סיפורון שכתבתי

icon_set_3_55
סטקטו

זו פעם ראשונה. אשמח לתגובות:)
הם הגיעו הביתה. אורי פלט נשיפת הקלה. לפחות לא חם פה כמו בחוץ. אבל זו האחרונה נגדעה באיבה כשנזכר במצבו. והפכה לאנחה כשחש את היובש מטפס בגרונו.
אורי פנה ישר לחדר. "לא באמת יש לי חשק לעבור עכשיו במטבח" חשב לעצמו. אבל הרעש שהקים אלי אחיו הגדול בשעה שפתח את המקרר, מזג לעצמו כוס מים קרירים ברך בקול ושתה, עדיין הגיע לאוזניו, צובט את ליבו ואת גרונו הניחר.

הוא נשכב על המיטה. מהרהר במצבו העגום. דמעות בצבצו בקצה עיניו התכולות. "איך אני בכלל אצליח להחזיק מעמד עד סוף שנה? אני יכול למות!" לחש קול אחד קטן מקירות ליבו. "לא יכול להיות." פסק קול אחר, " ממצוות לא מתים. אף פעם."

לקול הראשון היה מה להזכיר בנוגע לכמה דמויות שמתו על קידוש השם, אחרי שקיימו מצוות, אבל אורי השתיק אותו. גם ככה מספיק כואב לו הראש. לא באמת יש לו כוח לשני קולות צווחניים שיהדהדו לו במוח.

הוא ניסה לקום, וגילה שהתקרה ממש מסתובבת. וגם הרצפה. "זו כנראה סחרחורת." אמר לעצמו, "הרגשתי את זה פעם אחרי שהסתובבתי מלאן בקרוסלה. אבל עכשיו לא הסתובבתי בכלל. מוזר." הוא נשכב על המיטה בחזרה. רגשות האשמה מציפים אותו שוב. "למה בכלל הייתי צריך לאכול כל כך הרבה ענבים??? לא יכולתי להתאפק קצת?? עכשיו אני אהיה צמא עד סוף השנה בגלל הענבים האלה!!" הדמעות החצופות הופיעו שוב. הפעם הוא לא ניסה לעצור אותן. גם אם רצה, לא יכול היה. טיפת כוח לא נשארה בו. הוא הרגיש מוזר. הכל הסתובב סביבו. ואז, חושך.

אור חזק. חזק מדי. זה היה הדבר הראשון שראה. הוא רצה לבקש שיכבו את האור, אבל אז שם לב שאמא עומדת לידו, מסתכלת עליו במבט דואג, ומשהו מוזר מחובר ליד שלו.
"מה יש לי ביד?" הקול שלו היה חלש נורא, והמילים יצאו בקושי.
"אורי! אורי שלי!" אמא דיברה קצת בקול. "איך אתה מרגיש מותק?" רוצה לשתות? אתה התייבשת חמוד. לא שתית הרבה זמן. למה מותק? לא היית צמא? מה שיש לך ביד זה אינפוזיה. היא מחדירה לך נוזלים. אם היית שותה בזמן זה לא היה קורה.. איך אתה מרגיש אורילה?"

אמא דיברה מהר. אבל הוא לא הקשיב. בבת אחת הוא נזכר. כן הוא צמא. אבל הוא לא יכול לשתות. רגע, מה? מה אמא אמרה? מכניסים לי נוזלים לתוך היד? זה אסור!! אסור! הם לא יודעים מזה!!!
"מה אורי, מה אסור?" אמא לא הבינה. " מה קרה? למה נבהלת כל כך??

"אמא.." אורי קרקר בקושי "תגידי להם שיוציאו את האינפוזיה.. זה.. זה.. א…סור.." הוא הוציא את המילים האחרונות בקושי רב. "למה אסור מותק שלי? אתה חייב את זה!! חסר לך נוזלים!! תסביר לי אורי. לאט. מההתחלה. אני מקשיבה."
"אתמול, בצהריים, אני אכלתי המון ענבים. הכי הרבה.."
"כן אני זוכרת." ענתה אמא "אבל מה הקשר?"
" רותי כעסה עלי… ואז בסוף היא אמרה לי שאם אני אמשיך לאכול יצמח לי עץ של ענבים בתוך הבטן. אבל אני לא הקשבתי לה והמשכתי לאכול.. ואז היא אמרה שכנראה יש לי כבר כרם שלם של ענבים בתוך הבטן.. הבנת אמא?"
לא. היא ממש לא הבינה. "מה הקשר לאינפוזיה אורי מותק?" היא שאלה
"אסור לי לשתות אמא! זאת שנת שמיטה! אם אני אשתה אני אשקה את הכרם!! אסור…"

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
😭😭
6

רגשנית

היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42

מרשמלו

כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38

נקרעת מגעגועים 💔

ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
פוסטים חדשים
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
אמא מורה?
7

אנונימית

היי, אז אמא שלי מורה בתיכון, וקצת קשה לעשות לפעמים הפרדה.. יש לכן טיפים איך ל...
לשאול?
21

קול שפוי👌

האם אתן חושבות שנכון לדון באתר כאן על כל נושא שהוא? כולל על נושאים מהותיים וכ...
שידוכים וליבי קליין-משתלב😆
27

.

טובב אז נתחיל בשאלה על השידוכים.. פליז רק מי שהתארסה וכו שתענה לי. קראתי בכל ...
כלל ראשון להצלחה: טיפשות
newEmotionIcon_22

שירבוטית

כדי להצליח בחיים אדם חייב להיות נבון, אבל להיראות טיפש.הבנת? תסבירי
קשהמאתגר
newEmotionIcon_03_36

תראו אותי:(

הדבר שהכי קשה לך את הכי צריכה לעבוד עליו
אני זו לא אמא שלי. נ ק ו ד ה .
icon_set_3_19

אחת

מתי יבינו שאני זו לא אמא שלי??? נכון, היא מיוחדת, היא באמת נדירה. אבל מה הבעי...

23 תגובות

  1. כתיבה ממש יפה!
    מקווה שזאת הסנונית הראשונה לעוד סיפורים 🙂
    וי, יגדל לך עץ של סוכריות/במבה בבטן זה ממש משפט של אבא שלי בילדות…

      1. תמיד בפסח הייתי אוכלת כמעט את כל הקציצות שאמא שלי היתה מכינה ואח שלי רצה שאפסיק לאכול אז הוא אמר שיגדל לי עץ קציצות ובאמת פחדתי!! והפסקתי לאכול קציצות איזה כמה שנים. הייתי בת ארבע חמש כזה

  2. יואווו
    סטקטו את טובה!!
    סיפור מקורי, כתוב בצורה חלקה וזורמת, לא ארוך מידי.
    היה כיף לקרוא. סוף מפתיע!!??

  3. גדוללל
    סטקטו אהבתי ברמותת
    רעיון מקורי להפליא חח
    ואגב השם שלך עושה לי קונטוציה של פסנתרר בעע אני בטראומה מהדבר הזה שנקרא פסנתר?

  4. תקשיבי!! הרמת לי את המצב רוח!!!
    איזה פאנצ'!!! לא ראיתי את זה בא וצחקתי בקוללל
    אלופה! נהנתי מלא??

  5. יש לך כתיבה ממש טובה! והתפנית בסוף הצחיקה אותי.. איזה מתוק האורי הזה.
    רק הערה קטנטונת: לדעתי, המחשבות של אורי בהתחלה קצת בוגרות מדי לגיל של ילד שמאמין שעץ יצמח לו בבטן.
    חוץ מזה, זה מהמם! ממש אהבתי?

  6. ראיתי את הכותרת, נכנסתי(הרי לכן טיפ שאבן דרך תכנס לכן לפוסטים?).
    סטקטו! ממש ממש אהבתי! איזה יופי את כותבת!
    תעלי לנו עוד סיפורים, ממש נחמד לקרוא מה שאת כותבת!
    אלופה את!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות