיפור הזה לאללה.
יותר בקטע שהיא לוקחת אחריות על האחים שלה.
אני מכיתה ה' הרגשתי אחריות על האחים שלי גם הגדולים ממני..
משהו חולני:)
הילדות שלי וגם הנערות נגמרה שם…
ופתאום החזרת לי הכל, את התחושות למה אני צריכה לקחת עליהם אחריות?
פשוט כי אין אף אדם אחר..
ומה יקרה איתם? ואיך הם יגדלו?
הכל שאלות שצפו לי..
לקח לי הרבה שנים להתנתק מהתפקיד הזה,
וההשפעה שהוא עשה לי על הנפש, אני לא יודעת להסביר..
כתבת מהמםם ❤
והעלת לי דמעות.
אני אשמח מאוד להמשך.
צמאה לאהבה. אם אני אשלח המשך זה יהיה רק בשבילך.
אבל… בסוף אני תמיד מערבבת מוסד…
את לא תאהבי את זה…
דייי, איזה כיףף,
הוחמאתי.?
תודה לך מהממת?
אל דאגה,
עם הכתיבה שלך אני יאהב הכל ❤
ווואי.
תודה, צמאה לאהבה.
ווואי.
תודה, צמאה לאהבה.
אני בעזרת ה' אעלה לכן המשך, אבל יקח קצת זמן עד שאני אסגר על עצמי על הסגנון…
נראה…
נראלי באמת יהיה המשך, רק תנו לי להתארגן קצת על עצמי…
צמאה לאהבה, תודה!
סיפור נדיר. מהמם!!
תכתבי עוד ככה, זה פשוט יפההה..
תודה רבה יפוש!
אוהבת!
כתיבה מושלמת❤
הצלחות!!
תודה רבה!
אביגיללללללל
פעם ראשונה שאני קוראת פוסט שלך…
אלופההההההה
מאוד קשה לכתוב כאלה רגשות קשים ומחשבות כאלו
ואת כותבת את זה הכי טבעי ויפהההההה
כישרון מאלוקים, אביגיל!!!
איך אנשים מצליחים לכתוב מחשבות? כאילו תמיד המחשבות מתרוצצות ומרגישים תערובת של רגשות בכל מקרה… איך את, ועוד כמה כותבות מוכשרות פה באתר עושות את זה?
שורה אחת לסיכום:
"והאהבה הזאת,היא מספיק חזקה בשביל לתת חיים?"
אהבתי❤
מישל, גם פעם ראשונה שאני רואה תגובה שלך, אז נעים להכיר.
מחשבות עוברות מהר, אני לפעמים פשוט מתמקדת באחת או שתיים.
תודה רבה!
תגידי את רצינית כבר מהכותרת משנית התחלתי לכתוב תגובה ולמה??
לנו אין כוח אלייך?
לנו?
לנו???
ברור שלי יש כוח אלייך וקראתי בשקיקה וכתבתי פה תגובה שעוד שניה תתצטרכי לתת לי פה איזו צביטה מהחלום בלהות!!!
איזו כתיבה מהמממממת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
?Kinder Bueno? דורש:
בלוג על סיפור זה
שותפות דורש:
המשך ישיר!!!!
[אותו דבר]!!?
קינדר, אני אשתדל להעלות המשך בעז"ה… תודה על המחמאות!!!