אותיות פורחות
יש לי כל כך הרבה לומר,
כל כך הרבה לכתוב,
כל כך הרבה להגיד,
וזה צץ לי בכל כיוון נוטף עלי מהתקרה נכנס מהסדקים
– כל הדימויים האפשריים והמעצבנים האלה שגורמים לגלגל עיניים ואז לחשוב "רגע, אולי היא הסתירה כאן משהו חשוב?" אבל אני לא, לא לטרוח…
הכל נמצא אצלי בראש, וברגע שאני רוצה לשתף את זה עם העולם, להוציא את זה מחוץ למגירה שהתחילה להתפוצץ –
זה מתפוצץ.
נעלם.
נשאר רק דף ריק יד מהססת על המקלדת מונחת בהיכון על "מחק" וגורמת לי לחשוב למה אני בכלל מנסה לטרוח, אני יכולה להישאר עם מגירה נעולה, ועוד הרבה תירוצים….
אני רק רוצה לכתוב.
אבל המילים פורחות נשארת רק המנגינה (אני שומעת שיר ברקע… לא דימוי פיוטי)
אז לבינתיים – הפוסט הראשון שלי, הוא מריחה של כלום.
כל כך הרבה לומר.
אולי זה איפה שהוא בין השורות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
ממש לא כלום!!!!!
מרגישים שקשה לך ואת רוצה לשתף אבל אולי זה משקר אז לא יודעת.
את כותבת מהמם!! מאחלת לך שתמצאי את המילים כדי שגם אנחנו נהנה:)
חח זה הצחיק אותי
וואי אחותי אתתת קורעת פיליםםם
וואי וואי
מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת
ושהפוסטים שלכם יהיו מלאים בהרבה תוכן
ולא בהרבה… כלום..(חחח סתםםם)
אוהבת אותך אחותייייי
יא מצחיקולהה
את כותבת יפה?
וואוו! אהבתי את הפוסט הזה כ"כ!!!
מחכה לעוד פוסטים ממך ❤
I like it!!!!!!
את כותבת ממש יפה וזורם!
מחכה כבר לפוסט הבא שלך?
והפוסט הזה לא ריק הוא מלא בפריקה של סוג של תסכול כזה שאת לא יודעת מאיפה להתחיל. ?
וואי עכשיו אני רואה שזה עלה ?
תודה לכן על כל התגובות.