קאמבק
היי כולן,
שנה שעברה העליתי לאתר לא מעט שירים…
ונזכרתי בצפירה של יום השואה בדקלום שכתבתי על נערה בשואה והעליתי לאתר בזמנו.
הזיכרון לא הרפה וחיפשתי את זה באתר ומצאתי…
אומנם לפי חב"ד זהו לא יום הזכרון לחללי השואה, אבל השואה צריכה ללוות אותנו בתת מודע תמיד, שנזכור שאנחנו עדיין בגלות החשוכה, מחכים לפעמי משיח.
מצרפת את הקישור,
בתפילה לגאולה האמיתית ושלימה בקרוב…
בהנאה!
בהנאה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
ציבי ואווו!!! קראתי את השיר והתרגשתי!!!!
הרגשתי כאילו אני שם ,נמצאת איתה, בוכה איתה, מתגעגת איתה…
הזיכרון הזה באמת צריך להזכיר לנו שאנחנו בגלות כדי שנפעל יותר לקירוב הגאולה!!!
נ.ב
תכתבי עוד שירים!!!?
תודה רבה לכולכן על כל המחמאות המלבבות:)
היי לך!
ראיתי את השיר שלך והוא מדהיםם!
מטורףףףף הכי יפה שראיתי עד כה!
אני ממש רצינית!גם לי בוער נושא השואה ואני כל היון קוראת עלזה סרטים ושירים.
מדהימה, קלעת לי לטעם.
את צודקת, לא חולקת עלייך,
אבל את יודעת, 70 פנים לתורה…
כשכתבתי שהשואה צריכה ללוות אותנו, אין כאן מסר חד משמעי.
אפשר להסיק מזה הרבה דברים-
שאנחנו בגלות, שאין לסמוך על אף גוי נימוסי ובעל תרבות, שלא יעזור לנו כלום כי אנחנו יהודים (ההתבוללות ששררה אז) ומזה שאנחנו יהודים נובע ש…
כל אחת והפרשנות שלה, וכולן חכמות ונבונות:)
חחח זה חמוד להיזכר בך פתאום..
ובכל הבנות שעוד היו..
מה שכן, הפוסט מהםם!!
אני לא כל כך מסכימה איתך. מה שצריך ללוות אותנו זו לא השואה. אנחנו צריכים לשאת בליבנו תמיד את העובדה שיש יהודים, שמתו בגלל היותם יהודים. כל רגע לעשות משהו בשביל האנשים שמתו על קידוש השם, לפני אלפיים שנה כמו לפני חמש שנים. שואה זה רק עוד אירוע ההסטוריה רווית דם החפים מפשע של היהדות.
וואו.
קראתי פעם את הפוסט
ואת מיוחדת.
את כותבת עמוק
כמעט בכיתי שם..
????
יואאו יואוו, תודה שהקפצ את זה! ככ אוהבת את השירים שלך!!!
הם ככ מרתקים!
אולי תכתבי לנו עוד? פליזז
אני ככ אוהבת תכתיבה שלך!!!
קיצער בנות, תקראו תשירים שלה!?
אהממ,
השואה היא מקרה מזעזע. אבל כשהוא נשאר בלב תמיד מקרה מזעזע הוא לא מועיל בכלום.
הנקמה הכי טובה שיכולה להיות לצוררים שלנו זה להיות יהודים גאים ומאמינים שעושים את רצון ה בעולם. ככה כל הצוררים רואים שלא הצליח להם, ועם ישראך חי, היהדות חיה והיהודים חיים.
זאת אומרת שאם זה סתם ככה ישר בתת מודע, זה סתם מכאיב וצורב בלי תכלית..
מקוןה שהבנת אותי.
מונה ליזה, מסכימה עם דעתך!
כתבתי שזה צריך להשאר בתת מודע, לא בלב, ויש הבדל ביניהם:)
כמו ההבדל בין עצב למרירות. עצב זהו דכדוך שרק מכניס אותנו לבוץ דכאוני בלי תועלת, מרירות זוהי הכרה במציאות הלא טובה מתוך התפכחות מלאה, וחשיבה לשם תועלת איך לתקן
תת מודע זהו דבר שכלי שאפשר לשלוט עליו, והלוואי שתמיד נזכור במודע מה מטרתנו בעולם הזה
כןןן אני זוכרת אותו אומייגאדד
אני ממש אהבתי את זהה
אז שמרתי את זה אצלי ביומן ? חח לכן אני זוכרתת
יעלל את וותיקה??
אממ כע סוג של
פשוט שיניתי תשם שלי חח
יואוו איזה כיף, ריגשת!
אמאלההההה
איזה שיר יפה!!
כישרון!!!
אני בעד שתלבישי את המילים על לחן, ותפרסמי. זה ירוץץ!!!
חח להלחין פחות התחום שלי, את זה אני משאירה לך;)
ומילה אחרונה להיום-
חסידה של הרבי היקרה הגיבה לי בפוסט של השיר, ושאלה אותי משהו עוצמתי:
"…אבל תמיד השאלה שלי זה איך יוצאים מפה וגם בשירים שלי משתדלת להכניס את זה אז מה תשובתך בנידון?"
תפסת אותי. חשבתי על זה כמה דקות, ונראה לי שיש לי תשובה:
השיר הזה נראה דכאוני, ובצדק. על נערה שאיבדה את היקרים לה, ובהמשך את הצלם אנוש והכבוד המינימלי.
קראתי כמה פעמים את השיר, חיפשתי מוצא לשאלה שלך, ובסוף מצאתי.
בפסקה האחרונה:
כשהנערה מקבלת את הדרגש, וגם ברגע המייאש הזה וכל כך חסר ההגיון
נשאר לה משהו שבו היא משתמשת-
תפילה. היא מתפללת להשם שהיא תתעורר מהסיוט.
אם נערה צדיקה בברגן בלזן שכבר אין לה כמעט כלום בעולמה נשענת על אלוקים ומתפללת אליו,
קל וחומר שלנו אין תירוצים אלא להשען עליו:)
תודה חסידה!
מעניין שאת השיר הזה קראתי כמה פעמים עוד באותו היום, זכרתי אותו עד עכשיו, וגם כשזרתי אליו להיזכר שוב ראיתי כמה התלהבתי עליו עוד בשם הישן ישן שלי.
הוא היה כזה יפה ששורות ממנו זכרתי בעל פה עד לרגע זה..
שם עוד הגבתי בשם הישן..