-לפעמים-

….
לפעמים אני שואלת,
למה אני כל כך מוגבלת,
אבל תמיד מתקבלת.
לפעמים אני חושבת,
שאני נראית כל כך מקושבת,
אבל בעצם אני כולי מבולבלת.
לפעמים אני תוהה,
למה אני כל כך שוהה,
ותמיד מזדהה.
לפעמים אני קולעת,
אבל תמיד דומעת,
ובסוף מתגעגעת.
לפעמים אני שותקת,
אבל מבפנים אני רק זועקת,
ואף פעם לא צועקת.
לפעמים אני מודה,
שאני בסך הכל ילדה,
שרק בחיפוש אחר האבידה.
לפעמים אני רוצה,
להיות מעצמי מרוצה,
ולהפסיק עם ההשמצה.
אבל תמיד אני מאמינה,
שהוא שומע,
גם כשהלב דומע,
ומוטמע עמוק עמוק.
שהוא איתי,
גם כשאני בורחת,
או שוכחת .
גם כשאני טועה,
ומנסה להיכנס לתוך בועה.
-הוא איתי לעולם-