בין דמיון למציאות
ילדים קטנים רעבים ברחובות
נאצים צורחים ומכים ללא הנחות
בניינים מתמוטטים,
אנשים נופלים
"אבא אבא" אל אביו קרא
"תראה הכל מפחיד ונורא"
האב אל בנו הביט ובשקט לחש
"זהו משחק מפחיד ולכן במתח אתה חש"
על פני הבן חיוך התפשט
הוא הבין מיד את הפשט
רצו הבן והאב אל בקתה
"זהו זמן קצר בו לא נשוב הביתה"
האב את קולו הגביר
רואה אתה את החייל שם?
זה שחקן חילופי למכביר
המשיך להסביר הבן לאב
איך הכל שם לא באמת כאב
וכך כל יום השנים הלכו
ועל כל 'המשחק' גיחכו
האב העתיק במדויק את הנאצים
וברובה מדומה את המשחק העצים
נפל האב יום אחד
והבן את החיוך הוריד בחד
"אבא שלי האהוב
שהקל עלי את המסע הכאוב"
(בהשראת סיפור אמיתי)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
ואוו זה כל כך עצוב…
יש סיפורים אמיתים על הורים שכדי לעזור לילדים שלהם אמרו להם שהכל הצגה וככה הם שרדו את השואה האיומה..
כתיבה יפה!?
אבל לא ככ הבנתי…
ואווו….
סיפור ענק!!
עם מסר עצוםם מממשששש!!!
לקחת את הדברים הכואבים כמשחק….
ואלה…
שווה לאמץ ת'גישה!!!
את כותבת מאוד יפה!!!
המשיכי!!!
???
אהבתיייי מאוד את כותבת מהמםםםםם!!!!
כתבת מהמם!!!
יש על זה קומיקס..☺
אבל כתבת את זה כלכך מוחשי!!!