כמה אפשר??
זהו ,לי נשבר,
אין לי כוח כבר.
כל מורה והמטלות שלה,
חושבת שהיא האחת והיחידה.
מביאה כל שיעור עבודה,
להיות בטוחה שאני מקשיבה.
יש לי לעשות 2 עבודות באנגלית,
ועוד כמה בעברית.
ואחת בנביא,
שאותן עד סוף השבוע צריך להביא.
ושוב אני בוכה,
סתם מהתסכול איך שאני, ככה.
לי נמאס אין לי כוח כבר,
אפילו לא מוח .
אני בוכה בכי תמרורים,
אפילו בלי מילים.
מתיישבת לכתוב,
כי לבנתיים, זה מבטא אותי הכי טוב.
הדף לא משיב,
רק מקשיב.
אני רעבה ומתוסכלת לאללה.
די טעטא, רוצים גאולה,
הגלות הזאות כבר איומה.
עד מתי אלוקים?!
אנחנו עוד שניה מתמוטטים!
כמה עוד נוכל לסבול?!
מתי כבר תוריד מאיתנו את העול?!
באלי לרוץ לשום מקום,
באלי לא לפגוש שום אדם מהיקום.
בלי להתנתק מהעולם,
לישון רצוף כמה ימים.
ואמא לא מבינה,
בכלל, אפילו לא טיפה.
לא אכלתי מאז שקמתי,
ועכשיו איזה 4 וחצי.
הדף כבר רטוב לגמרי.
באלי לצעוק בקולי קולות: עד מתי?!
אפילו רק: די!
אבל אני שותקת- אף אחד לא יבין,
לא משנה מאיזה מין.
זהו כבר לי נשבר,
אין לי כוח כבר .
טוב תרגעי!!
הקב"ה יודע את מי הוא שם במצב הזה,
את פשוט תתמודדי,
תנסי איך שהוא לשרוד,
גם אם זה קשה עד מאוד.
לוקחת נשימה ארוכה וממשיכה הלאה.
כי אני בטוחה שלכל דבר,
אפילו זה, יש לו השלכות לדורי דורות.
אז אני מרסנת את עצמי,
מחייכת, מסתכל למרומים.
לוקחת נשימה עמוקה,
ואומרת בהכנעה:
תודה אלוקים,
וכן, גם על הקשיים!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
די את צדיקה שאת אומרת תודה על הקשיים הלוואי וכולם יהיו כמוך חח רוצים משיחחחחחחחח
אוי נשמע כואב כל כך.. מציעה לך לנסות בזהירות ולאט לאט לא להתרגש מהלימודים.. אפשר לקבל גם שמונים זה ציון מעולה. וגם לשתף את אמא
ואגב, טאטע*
זה לא הלחץ מלקבל 100 ,אני בכלל לא כזאת.
זה מתסכל אותי עצם העובדה שיש לי מלא עבודות והעמסה…
דבר ראשון, את כותבת מהמם!!
ודבר שיני…
בהצלחה ענקית!!
אני האמת כבר אוטוטו מסיימת…
אז אני מרגישה צורך לאחל לך המון הצלחה, ובקלות;)
תקשיבי את ילדה מהממתתתת!!!!?
למרות כל הקושי וכן יש קושי!! את מבינה שה' לא הציב אותך בנסיון שאת לא יכולה לעמוד בו גם אם לפעמים זה נראה ככה…
את מבינה שאת יכולה ויש לך כוחות וזה מדהים בעיני!!!!
נ.ב
הכתיבה שלך מאודד יפה וזורמת!!
תעלי עוד פוסטים!!?
קטע, גם לי נשבר. בדיוק באמצע עבודה בלקו"ש שאני עושה.
הצילוווו
וואו מהממת.
הבנה עמוקה.
חמודה שאת:)
התחברתי לחלק הראשוןן
כי גמלי נשבר בל עוד לא הגעתי למסקנות כמוך
אולי בעתיד:)
אני כל במצב הזה… בבית ספר אני מתאפקת שלא לבכות ליד כולם שעוד מורה נותנת עבודה ומבן אבל בבית אני בוכה את נשמתי דיייייייי אני לא עומדת בלחץ הזה יותר!!!!!
ה ז ד ה ו ת עמוקהה
טוב לדעת שאני לא היחידה..
דיייייייייי נמאס!! לפחות עוד מעט תעודות..