אני-הרבי-הקב"ה
אוקי, אני באה לנסות להביא כאן מבט אחר בנושא רגיש.
מתנצלת מראש על הדוגמא שאני מביאה, לא היה לי רעיון יותר טוב.
אז נניח אני מזמינה בטלפון מגש פיצה לכל המשפחה.
כעבור כחצי שעה מגיע השליח עם המגש שהוזמן. אני פותחת את הדלת ומודה לו בנימוס.
סטופ! רגע!
הוא רק השליח! מה פתאום אני מודה לו?
הפיצה היא שלו? הוא הכין אותה? הוא שלח?
הוא ר-ק ש ל י ח!!!!
אבל מה… עוד לא שמעתי על אף אדם שלאחר קבלת הפיצה מרים טלפון לבעל הבית להודות לו…
מה שכן, אני מניחה שאם מדובר בשליח מסור, הרי שהוא יעביר את תודתי למי שמעליו.
הי,
גם כשאני מזמינה את הפיצה אני לא מתקשרת לבעל החנות. אם מדובר בחברה טובה ורצינית, הרי שיש את זה שממונה על קבלת ההזמנות. אליו אתקשר וממנו אבקש.
הוא, כמובן, ידווח על ההזמנה לבעל הבית.
אוקי, חברותי, אז זה המשל שלי. הגם אם לא כל כך מוצלח… וגם לא ממש מכבד. ומביעה כאן שוב את התנצלותי.
רק שתבינו, כשאני מודה לרבי, אני מודעת לכך שהנס שנעשה הגיע מהקב"ה, דרך הרבי. ובכן, לכן גם את התודה אני מעבירה דרך הרבי ישירות לקב"ה.
כך גם כשאני מבקשת ברכה.
אני תמיד, תמיד זוכרת את הקב"ה.
חלילה לא מחליפה אותו באף אחד אחר, כפי שהרבה פעמים נכתב כאן!!!
ולמה זה צריך לעבור דרך הרבי ולא ישירות לה'? כי ככה ה' בעצמו קבע!
גם בעל הפיצה (להבדיל) יכול להסתדר לבד, לקבל הזמנות, להכין, להביא לבית הלקוח… אבל הוא מעדיף להעסיק מישהו.
הקב"ה שלח לנו את משה רבינו בזמנו. ואת משה שבכל דור. ואת הרבי בדור שלנו.
אם היה רוצה היה יכול לעשות שנתקשר אליו ישירות, כמובן. אך הוא קבע כך בעולמו.
זהו.
מקווה שהבנתן את הנקודה.
ושתצליחו לעשות את הסוויץ' בראש מכל מה שהאכילו אתכן על חב"ד (כן, גם בתוך חב"ד) ותצליחו להבין את הדברים ממבט שונה.
כי חבל לפרש כל דבר על פי סטיגמה מוטעית…
ועוד נקודה לסיום,
אם אני ארשום שהמטרה שלי בחיים זה לעשות נחת להורים שלי – אני מניחה שזה יהיה בסדר.
אז למה לעשות נחת לרבי – זה לא טוב?
מה ההבדל?
אשמח לשמוע את דעתכן 🙂
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
23 תגובות
חזקק
מעדיפה גלידה אבל בסדר
אעאע
באלי לשמור את הפוסט הזה במחברת ואינלי מושג איך עושים אתזה חח
תקשיבי, אהפתי!
ברמות!
הסברת בטעם ואני בטוחה שזה עשה סוויץ;)
תודה?
אוקיי נחמד המשל
אבל מה עם זה שאני מבקשת מהשליח את הפיצה בעצמה?
זה ספונטני כזה… אוי רעבע בבקשה! שאני___
ואז אני מתחילה להתבלבל ואומרת ה' בבקשה שזה יקרה..
מישי מתוקה רוצה לפתור לי את הבילבול?
למה בילבול? אני חושבת שאפשר לבקש גם מה' וגם מהרבי. לנסות את כל הדרכים מכל הכיוונים;-) ואם ניצמד למשל-בוא נגיד את ממשש רוצה פיצה ולא מקבלת, אז את תנסי את כל הדרכים.. (קיצער גם אני הסתבכתי עם המשל אבל מקווה שהבנת את הרעיון;-)
זה גם אותו עניין לדעתי.
את מבקשת מהרבי שהוא בעצם הצינור שמחבר אותך לה' גם אם את לא מודעת לזה וכאילו מבקשת מהרבי.
כמו שכשאת מבקשת בקשה מאדם חשוב לפעמים את לא תבקשי ממנו אלא מהמזכיר שלו. (משלים מפחיתים מהכבוד כמו שאמה כותבת הפוסט אבל רק ככה זה מובן…).
זאת לא בעיה.
השליח יעביר את בקשתך לבעל הפיצה 🙂
הרבי, הוא קו ישיר לקב"ה.
כשאני מבקשת דבר מהרבי, הבקשה מגיעה ישירות לה'.
נ.ב.
גם אני לפעמים מסתבכת עם עצמי עם זה ? אבל העיקר לא להיבהל מזה ולזרום ? אם אני רוצה משהו שקשור לרבי, כמו הצלחה בשליחות וכדו… אני אבקש מהרבי. ואם זה דברים אחרים, כמו להצליח במבחן, או למצןא טרמפ – אני אבקש מה'.
זה נטו לפי ההרגש ואין בזה חוקים, לדעתי 🙂
אין בזה בכלל חוקים;)
לדעתי,
כל דבר אפשר לבקש מה', ולבקש מהרבי
השאלה למי יותר 'קל' להגיד שאת רוצה ממנו
זה נטו נוחות, כי הרבי הוא צינור של כולנו, והוא אם אפשר לומר 'מעביר את הבקשות' אל ה'
(כמו שגם אם חסידות מסיומת יש לה אדמור, והאדמור היה מגיע אל הרבי לברכה וזה.. הכל עובר דרך הרבי:) וזה רק דוגמא, כולנו עוברים דרך הרבי, במודע או שלא:))
יואו יואו יואו
אהבתיי
מדוייק כל כך!!
הוא נסע והביא
על זה אני אומרת לו תודה
לא על הפיצה
זה רק משל.. 😉
וואו איזה פוסט!!!!!
מסכימה אתך בכל מילה שכאשר מבקשים משהו מהרבי יודעים ובטוחים שהוא השליח של השם את צודקת ברמות !!!!!!!
ואל תשכחו להודות להשם גם אם זה דרך הרבי!
מסכימה לי לשלוח את זה לחברות שלי?
זה כל כך מדויק!
כתבת ממש יפה!
מסכימה בשמחה 🙂
זה מחמיא לי בהחלט
אממ לרגע הסכמתי ולרגע לא
זה שונה ממש מהדוגמא- אם נניח הפיצה הייתה צריכה שישגיחו עליה תמיד ושיחממו אותה עם תנור חימום(חח) מתחתיה
והבעל בית היה עושה את זה לא היית מודה לו?
למרות שהשליח הוא זה שהביא אבל הבעל בית משגיח עליה כל רגע ודואג שהיא תגיע לפיך טרייה וחמה.. לא היית מודה לו?
ברור.
גם בנמשל אני מודה לקב"ה.
מתפללת אליו בכל יום ויום (לפחות משתדלת…)
לפני ואחרי כל ארוחה
לפני השינה.
אני חלילה לא שוכחת את בעל בית!
תבינו,
זה ממש לא סותר אחד את השני!
ואם ניצמד למשל,
הרי שלא משנה כמה בעל הבית השקיע – הסיכוי שאפגוש אותו הוא אפסי.
לכן את כל התודות אעביר דרך השליח הנאמן…
אהבתי תנקודה הזאת;)
אממ כן נכון
אבל להתפלל ולברך משום מה לא ממש נראה לי שזה נקרא להודות לקב"ה
כאילו ברור אבל זה לא להכניס את ה' בחיים שלך..
מציק לי שלפעמים עובר יום שלם ובקושי שמעתי ב"ה ממישהי אלא רק- תודה לך רבי
לא נראה לך אבסורד?
ושוב פעם- בקשר למשל- פה זה שונה זה לא שהבעל בית מכין את הפיצה מביא לשליח והולך ח"ו הוא נשאר תמיד להשגיח ולדאוג
זה העניין!
אבל גם הרבי לא כמו השליח של הפיצה, שמביא והולך ח"ו…
הוא כאן בכל רגע דואג לקשר אותנו לרבי!
ספציפית על ב"ה ותודה לרבי – אני מסכימה איתך. ואישית לא מכירה מקרים כאלו.
ב"ה על הלשון שלי מאוד שגורים המילים ב"ה ו-בעז"ה.
בכלל, אני לא בעד קיצוניות. לשום כיוון.
מה שרציתי לומר בפוסט הזה, שיפסיקו לשייך את זה שאני מודה לרבי על דברים מסוימים ורוצה לעשות לו נחת – כתחליף לקב"ה חס ושלום!!!
זה הכל!
אוקי סבבה לגמרי
מסכימה איתך?
אהבתי ממש?
מהממתת
אהבתי תרעיון
והתחברתי:)
ואת יכולה להגיד שאת נחת רוח לכל מי שאת רוצה!
גם לרבי, להורים, לה', למשפיעה…למי שבאלךך
זה עניין שלך:)
ואוו ממש אהבתי!!
עשית לי הרבה סדר בראש
תודה!!