וְיִהְיֶה
–
מִי יִתְּנֵנִי שַׁעַר
פִּרְצַת חוֹמָה
וְדֶרֶךְ
גַּנֵּי הָעֵדֶן
בָּעוֹלָם, נְשָׁמָה
מִי יַהַפְכֵנִי נַעַר
רֵאשִׁית תְּקוּמָה
וְאֹשֶׁר
מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב
נֶחְרַט בִּדְמָמָה
מִי יִקָּחֵנִי יַעַר,
נֶפֶשׁ הוֹמָה
יַצְמִיחַ
טִפּוֹת שֶׁל טַל
לַחְלוּחִית אֲדָמָה
מִי יַעֲצֹר סַעַר
אֶת חוֹתָמָהּ
שֶׁל
סוּפַת הַלֵּב
אֶת עֵת נְקָמָה
מִי יְרֻקְּנֵי צַעַר
יָמֵס שְׁמָמָה
מִסְפֵּד
לְמָחוֹל יְהֵא
וֶאֱמֶת, נֶחָמָה- – –
–
ניסיתי להעלות שוב סגנון כזה.
מוקדש לכל מי שבקשה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
אאאא. שין, את מתעלה על עצמך כל פעם מחדש.
המבנה המיוחד, החזרתיות על חרוזים מדהימים ותואמים,
המשלב, השפה, והתוכןןןןן
העומק, הכנות, הבגרות, התפילה, האמת.
הם.. כל כך הם.
אני בטוחה שהשיר הזה יקרא על ידי עוד המון…
"מִי יַעֲצֹר סַעַר
אֶת חוֹתָמָהּ
שֶׁל
סוּפַת הַלֵּב
אֶת עֵת נְקָמָה"
זה בית כל כך אומנותי והאמת שבו זועקת.
זה ואוו, שין. ואוו. התגעגעתי.
יוז, מה את עושה כאן?
כיף לראות אותות חיים פתאום.
התגעגענו, בהחלט.
וואו. כמה מילים טובות נתת לי!
כנות, תפילה, אמת.
כל מיני דברים שמרכיבים את השיר הזה, ואותי- – –
אהה, בית שמשתדל לצעוק משהו. לצעוק קצת.
תודה, יוזבד!
נחמד לי לקרוא שהתגעגעת, (בשם מי לשון הרבים? סקרנת.. או שזה בעצם היה לשם נימוס גרידא;)
בכיף, שין!
נ.ב. בשבת דקלמתי את השיר הזה לעצמי, זכרתי ממש את רובו, הווי אומר שהוא נקרא על ידי יותר מפעם אחת. גם יותר מחמש. קחי כמחמאה
בשם מי?
בשמי, בשם הלב והמילים (שלא) שלי.
וגם בשם עוד כל מיני שותפות נחמדות.
וואו.
זו מחמאה ענקית, יוז.
את קראת שיר יותר מחמש פעמים זה מסמיק מאד.
תודה!
שין, וואו.
איזו כתיבה.
שיבוצים, רימוזים, דימויים.
זה יפה כל כך.
תודה רבה, אבן דרך!
שמחה ששמת לב לקישוטי השירה שהשחלתי….
וואו, אני…
כמה עומק אצילי יש פה!!
כמה דיוק מעבר למילים!!!
כמה בגרות יש בדם השוטף הזה!!
ואמת.
אמת.
אמת.
תודה שין.
את מדהימה!
ומדמימה…
עומק אצילי… וואו!
את מחמיאה לי מדי, אילנית.
ומחממת כל כך…
תודה, יקרה!
על הכל.
שין.
שרהל'ה.
.
?
ממש אהבתי את הבניה של השיר
כן?
תודה.
באמת שיר שבנוי טוב, לדעתי.
לא קשור לתוכן או למילים שבו, עצם סגנון החריזה והשורות.
מעניין איך יצא לי כך…
– מִי יִקָּחֵנִי יַעַר,
נֶפֶשׁ הוֹמָה
יַצְמִיחַ
טִפּוֹת שֶׁל טַל
לַחְלוּחִית אֲדָמָה –
הבית הזה היה הכי… אני.
בעצם, חוזרת בי.
כל בית פה היה אני. כל מילה שלך האירה דמותי, כמהה ועורגת.
שאיפה אחת, ואמת – – –
אוי, אמת.
(והכתיבה שלך… שנדבר עליה?
או שרק אגיד שאני מצטרפת לכל מילה שכתבו כאן אלה מהתגובות שמעליי).
טוהר.
כיסופיי כתבו את השיר הזה. לב וכמיהה.
כבר לא שואלת איך מילים שלי היוו גם אותך.
מוקדש לך, באהבה.
שאיפה אחת, ואמת- – –
אמת שלי, אהה.
תודה, טוהר.
מוקדש לי… באהבה?
וואו, שינוש, ריגשת.
? (שמתי לב שאת אוהבת לב צהוב, אז אם אנחנו כבר בקטע של הקדשות…)
הצבע שאני הכי אוהבת הוא צהוב.
(סתם תנחשי מה הצבע השני;)
אם הלב הוא צהוב, זה אומר משהו…
צהוב דווקא?
יש לך טעם מעניין הייתי אומרת;)
אני לא מאוד טובה בניחושים, אז אין טעם לנסות. רוצה לגלות לי?
שין–
השיר מידי עמוק
מפחדת להגיב 😉
?
מדי עמוק.
יש בכלל סוף לעומק?
…
תודה, גרלדין!
צמרמורת, כמו תמיד. השירים שלך זה משהו מיוחד..
וואו.
תודה!
ב"ה.
המילים שלי, השירים כולם, שייכים לו.
וואו.
הרבה זמן לא שיתפתי פה כתיבה מהסוג הזה.
פחדתי והתביישתי (אל תשאלו למה)
איכשהו אחרי שלושה חודשים שהשיר הזה שכב לו מוצפן בתיקיית השירים שלי, העזתי לנסות שוב.
המסתן כמעט לגמרי את החרטה שלי.
תודה לכן!
שינוש,
אני מרשה לעצמי לבקש ממך לשתף אותנו עוד קצת מהכתיבה שלך.
את… מסכימה?
וואו.
לאחרונה אני פחות כותבת, לצערי.
ויש לי כתיבות ישנות ש… אני מרגישה שהן יפות מדי בשביל להעלות אותן לכאן. מכירה את ההרגשה הזו?
וואו.
לאחרונה אני פחות כותבת, לצערי.
ויש לי כתיבות ישנות ש… אני מרגישה שהן יפות מדי בשביל להעלות אותן לכאן. מכירה את ההרגשה הזו?
תודה, טוהר.
זה מחמיא לי מדי.
אוף, שין.
למה…?
אני לא מכירה את ההרגשה הזאת, כי אף פעם לא הרגשתי על הכתיבות שלי שהן יפות מדי?
אבל אני יכולה לנסות להבין אותך.
ולהתעצב בשבילי.
ולנסות לבקש שוב, אולי בכל זאת יש משהו שתסכימי לשחרר לנו? בבקשההה? (אוי איך השפלתי את עצמי בשביל חתיכת שיר… אבל בעצם, אם תקבלי את תחנוניי, היה שווה).
לא, לא מדי. באמת שלא.
לא יודעת למה.
אוף ענק.
לא קרה לך עדיין שכתבת משהו שמבחינת התוכן שלו הוא… מדי? (לא מבחינת הכתיבה)
בזכות תחנונייך שלחתי עוד משהו שלי, אמנם לא משהו חדש- כי זה פחות בנמצא- אבל משהו, לפחות.
מדי אישי, אולי, את מתכוונת?
יאיי!
אם כך, היה שווה.