פעעם ראשונה שלי בכתיבת סיפור…
השרוולים הציקו לי.
כבר הצטערתי שנכנעתי לתחושת אי נוחות של רגע והחלפתי בגדים. אפילו כעסתי על עצמי שלא שמתי לב אתמול שלחולצה הזאת יש שרוולים שלושת רבעי. חיפשתי במבטי אחר סוודר או אפילו מעיל. לא מצאתי. כמובן, מי יביא אתו אחד כזה היום? אמרו ששלושים ושתיים מעלות חום בחוץ.
בעודי תרה אחר רעיון חילופי, נשמעו פסיעות מאם המסדרון. ליבי החל להלום. מה אני עושה עכשיו? רגלי פקו לרגע וכל יצירתיותי הנודעת אבדה ממוחי. שום בדל רעיון לא עלה לי. עמדתי חסרת אונים, קפואה במרכז הכיתה כשכל רגע מישהו יכול להכנס.
הנה, הרגע הגיע. מישהו נכנס. כלומר מישהי. נעמי. בדיוק היא.
כמוצא אחרון, הסתרתי את ידיי מאחורי גבי ונשענתי על הקיר. אעמדתי פנים שהכל כרגיל. למה, מה הבעיה? לא ראית אותי בחיים נשענת על קיר כששתי ידיי מאחורי גבי? לא?! מוזר. כלומר, את מוזרה, לא אני. כי זו דווקא פוזה די שכיחה אצלי.
נעמי הסתכלה עלי וראיתי שמשהו לא מוצא חן בעיניה.
"חומי? קרה משהו?"
חומי. תמיד כשהיא קוראת לי ככה, יש משהו שנמס לי בתוך הלב. הרגשתי צורך עז לבכות, אך עצרתי בעצמי. לא עכשיו. את לא תקלקלי לעצמך הכל.
"לא, מיהרתי לענות, ואני חושבת שהקול שלי רעד קצת. סתם, אחרי האימון היה לי חם מדי אז עליתי לכיתה להחליף בגדים. "
ראיתי שהיא חושבת: 'כן, כמו כולנו. הייתי איתך הרי. אבל למה לא ירדת איתנו אחר כך?' והבנתי שאני חייבת למצוא תירוץ שפוי ומתקבל על הדעת ויפה שעה אחת קודם.
"אחר כך לא הרגשתי כל כך טוב. חם מדי למטה, אז נשארתי פה. " התגוננתי בלי שרציתי. זה פשוט יצא לבד.
נעמי הרימה גבה, ואז עוד אחת. יכולתי לדמיין מה עובר בראשה: 'אבל המזגן אפילו לא דלוק וחם פה עוד יותר מלמטה. על מי את עובדת, נחמי? '. אבל היא שתקה. שתקתי גם אני.
מבטינו נפגשו ומיהרתי להשפיל את עיני. שתיקה סמיכה עמדה באוויר, בלתי נעימה בעליל.
אני חושבת שהתחלתי להסמיק כי הרגשתי חום עולה לי ללחיים. כלומר, עוד יותר חום ממה שהיה קודם. הזעתי בכמויות וחשבתי לעצמי, באירוניה כלשהי, ששוב אצטרך להחליף בגדים. הפוזה ההזויה שלי כבר התחילה לכאוב לי, אבל התעלמתי.
אחרי דקות ארוכות שנדמו בעיניי כנצח, ואני בטוחה שגם בעיניה של חברתי, העזתי להרים מעט את עיניי ולהציץ עליה. היא נראתה לי מוטרדת, קצת פגועה. ראיתי שהיא מתלבטת מה להגיד. פותחת וסוגרת את הפה. בוחרת מילה אחת, ומתחרטת. ואז:
"חומי? את מסתירה משהו?"
חושך. נשענתי עוד יותר חזק על הקיר. מה אני עונה לה??
"ל לא. למה א את שואלת?", גמגמתי.
"כי כך זה נראה." עכשיו היא הייתה כבר ממש מאוכזבת. ועצובה. ראיתי שהעיניים שלה בורקות והרגשתי צביטה חריפה של מצפון בלב. נעמי, אני אוהבת אותך.
עמדתי בלי נוע, ניסיתי לחייך. לא הצלחתי. רק מחשבה אחת שרוקדת לי בראש, רודפת אחר עצמה. נעמי, אני אוהבת אותך. נעמי, אני אוהבת אותך. נעמי, אני אוהבת או..
פתאום, נעמי נעלמה. זאת אומרת, היא יצאה אבל לא שמתי לב מתי זה קרה.
מחשבה אחת הצטרפה לקודמת, עושה סלטות בראש שלי: אבל אני לא יכולה להגיד לך. נעמי אני אוהבת אותך. אבל אני לא יכולה להגיד לך.
כי התשובה לשאלה ששאלת אותי היא כן. אני מסתירה משהו מאחורי גבי.
את סוד חיי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
75 תגובות
יוו עלה סופסוף!!
*פעם ראשונה
אשמח לתגובות וביקורת?
אינמצב.
פעם ראשונה שלך בכתיבת סיפור??
אז מאיפה הדיוק הזה?? והרמה???
לא יכול להיותתתתתת
כנראה שאת מוכשרת נורא. נורא אבל!!!!
הוקסמתי, אין לי מילה אחרת.
מבטיחה לך!! (אם לא מחשיבים כל מיני חיבורים לבית ספר)
אבל זה מחמיא לי, אז תודה❤️
גם על כל המחמאות האחרות.
ואוו! את כותבת ממש יפה! אהבתי במיוחד את הסיום.
תודה יפוש!
זאת הייתה הוספה אחרי עריכה שלישית, שמחה שהיא מצאה חן בעינייך.
יווו איזה מוכשרת לא נראה בכלל פעם ראשונה
פליזזז תכתבי לנו עודד
תודה!
בעזרת ה', חייבת למצוא זמן ולשבת על זה ברצינות.
למה אפשר לסמן אהבתי רק פעם אחת?
כתיבה מהממת!
את מתארת את ההתרחשויות והרגשות בחן ובאופן נעים, עם אוצר מילים מגוון.
ניסיתי לחשוב, מה נחמי מסתירה שם, צלקת מכוערת? קעקוע?
חח תודה מתוקה!
אהבתי את הפירוט במחמאות שלך, זה מאוד עוזר לי.
אמ.. לגלות מה היא מסתירה? זה לא כ"כ משנה, האמת. כי זה עדיין לא כתוב? אז זה יכול להיות כל דבר.
וואו יש לך את זה ובענק!
בטוח זה פעם ראשונה שלך? לא נראה.
אני אוהבת שמכניסים לטקסט את ההגיגים שעוברים לדמות בראש, זה מאוד מועיל לחיבור בינה לבין הקורא.
אולי תהפכי את זה לבלוג? העונג יהיה כולו שלנו!
מלא הצלחה ❤️
תודה 'תוכו' , אני מסמיקה לי פה בשקט?
וכמו שכתבתי ל'תפוח', אני מודה לך על שפירטת את מה שאהבת בכתיבה.
וכן, זו פעם ראשונה שלי☺️ אומנם אני כותבת הרבה, אבל בעיקר שירים ועבודות מטעם בית הספר?
הרעיון של להפוך את זה לבלוג מרגש אותי ממש, כי זה אומר שממש אהבת.. אבל אני לא חושבת שאוכל, אני בתקופה די עמוסה כרגע ואין לי הרבה זמן לזה, לצערי..
אולי כשהסיפור יתפתח, אעלה לכאן כמה קטעים. (בלי נדר, אני לא מבטיחה כלום.)
עדיף מכלום ?
את (ועוד כמה וכמה כשרוניות) בעצם עושה פה סטאז' לפני שאת מוציאה את זה (או כל סיפור אחר שלך) כספר. אז שווה גם לך להמשיך, לא רק לנו ?
חח, יש בזה..
אני אחשוב?
יפה!!!!!!
מה נעמי מסתירה שם?
נ.ב. אפשר לשאול בת כמה את?
תודה!
כמו שכתבתי ל'תפוח', זה לא כ"כ משנה מה *נחמי מסתירה כי זה עדיין לא נכתב..
נ.ב: לשאול תמיד אפשר?
אני בת 16.
היי
ביזבוז אם לא תמשיכי!
חח, תודה מותק!
אני אמשיך בעזרת ה'.
ממש ממש יפה!
אהבתי!
מוכשרת!
תודה ים סוער❣️
וואט דיס??
את כותבת נורא יפה! תמשיכייי
נ.ב. את תגלי לנו מה נחמי מסתירה שמה? סקרנת אותי…
תודה יעל!
נ.ב: שוב, זה לא כזה משנה עדיין. ההמשך עוד לא נכתב אז מעדיפה להשאיר את זה ככה, למקרה שארצה להמשיך את הסיפור.. מבינה?
ווואי אמאלה איך אהבתי את זה
כתיבה מהממת!!
אבל את חייבת להמשיךך
תודה קפה!
שמחה לשמוע שאהבת.
אני בעזרת ה' אמשיך, השאלה היא מתי ואיך?
אני מש אהבתי לא נראה פעם ראשונה..
את תכתבי המשך?
תודה מתוקה!
(זאת מחמאה, נכון? ?)
אני מתכוונת לכתוב לזה המשך בעז"ה, אבל לא בטוחה שאעלה את זה לאתר..
אהבתי ממש!
הצלחת לגרום לי להתחבר קצת לגיבורה לעורר עליה חמלה
רק מה לא הבנתי מה הבעיה בשלוש שתי רבעי
תודה הגיגית!
לגבי השאלה שלך-
זו בדיוק כל העלילה. מה נחמי מסתירה?
אה הא
אוקי
ואאאוו.
אני פשוט בשוק שזה פעם ראשונה שלך.
זה כל כך לא נראה ככה. זה על רמה, ויפהפה.
נהניתי ממש.
סיקרנת חח.
חח, תודה, גלים, על כל המחמאות!
ואאו מושלםם!! תמשיכי יאא מסקרנתתת!!
תודה!!
בלי נדר?
את מתוקה ❣️
אני יודעת מה היא מסתירההה(מרגישה שרלוק)
ואני אוהבת את זהההה
וואו זו אחלה עלילה
חח, מקווה שאנחנו מתכוונות לאותו הדבר..
ותודה?
קשור לחתכים?
הלוואי וכן..
כן?
זה.. מוכר לך?
מכירה תתופעה..(אל תגידי לי שהסתבכת עם זה)
ומחכה בקוצר רוח להמשךך
שנים חיכיתי לסיפור כזה.
ממ.. לא להגיד?
(אוף, לא תכננתי לפתוח את זה פה בכלל)
אוי לי.
ואני לא הבנתי איך את מכירה ככה תהרגשה..
אם את לא רוצה אני לא יפתח.
בהצלחה ליאונתת, מחכה לשמוע ממך ומההמשך של הסיפור הזה.
אוהבת הכי הכי הכי
תודה מתוקה?
אבל מה איתך? (את לא חייבת לענות)
לא, לא. אני לא עושה את זה.
אבל מכירה…
אה, אוקיי. הוקל לי בשבילך.
מלא זמן שאני רוצה לכתוב על זה והקדמת אותי.
באלך לספר לי למה את עושה אתזה? כדי שאני יוכל לבנות עלילה וזה.
רק אם השם שלך אנונימי ואת מוכנה לשתף כמובן.
הוא כמעט אנונימי, אבל לא זאת הנקודה.
אני..איך לומר? לא סגורה על עצמי עדיין. לא יודעת למה.. ז"א, יודעת אבל לא.
בקיצור, מסובך.
אני מקווה שבאמצעות תהליך הכתיבה אני אשחרר את הסיבה האמיתית.
אני גם צריכה לדבר על זה עם מישהו, לפנות לטיפול או משהו, אבל גם זה סיפור אחר.
סורי שאני לא יכולה לעזור לך..
אבל מעניין אותי מה הקשר שלך לזה. בא לך להגיד? אם לא, אני לגמרי מבינה, אל דאגה.
אה הא ליאונת הכיוון הובן
כע הבנתי.
בדרך כלל אין לזה סיבה ספציפית אלא רצף של מאורעות ורגשות שגורמים לזה, לא?
וואו טיפול, מעריכה..
לא נורא, אני אתמודד חח (יום יבוא ונכתוב על זה יחד;))
אממ ניתן לומר שאני הייתי מאד מאד בדרך לשם.
וסתם ככה ראיתי וקראתי על זה דבר, שניים..
אאעע אניוואן, את לא תאמיני אבל עזרת לי עכשיו!
אני צריכה עוד לעכל את זה, אבל ההגדרה שלך חידדה לי משהו..
את לא מבינה מה זה אומר בשבילי. ממש תודה!
וכן, לא סיבה ספציפית אבל עדיין יש "למה" .. אוף, מסובך לי להסביר ככה.
אני נורא רוצה להכיר אותך.
שימחת אותי ממש.
מבינה לגמרי, ובאמת סיפור על זה יכול ממש לסדר לך תראש.
לכן אני חושבת שגם בשבילך יהיה טוב לכתוב. (מתי התחיל ולמה? למה את מפחדת לספר על זה? מפחדת משיפוטיות?)
דוגמאות לשאלות שהכתיבה תענה לך עליהם.
גם אני רוצה, האתר לא מאפשר יותר.
לצערנו..
אחח ליאונת הצלחות
זה כזה יפהה
את בטוחה שאת כותבת פעם ראשונה?
ואוו. הכתיבה שלך מיוחדת, הכנסת אותי לגמרי לתוך העלילה. הרגשתי שם.
תעשי בלוג, או לפחות תמשיכי! השארת במתחח
חח, כן?
כתבתי הרבה שירים אבל לא סיפורים.. (מאז שכתבתי את הקטע הנל, כתבתי עוד קצת אבל זה היה אחר כך)
אבל תודה על המחמאות!
אני לא כ"כ בקטע של בלוג מפאת חוסר זמן, אבל בלי נדר אם וכשאמשיך את הסיפור (ואתחיל אותו? כי כתבתי את הקטע הזה מאמצע העלילה..) אעלה לכאן כמה קטעים.
את כותבת מדהיםם ומרתקק! מוכשרת אחת, תמשיכיייי,
אהבתי, אהבתי, אהבתי!!
כתיבה נדירהההה!
אוהבת אתך, את נשמעת חסידה:)
אהבתי שהכנסת רגש וקשר בין חברות, ושהתחלת ישר בדרמה, קיצערר, נועדת לגדולות;)
תודה מתוקה!
רק, את בטוחה שהבנת נכון? נחמי לא מרגישה בנוח עם הקרטלים שלשת רבעי לא כי זה לא חסידי אלא מסיבה אחרת..
תודה רבה על כל המחמאות?
זה בהחלט מעודד אותי להמשיך לכתוב?
*שרוולים ?
אני רוצה שתכתבי את ההמשך!! בקשה נפשית שלי
אממ גמלי יש סוג של סוד
אוף כואב לי.
איה. כואב לי בשבילך❤️ אני מבינה מה זה אומר..
אמרת את זה למישהו מבוגר?
מקווה להמשיך לכתוב אבל אני לא יודעת מתי זה יקרה או אם אני אעלה את זה פה..
לא אמרתי לאף אחד.
אף אחד לא יבין אותי לעולם. אני לא מסוגלתת.
הנשימה שלי קצרה רק לחשוב את עצמי מספרת את זה למישהו
לא מסוגלת ה'!!
והכל מטעות קטנה שקרתה לפני….. 5 שנים!!!!?
אני כ"כ, אבל כ"כ מבינה אותך!
אוף אוף ואוף.
אבל 5 שנים זה המון!!
איה, שורף לי בשבילך עכשיו..
אולי.. אולי תחשבי על זה שוב? אם את יכולה למצוא מישהו אחראי שאת סומכת עליו בסביבה שלך, ותסכימי לדבר אתו? ואם לא, אולי תבקשי מההורים שלך לפנות לטיפול? (את לא חייבת לספר להם למה, בנתיים..).
אני כותבת את כל זה רק מהזדהות.. אל תחשבי שאני מטיפה לך או משהו, אני באותה סירה שלך בדיוק. אני גם מנסה לשכנע את עצמי..
מה את אומרת?
המון הצלחה ❤️❤️
אני לא מסוגלתת אוףף את לומבינהה
ואת נשמה מיוחדת ואכפתית… … באמת!
אני מבינה. אבל אני גם לא.
זה מסובך. ההתמודדות שלנו אולי דומה אבל כל אחת חווה את זה אחרת..
אבל אני רוצה לעזור לך.
יש לך רעיון איך?
אוהבת אותך, אני איתך❤️
כן את יכולה לעזור
תתפללי עלי. שהכל יהיה טובו יסתדר
כמו שזה הגיע- שזה יעלם!
סגור, בעז"ה.
רק, תוכלי להיכנס לפה מפעם לפעם ולעדכן מה איתך?
אם כן אשמח מאוד.
ליבי איתך❤️
אמאלהה!! איזה סיפור מדהיםםםם
התאהבתיייי
את חייבת להמשיך!! יש לך כתיבה כ"כ יפה!!
אני יעלה לפה כל יום כדי לבדוק אם הוצאת המשך..
גמלי יש איזשהו סוד, אני מממש מבינה אותה. אני לא רוצה לספר לחברה כי אני יודעת שהיא לא תרצה להיות חברה שלי בחיים!!
מממש ממש מזדהה!!
מבינה אותך מאוד! הסיפור הזה לא נולד מהאוויר, אם את מבינה למה אני מתכוונת..
אוף, כואב לי בשבילך..
תודה על כל המחמאות! אם אני אחליט להעלות לאתר עוד קטעים, אני אעדכן פה בעזרת ה'.
בשורות טובות, תרגישי טוב❤️
ליאונת, קראתי אתמול ולא הספקתי להגיב.
מ ה מ ם!!!
ומתחת אותי! מחכה להמשך ?
תודה!
בקשר להמשך, בעז"ה, לא מבטיחה כלום..
ליאונתתת.
זה כל כך יפה!!!
אני.. אוף, כואב לי.
ואני מזדהה.
זה עצוב כל כך.
ליאונת.
את מתוקה.
אבן דרך..
אוף, גם לי כואב.
תודה לך, את מותק בעצמך❤️
חחח הכי מבינה אותך שיש! גם ממני ביקשו מליון המשכים ואפֵּס אמממ אין לי זמן
חח, בדיוק!
אבל אני מאוד אשתדל בעז"ה, אפילו אם זה לא יעלה כבלוג..
את מ-ד-ה-י-מ-ה!!♥
לא נראה פעם ראשונה בכלל!!
תעלי המשךך? ממש מסקרן
בהצלחה ליאונת;)
תודה מתוקה!
אני לא יודעת אם אעלה המשך..
אולי כשאכתוב את המשך, אעלה לאתר כמה קטעים.
אוהבת אותך, ליאונת.
?
ואו זה מהמם!! פליז המשךך
הבנתי את הכיוון בעיקר לפי התגובות, לפי הסיפור היה לי איזה רעיון אחר 😉
אימאלה ואבאלה איזה שלמות!!!!!!!!!!
תקשיבי תעשי לזה המשך דחוףףףףףף
אני במתח ואני בטוחה שיש עוד כמה כאלה…