מה עושים בסיטואציה שקורה לך משהו מטריד / שנראה לך לא תקין?
לפרק הקודם
היי שותפות, מה שלומכן?
אז חזרנו לפרק 4 של מוגנות!!
בפרק הזה אנחנו נראה איך אנחנו במקרה פועלות ח"ו בסיטואציה שמישהו מטריד אותנו, ומה צריך לעשות.
אז באנה ונתחיל:)
דיברנו בפרק הקודם על זה שהטרדה בעיקר יכולה להתרחש ע"י אנשים שמוכרים לנפגע, ופחות ע"י אנשים שלא מוכרים לנפגע.
לפעמים בנות מרגישות שהן עושות טובה לה' בזה שהן לבושות בצניעות, והן לא מבינות שהטובה הכי גדולה שהן עושות זה רק לעצמן.
חשוב לי להדגיש, כי רוב האנשים בריאים בנפשם ולא מטרידים, על האחוז שכן, אנחנו מדברות עכשיו, אז אין צורך לפחד או לחשוב שכל גבר שעובר ברחוב הוא מטריד אלא לנהוג ב'כבדהו וחשדהו', אבל ללא שום פחד.
מה אני עושה ברגע שאני עוברת הטרדה בדיבור?
הזכרנו בפרקים הקודמים שהטרדה בדיבור היא כל דיבור שאנחנו מרגישות איתו לא בנוח (מי שרוצה יותר פירוט, מוזמנת לדפדף כמה פרקים אחורה ואז להמשיך לקרוא)
ברגע שאנחנו מרגישות שמישהו מדבר איתנו ואנחנו מרגישות עם צורת הדיבור הזו לא בנוח, אולי קצת מאוימות, מכווצות קצת, מפחדות, צריך לעצור אתזה.
איך?
להגיד בנימה תקיפה והחלטית: 'לא נעים לי עם איך שאתה מדבר אליי אני מבקשת שתפסיק' או 'הדיבור שלך ממש לא לעניין ולא מצחיק אף אחד חוץ מאת עצמך, אני דורשת שתפסיק'- או כל משפט אחר שמבהיר בהחלטיות ובתקיפות כי הדיבור הזה לא לרוחך.
לאחר שאמרת את המשפט הזה (ואין פה עניין של 'לא נעים לי', את שומרת על עצמך, והוא זה שעבר פה את הגבול, והוא האדם היחידי שצריך להרגיש לא נעים בעקבות מה שאמר) את עוזבת את המקום, לא נשארת עוד רגע עם אותו אדם.
הדבר הבא שחשוב והכרחי לעשות הוא-שיתוף.
לשתף את אבא או אמא או מישהי גדולה שאנחנו סומכות עליה, לספר לה מה שהיה, לא להתבייש!!
האדם היחיד שצריך להתבייש זה המטריד עצמו, לא את!!
אל תיתני למחשבות כמו:' אם הייתי יותר צנועה הוא לא היה מטריד אותי', כי אין שום היתר לאדם להטריד בשום מצב ובשום אופציה!!
לשתף, לשתף, לשתף.
זה עושה כלכך טוב ותחושת הקלה, וגם לא נותן להישאר עם תחושות אשמה לא נכונות ולא מצדקות בכלל.
מה עושים במקרה של הטרדה שבא לידי ביטוי במעשים לא ראויים?
בזמן ההטרדה-
אל תשתקי, תצעקי, תקראי לעזרה.
נכון, שיש בנות שקופאות באותן רגעים, וזה מובן אך נסי לצאת מהקיפאון ולצעוק לעזרה, הצעקות גם הן מבריחות את המטריד.
תתנגדי כמה שאת יכולה בגבולות היכולת שלך באותו מצב.
וגם שוב, שיתוף חובה.
לא לפחד מטיפול- הוא רק עושה טוב לך קודם כל, טיפול זה מתנה, תשנני אתזה לעצמך.
ברמה מחשבתית המסרים שחשוב שתעבירי לעצמך בראש הם: "הוא חולה", "אני בסדר, אני לא אשמה"
יש משמעות מאוד גדולה למה שאת מכניסה לעצמך לראש. הטיפול והשיתוף עוזרים לתת לך כח גם לזה.
בתקווה שלא תצטרכו להשתמש במידע שפה לעולם, ובתפילה לעולם טוב יותר:)
המשך יום מקסים לכולן!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
54 תגובות
תודה
בשמחה.
אמןן שלא נצתרךך
רחליי
את מהממתת ❤
(ניסיתי לגוון…?)
חחחח
את נשמיה טובה פדהאל ?.
ותודה:)
אם זו רק הטרדה מילולית זה לא תמיד נצרך
אבל אם זה מתמשך אני חושבת שזה ממש חשוב
תודה רחלי!
מדהים אותי איך שאת עושה דבר בנושא שכולם מגמגמים בו
את פשוט מוכשרת ברמות שאין לתאר
וואו, תודה.
החמאת לי, בכנות.
הכל מה'.
באמת.
מקסימה שאת
את עושה דבר חשוב
רציתי רק להעיר משהו קטן שרוב המקרים זה עם אנשים מוכרים ככה שאל תגידו אני מכירה איתו זה לא יקרה
תודה:)
צודקת לגמרי, כתבתי אתזה בפוסט הזה.
הי לך זה גם די תלוי בבת יש לי חברה שפגעו בה בוואצפ וזה פשוט הרס אותה מילדה שמחה שכל היום צוחקת היא נהפכה למישהי שקטה ומכונסת שבקושי אוכלת ואני לא ימשיל לפרט כי כבר יזהו
כל אחת מגיבה שונה.
כן חושבת שטיפול הוא כדאי, במיוחד אם הוא מתמשך.
אבל, תתייעצי, אני לא מוסמכת להגיד כאלה דברים.
המון בהצלחות יקרה.
אמאלה איזה פחדד
שלא נדע מצרות.
תודה רחלוש?
אל תפחדי, זה בסדר לדעת את זה.
ותודה, מכל הלב.
רחלי, שאפו.
הנושא הכל כך חשוב מובא כאן בצורה חלקה ומדוייקת.
והלוואי שלא נצטרך.
אמן ואמן.
תודה מהממת.
אני פשוט מרגישה שאני חייבת להגיב לך!! תקשיבי טוב נשמה את כותבת שאת עברת משהו כזה מתמשך לפני כמה שנים. מישהו יודע? ההורים שלך יודעים?
כי אני עכשיו כותבת לך מידיעה שרוב המוחלט של מי שעבר כאלו דברים מסתיר ולא מספר כי הוא מתפדח. ואני מבינה אותך מאאדדדדדדד כי גם אני עברתי סטואציה כזאתי כשהיית ילדה קטנה (ואני לא משווה למה שאת עברת כי לי זה קרה חד פעמי ברחוב ומשהו מתמשך זה קשה פי אלף) ושנים לא סיפרתי לאף אחד ובכלל חשבתי שאולי חלמתי את זה וזה לא קרה (אחר כך נודע לי שזה אחד הדברים שהכי גורמים לסבל אצל מי שחווה פגיעה. חוסר האמון בעצמך שזה קרה מרוב שזה מטוררףף) וההורים שלי זה הדוגמא להורים שאפשר לספר להם הכלללל. אבל כנראה הטירוף גדול מהכל… עד שלפני שנתיים בערך אמא שלי הסבירה לי סתם ממה בדיוק צריך להיזהר כי תמיד היא הייתה אומרת להיזהר וכולי וידעתי שיכולים לקרוא דברים ואפילו הבנתי שזה הכיוון אבל עד שלא שמעתי בצורה מפורטת ובדיוקקק מה יכול להיות אבל בדיוקק לא האמנתי שזה קרה (נראה לי רק מי שעברה כזה דבר יכולה להבין) ואז סיפרתי לה. היא הייתה בשוקק נבהלה כאילו זה קרה הרגע… וככה לאט לאט סיפרתי לה מה היה (בדיוק מוחלט לא מספרת עד היום. לא מסוגלת) ואיפה. ורק אחרי שהיא אמרה לי בלי סוף פעמיים שאני לא חלמתי וזה באמת היה ובטוח כי לילדה קטנה אין סיבה לחולם כזה דבר רק אז התחלתי להאמין לעצמי. ואפילו שכל יום אני עוברת ליד הבניין שזה קרה (הוא הכניס אותי לשם) רק אחרי שההורים שלי שכנעו אותי שזה קרה נכנסתי יום אחד לבדוק אם הבניין מבתוכו כמו שאני זוכרת וזה עשה לי כזאתיי הקלה לראות שכזאת תמונה בדיוק היתה לי בראש. ואין לי סיבה לזכור את זה סתם כי אף פעם לא הייתי בו חוץ מהפעם ההיא. (תראי איך אני מחפשת הוכחות… פתאום אני אוחזת…) בקיצור מה אני כותבת פה נאומים תכלס כדי להגיד לך לספררר ולספרררר (אולי את סיפרת ואני סתם מקדקדת לך אבל לא נורא על הצד שלא) תאמיני לעצמך! אל תחשבי לרגע שאולי את היית לא בסדר באיזהשהוא מצב. כי זה לא נכון!!! את היית בסדר גמור! וכל אחד אחר זה היה קורה. אי אפשר לעמוד מול האנשים האלו! (אני מניחה שזה מישהו שאת הכרת אם זה היה משהוא מתמשך)
בקשר לייעוץ אני ממש אבל ממש חושבת שכדאי לך ללכת אבל מה, אני מבינה אותך. כי גם אמא שלי ניסתה כמה פעמים להגיד לי אם אני רוצה ללכת לדבר עם מישהי ואפילו יש לה מישהי מעוללה לדברים האלו ואני לא רציתי. אין לי כוח. לא בא לי. מפדח אותי לדבר על זה למרות שזה היה לפני שנים. אולי 12 שנים משהו כזה… אבל מה, אני יגיד לך את האמת אי אפשר להשוות משהו חד פעמי למשהו מתמשך. זה ממש לא אותו דבר. וממה שאני יודעת זה ממש חשוב ללכת לטפל בזה. אז אם את מתלבטת ואין לך כוח וזה תביני שזה הכי נורמאלי, אבל בשבילך ובשביל חיי הנישואין שלך בעז"ה מאדד מאדד כדאי.
אואווו סורי על האורך פשוט זה נקודה רגישה אצלי ברמות. כל מי שמספר כזה דבר אני קופצת.
וווכל הכבוד לך רחלי על היוזמה! באמת! שאפוו ענקק
ואוו רחלי
אלופה ❤
ותודההה!
בשמחה, תודה מתוקית.
אע
אע
אע.
….
עבודת קודש את עושה, racheli.
מדהימה אחת, תןדה.
מדהימה את בעצמך.
ותודה, אהובה.
וואי מלחיץ שלא נדע..אבל מידע ממש חשוב!!
תודה רבה!
אמן.
תודה!!
רחלי.. אני לא יודעת איך להגיב.
קשה לי לעכל שזה אכן קרה. עם אח שלי הגדול. כל פעם שאני נזכרת בזה, עוברת בי צמרמורת.
אני נערה מאוד רזה, ופעם הייתי אפילו יותר. (לא אפרט) והמשפטים שהוא זרק אליי לעיתים.. ה׳ ישמור. שאני נראת כניצולת שואה. בגלל העצמות הבולטות, והרזון.
וזהו. עוד שניה אני בוכה פה רק מהזיכרון.
…
תגידי, האם זה נקרא הטרדה?
כן, לגמרי…
אם זה משהו שמתחיל להרגיש לך לא נעים וזה קשור לנראות שלך ולזה שאת בת, אז כן…
מכירה גם מקרוב מישהי שאח שלה הטריד אותה ממש (במעשים) – זה באמת משהו שאנשים פחות מודעים אליו ולא מספיק מדברים עליו.
אבל חשוב לדעת שזה בסדר!!! זה בסדר לדבר, לשתף, אל תתפאדחי ותחשבי שאת לא נורמלית / המשפחה שלך לא נורמלית, או מה הוא יכול לעשות לך וכו'…
תספרי, תשתפי!!! (לא חייב להיות מישהו מהמשפחה, יכול להיות אפילו מישהו מבוגר שמבין עניין ואת סומכת עליו ב- 100% וידע מה לעשות).
בכל אופן במקרה שלך, אני חושבת שבין אם זה הטרדה ובין אם לא, אם זה משהו שמציק לך כל כך את חייבת לשתף, וכדאי ממש ללכת לטיפול. חבל לסבול סתם…
בהצלחה, ומעריכה! ❤
לא חושבת שזו הטרדה.
אולי זו פגיעה עמוקה מאד ולכן זה מעורר בך זכרונות כאלה.
אבל, אני לא מוסמכת לומר כאלה דברים.
אולי תתייעצי באנונימיות עם הצוות של שותפות?
(תפתחי אפילו מייל אנונימי)
המייל שלהן הוא: postimshutafot@gmail.com
בהצלחות אהובה, מחכה לעדכון ממך ❤❤.
לא ממש…
זו לא הטרדה בהקשר הזה של הדברים.
אבל פגיעה נפשית יכולה להיות גם בלי קשר זה לא סותר
היי גם לי יש אח כזה
האמת זה לא הטרדה, זה סתם אח נודניק שמחפש לרדת עליך.
אבל אם את מרגישה שיש משו מעבר למילים אז כמובן לשתף!
נשמה, את כותבת שזה מציק לך לפעמים, זה מפריע לך ומפאדח אותך.
אני ישאל ההיפך – למה לא???
למה לא ללכת לטיפול? למה לתת לעצמך לסבול סתם? (גם אם עכשיו זה לא מעיק יותר מדי, זה לא הולך לשום מקום… ובאיזשהו שלב בחיים זה יפגוש אותך בטוח).
אז למה? למה לא?
גם אם זה לא יעזור, לא יזיק… את רק צריכה למצוא את האומץ לבקש, ולשתף.
בהצלחה :))
רחלי אלופה!!!
את כותבת מהממם ועל נושא כל כך חשוב! אין עליך.
מותר לי לשאול מה הביא אותך לעלות את הסדרת פוסטים האלה? סתם מעניין אותי… לא חייבת לענות 😉
תודה נשמיה.
פשוט אני חושבת שזה נושא חשוב מאד מאד שלא מדובר מספיק, לכן החלטתי לכתוב על זה:)
אין תותחית כמוך.
אין אין לי מה לומר כבר.
רעיון גאוני והכתיבה לא פחות…
התגעגעתי.
❤️❤️
אוווו אני ממש מסמיקה.
תודה משוגעית שכמותך ❤❤.
היית מתה .
הלוו!! שתיכן!! איפה איתן??
התגעגעתי❤️❤️
נ.ב. רחלי תודה לך.
הייתן*
ואו, רחלי את אלופהה
אבל תגידי, למה כולם עושים מזה כזה סיפור
לא מדברים עלזה, ואם כן אז מזהירים מלא מלא
ועושים טררם שלם
לא מובן לי..
כי זה קורה מותק. קורה גם אם לא מפרסמים את זה ב col.
ולצערנו, הרבה מהמקרים קורים בסופו של דבר בעקבות חוסר ידיעה של הצד הנפגע.
על ידי דיבורים בנושא (והלוואיייי שידברו על זה!!! אצלנו כולם מתעלמים או שמדברים על "מצב שמרגישים חוסר נעימות") אפשר למנוע הרבה מאלו.
היי
מרשה לעצמי לנסות להגיב…
למה עושים מזה כזה סיפור? כי זה אכן סיפור. זה הטרדה. זה יכול להיות מסוכן, וזה פוגע בגוף ובנפש.
לא מדברים על זה? גם אני שואלת את עצמי. אולי כן מדברים על זה, אבל תכלס, כדי להבין במה מדובר באמת, את צריכה מישהו כמו אמא שתספר לך.
מזהירים מלא מלא ועושים טררם שלם? שוב פעם, כי צריך להזהיר מלא, כי זה דבר שנמשך ומתגבר עם השנים, תמיד צריך להיזהר וזה העולם שלנו.
מקווה שמובן לך יותר!
מה מסוכן בזהה
נו באמתת
וכלכך מסתירים אתזה ומזדעזעים אם קורה
כילו מה כבר קרה?
סוריי
אבל 🙂 ו …. תודה שעניתם
תשובה לשאלה שלך מעולם לא יעלו לפה (וחבל, כי אחרת, מאיפה היא תדע? אחר כך צועקים 'לא גוגל!'?).
אבל תוכלי לפנות במייל לאסק מי. לא שאני חושבת שהם יענו לך שם בפתיחות (וחבלללל!! כל כך חבל!!! אם רק היו מדברים נורמלי על הדברים ולא אומרים רק "מצב שאת מרגישה חוסר נעימות" הייתי יכולה לחסוך מקרה נורא שקרה לי!! צוות, מישהו, קחו לתשומת לבכם!!), אבל זה בטח יהיה יותר ברור מפה…
היי אני רואה שכבר ענו… אבל בכל זאת עונה גם.
נראה לי שאת פשוט לא לגמרי יודעת על מה אנחנו מדברות… יכול להיות?
אם את לא מבינה מה מסוכן בזה, ואת לא מבינה למה מזדעזעים כשזה קורה – יכול להיות שאת לא לגמרי יודעת על מה מדובר. ממליצה לך לדבר על זה עם מישהי, מבוגרת, שאת סומכת עליה.
ואם את כן יודעת במה מדובר ובכל זאת לא מבינה – את בטח גם מבינה שאני לא ממש יכולה לכתוב לך מה באמת קורה שם. אבל כן, זה מסוכן ומזעזע.
מקווה שעזרתי!
מצטרפת לשתי המהממות שהגיבו לך.
אני חושבת שזה נושא שאמור להיות מדובר הרבה הרבה יותר ממה שקורה כיום.
אז אני איפה שאני יכולה, כותבת ומדברת על זה ב"ה.
היי כדי שתדעי מה לעשות במקרה של הטרדה\ פגיעה ולזהות את זה מוקדם ולחסוך לך הרבה כאב לב ועוגמת נפש
וזה לא הרוב זה מיעוט אבל זה קיים
הדברים שכתבת באמת מאוד חשובים, נכונים והגיוניים.
אבל בכל אופן את נערה בת גילנו, מאיפה לך הידע המקצועי?
או יותר מדיוק בתור מי את כותבת את זה?
קראתי המון חומר בנושא.
כותבת בתור בת, אישה, חלק מהמין הנשי.
ותודה:)
שלא נזדקק!
כלכך חשוב ונכון
תודה רחלי אלופה:)
אמן ובשמחה!!
זה מהמם, בדיוק הייתי צריכה לדעת
סוף סוף אנשים נזעקים לעשות זומים ולכתוב על הנושא
עד מתי???
ולמה ההורים שלי מתעלמים לגמרי ואף אחד לא חש בנוח איתם?
למה הם לא יכולים לרמוז, להגיד משהו?
למה לחכות שמשהו יקרה?
כל כך חשוב:)
כמה נחת אני רווה ממך!
וואו, רחלי.
קודם כל – הייתי בטוחה שאת אישה, נשואה, עם המון ניסיון וחוכמת חיים. ואז גיליתי בתגובות שאת סה"כ בת גילנו (בת כמה בדיוק? סתם מעניין…) קיצור חייבת לומר שנדהמתי. ממש. כמה בגרות, ורגישות, והיכולת לכתוב את הדברים כמו שהם ועם זאת לשמור על צניעות בדיבור (בכתיבה…) ו- כמו שאומרים – "להלך בין הטיפות". פשוט מדהים. (אגב, נסיון וחכמת חיים יש לך בטוח.)
ואני מרגישה צורך להצדיע לך על עצם העלאת הנושא. אומנם כרגע הנושא הזה 'עלה לכותרות' והוא נהפך לצערנו להיות מדובר מאוד (הנסיבות מצערות, כוונתי), אבל קראתי גם את הפרקים הקודמים שלך והבנתי שאת הרמת את הכפפה עוד לפני הסערה. שאפו על האומץ.
ואת מתווכת את המידע בצורה כל כך רגישה ונכונה וכנה ואמיתית ופשוטה ויפה ו… התפעמתי, ממש.
תודה רחלי על הפוסט החשוב הזה.?
יש לי כמה הארות. בסדר?
"לפעמים בנות מרגישות שהן עושות טובה לה' בזה שהן לבושות בצניעות, והן לא מבינות שהטובה הכי גדולה שהן עושות זה רק לעצמן."-
**מסכימה למחצה. כי אנחנו מקיימים מצוות לא כי מובן לנו הטעם, ולא כי זה לטובתנו..
אחרי שמקיימים בקבלת עול,
אפשר כמובן לחפש טעמים וזה..
מקיימים מצוות כי זהו רצון השם!! וממילא זה טוב.. הבינות?
"אל תיתני למחשבות כמו:' אם הייתי יותר צנועה הוא לא היה מטריד אותי', כי אין שום היתר לאדם להטריד בשום מצב ובשום אופציה!!-"
**נכון מאוד מאוד.
כי בהחלט אין שום היתר לשום אדם להטריד בשום מצב ואופציה.
מה שכן,
רוצה להעיר,
מי שחווה פגיעה ומדווחת על כך, נשאלת בשאלונים מה לבשה, איך התנהגה וזה.. בודקים מה גורם לכם שבנות חוות פגיעות, אולי אפשר למנוע..
והתוצאות מראות שאין שום קשר בין הלבוש לבין הפגיעה.
זו לא סיבה ותוצאה!!
יש מלא מהציבור החרדי שעברו פגיעות, והן היו לבושות נורמאלי..
(הן לא מדברות על זה..)
זה לא קשור ללבוש. לכן מי שעברה פגיעה,
אין לה מה לחוש רגשות אשמה!!
הבעיה היא בפוגע. נטו.
את בסדר. לא אשמה!!
וחשוב מאוד לספר. לדבר על זה.
הפוגע מסתמך על הבושה שלך. על האשמה… שלא תעזי לספר. זה נותן לו כח להמשיך!
דווקא לכן את חייבת לספר.. להראות לו שלא יכול להמשיך עם המעשים האלה!
תודה רבה נצרך מאד!!!
וואו רחלי
תודה על המודעת
עוקבת בשקיקה אחרי הפוסטים שלך
ואמן שלא נצטרך להשתמש בזה
תודה שוב:)