לא משנה מה קורה – אני אהיה אשמה
הכל שחור בלי קרן אור!
ההרגשה איומה מרגישה במלחמה?
תקווה אחרונה נפלה גם היא לעזאזל,
והמילים שבפי מאיימות לזלזל,
אני מתאפקת לא מוציאה –
כי זאת שמולי "פגיעה"
וחושבת שהיא בודדה במערכה?
את עצמה מצדיקה את קולי משתיקה
וכמו תמיד אני זו שצריכה לבקש את סליחתה
כדי שה'הוד' מעלתה תחזור לביתה?
והבכי מתחנן בוכה לצאת החוצה
אבל אני כמו תמיד אכזרית ורעה
עליו מאיימת בעוד צורה מוזרה –
"שאם הוא יצא את פני לא אראה לעולם"….
עליו זה עובד לשניות אחדות!
אבל לדמות שמולי לא אכפת מה קורה בתוכי…
ועוד מילה אכזרית והורקת נזרקה לאויר עלי מלגלגת
זהו נשבר זה כבר בלתי נסבל!
ועכשיו הדמעות לא מרחמות ולעי מאיימות
"יש לך 10 שניות לקחת ת'רגליים וללכת אחרת
נצטרך לצאת במקום ציבורי"
אני נכנעת, כרגיל מהדמות מבקשת סליחה
ושוב היא ניצחה במערכה?
רצה למקום ריק ושקט כי הדמעות חייבות בסופו של דבר לצאת…
והתשובה מה קרה אחרי שעה?!
פשוט תקראו את הכל מהתחלה!!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
וואו.
האמת שיצאתי מהקריאה הזו מבולבלת קצת.
לא ממש הבנתי מי נגד מי.
כן הבנתי שכואב לך מאוד עכשיו.
אז,גם לי כואב.
שולחת לך חיבוק גדול?
אווצ'
את מדהימה!
וגם לכתיבה שלך נורא התחברתי!! ❤
וואו.
אל תתי לזה לקרות לך!
מקווה שהבנתי נכון ממה שכתבת…
אבל תקשיבי ליי טוב!
אין שום סיבה בעולם שככה יתנהגו אלייך!
אני לא מתכוונת שעכשיו תתחילי לצעוק חזרה ויתחילו ריבים ובלה בלה.
אני מתכוונת שתבואי ותציגי את זה בצורה מכבדת ותראי שיש פה טעות.
אל תביאי את עצמך לריב.
את מיוחדת, והכתיבה שלך מהממת מאדד!
בהצלחה.
אוהבת אותך:)
תודה אהובות שלי