את כותבת שירים או סיפורים?
בטח עלו לך במהלך הכתיבה טיפים/ עצות/ תובנות/ מחשבות…
ובא לך סתם לשתף או אפילו סתם רוצה להרגיש יחד עם כולן…
אז אני באמצע לשכתב את אחד הסיפורים (ספרים) שכתבתי, שאני מקווה שבקרוב יעלה לאתר…
ותוך כדי עלו לי עוד רעיונות ועוד כל מיני קישקושים והרגשתי שבא לי לשתף את מי שגם כותבת ושגם היא תשתף אותי…
אז יאלה סופרות ומשוררות יקרות ואהובות…
מחכה מאד!!! לתגובות מועילות ושלא מועילות כאחד?
אה, כאן זה המקום לכתוב אם הסתקרנתן…
השם שלי הוא:
אר"א- ortal?
פשוט גם אני רוצה להגיב….?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
108 תגובות
רק לפי הכותרת עם הלב זיהיתי אותך… יש לי את זה, מה?
טוב אין לי מושג אם אני נקראת סופרת או משוררת, מה שבטוח שאני אוהבת את זה…
(אגב, לא תמיד יש קשר בין השניים. לפעמים משורר לא יכול בכלל לכתוב סיפור. לפעמים סופר לא יודע לכתוב שיר אמתי…)
רגע, מה רצית, בעצם?
איך לפי הכותרת?!
את מהממת❣?
למה לא, התכוונתי לכל כותבת באשר היא…
גם אם את כותבת יומן…
מה רציתי שתכתבי חוויות שעוברות עלייך תוך כדי כתיבה…
ואני מבטיחה להיכנס לכאן כל פעם (לא רק השבוע הזה) כי החוויות לא קורות לנו בשבוע הקרוב אלא כל הזמן וכל זמן שאנחנו כותבות…
לא. לא כותבת יומן.
כן כותבת הרבה שירים. וסיפורים…
את רוצה הרבה בנות שיקראו את הפוסט/הבלוג?
תעשי כותרת מעניינת, כותרת שתמשוך את העין.
והדבר הזה מוכח מדעית.
לדוגמא אם השלם הוא מאה. בפוסט עם כותרת משעממת יכנסו עשרים ובפוסט עם כותרת שמושכת את העין יכנסו שמונים(!).
דבר שני: ניקוד. אותי זה יכול לשגע כשחסר פסיק או נקודה, זה מבלבל לי את כל המשפט. אם את א בטוחה במשו תשאלי את אימוש או אבוש, מנסיון- אלו הפידבקים הכי טובים והכי כנים. וכמובן שאפשר לשאול אותם לחוות דעתם על מה שכתבתן בכללי, ולאו דווקא על הנושא של הניקוד…
אם יהיה לי עוד משהו, אכתוב בעז"ה:)
מאה אחוז מסכימה עם מה שנכתב.
פיסוק לא ניקוד.
נבהלתי עם הניקוד. חשבתי פעם לנקד את הסיפור שלי אבל נראלי זה יהיה מעצבן??
אוי פיסוקוש
איך מנקדים בכלל…
מעולם לא הצליח לי?♀️
-נקדן אוטמטי-
זה צריך להיות בגוגל דוקס או בכל מקום במחשב?
אר"א. מחפשים בגוגל 'נקדן' ונכנסים שם לנקדן. הוא אחלה. תנסי קצת ותביני איך לעבוד איתו
תודה אני אנסה?
בדיוק. תודה:)
לא שמתי לב..
זה לא ניקוד, כי אם פיסוק.
וגם שגיאות הקלדה… זה סיוט, וקורה (גם לי) כל כך הרבה.
כדאי באמת להקפיד על זה.
בהצלחה:)
אז יאלה תכתבי לנו טיפים לכותרת מוצלחת?
כן אני יודעת שזה מוכח… וגם ניסיתי את זה בעצמי… פה.. עלייכן…
כן הייתח שפנות נסיון. רק חבל על השאלה שכתבתי ולא ממש קיבלה מענה… כי דווקא התשובות היו דחופות לי…
פיסוק.. טוב ראיתי שכבר מישהי תיקנה אותך…
אני ממש אחכה שתיכתבי עוד…
ואני אחכה גם אם זה יהיה עוד מלאאא זמן…
כמו שכתבתי בתגובה לשין. מעלייך…
כן, אני כותבת!!!!!
תגובה לא מועילה ??
קחי חברה או שניים שיקראו את מה שאת כותבת ביסודיות ויתנו לך ביקורת והערות. יש דברים שאת ככותבת תראי בצורה שונה מאיך שהם יראו לקוראים, או דברים שאת מבינה כי את יודעת ולקורא זה בכלל לא ברור. תמיד טוב שיש עוד מישהו שבוחן את הסיפור מנקודת מבט שונה.
בהצלחה!!
כותבת.
בעיה אחת- אין לי שום טיפים כרגע כי אני בבאסה.
אין לי שום כיוון להמשך הספר, הצעות התקבלו בברכה. אני כמעט מיואשת, פליזז.
במבוש, זו הבעיה בבלוג אבל גם היתרון בבלוג.
הבעיה, אין לך זמן להתיישב עם עצמך ולהתבונן.
היתרון, מחייב אותך להמשיך ולמצוא כיוון למרות הכל.
בהצלחה יקרה❣
היתרון שכתבת הוא לקורא, לא ממש לכותב ?
וואלה?!
אני אנסה באמת לשלוח לך רעיונות…
השאלה היא איפה?♀️
טוב אז אני מבקשת קודם להקפיד על הגופים… ז"א אל תכתובנה בגוף מסוים אבל הפועל כתוב בגוף אחר…
לדוג' הדבר שהכי מחרפן אותי:
אני ישטוף כלים. אשטוף!!! אויש זה הכי מציק לי בעולם…
וואי תגידו לי אם גם לכן זה קורה…
אני מסתכלת על דברים שכתבתי מלפני שנה וחצי ופשוט מזדעזעת…
איך כתבתי את זה?! ועוד הראיתי את זה לחברה שלי!!!
יוווווו כמה אפשר להשתפשף בכתיבה…
אר"א
אז אני גם צריכה לעשות את זה? סתם. יש פה דברים באתר של מלפני שנה וחצי.
בעיקר כתיבת השירים שלי השתנתה לטובה אבל הכתיבה הסיפורית? לא יודעת אם השתנתה לטובה. בכל מקרה אני התחלתי לכתוב מאיזה כיתה ט חח
יפה לך…
כמוני כמוך?♀️ או כמוך כמוני?♀️
ברור, אורטל.
ככל שאת כותבת יותר- את משתפשפת יותר.
ואין מה להזדעזע.
יש מה ללמוד.
ולאט לאט תראי איך הבוסר מגיע לכדי פרי עסיסי וטוב.
דווקא השתנה לי מאד מהר
ברור אותי זה משמח!
כן זה בהחלט משמח
אני כותבת גם שירים וגם סיפורים.
שירים אני כותבת ישירות מהלב בלי לשנות ולערוך, רק אם יש לי משהו לדייק שהוא דחוף או שגיאה…
סיפורים התחלתי כמה ועדיין לא סיימתי אף אחד מהם… יש לי עם זה דילמות של ביטחון עצמי ?
קצת קשה להמשיך אבל עושים את זה בסופו של דבר…
מקווה שהקשקושים שלי הועילו במשהו.
מה שכן טיפ שלי- הכי קל וגם הכי יפה (בתוצאה) לכתוב על נושא שקרוב אליך ושאת מכירה טוב ולהכניס תובנות שלך עצמך, כמובן שיחד עם זה אפשר לעוף עם הדמיון…
טוב לא אכפת לי לשתף.
אבל בין שיר לסיפור אין הרבה דברים קשורים.
במה עדיף לך שאתמקד?
טוב לא יודעת עם נכון לקרוא לעצמי משוררת ובטח שלא סופרת אבל כותבת אני בהחלט
אחד הדברים שלמדתי זה כוחה של המילה המחוקה
ואוו נכון.
אחד הדברים שהכי חשובים בכתיבה.
והכי מפחידים.
לדעת למחוק. הרבה.
כלל שלמדתי מיונה ספיר. והוא עזר לי, בהחלט. (הכלל, כן?)
אהבתי? בעיקר את השורה האחרונה
כן למחוק זה אחד הדברים שבסוף הכי מוצלחים.
למרות שלפעמיים כשכותבים מהר מהה שעובר בראש זה יוצא הכי נוגע…
תלוי מה כותבים. מסקנה.
יהיה מוזר לקרוא לעצמי סופרת או משוררת, אבל טיפ קטן בכל זאת יש לי ?
"אני אוהבת מאוד לכתוב! רק תני לי על מהההה!!!!" – מזדהה עם הקול הזה? אני לפחות כן. אז אם אין לך נושא לכתוב עליו/בסיס לסיפור, כדאי לך לקחת משפט אחד קצר, לפעמים אפילו יותר טוב שיהיה תמוהה ולא קשור, וממנו תתחילי לבנות הכל. לדוגמא: נעדר רועה צאן, שיער שחור, גובה 0.56.
מפה כל תתחילי להמציא את הסיפור שמאחורי זה, ופשוט תשפכי על הדף/בוורד.
בהצלחה.
פעם באמת חשבתי את זה. באופן קבוע.
למרות שהמשכתי לכתוב…
תמיד ידעתי שאני הוציא ספר… ובאמת אני אוציא. לא משנה לי אם יקנה או שישאר נטו אצלי בחדר על המיטה…
שם אני שמה ספרים שאני אוהבת… כמו יונה… (אה, שלא תחשבו זה לא ממש על המיטה יותר מדף מוגבה..)
אקיצור מה באתי לומר???
כלום.
פשוט תזרמי אם מה שיוצא לך…
אוהבת את התגובות שלך.. ואותך כמה שאפשר מהתכתביות❣❣❣❣
אני כותבת בעיקר שירים…
ונהנית לקחת דמויות מספרים ולדמיין מה היה קורה להם אם ישנו משהו בעלילה.
וואו זה באמת כייף
ראיתי רק עכשיו.
אממ אומרת רק על סיפור בינתיים.
דבר ראשון, זמן! בתור אחת שבסיפור אהבה עם דחיינות אומר שזה שאני מחוייבת להעלות כל שבוע פרק מציל את סיפורי. אחרת הייתי עכשיו גג בפרק 2.
תקבעו לעצמכן דד ליין לכל פרק ותעמדו בו! אולי גם תבקשו מחברות שתשמנה עין שאתן מבצעות את הזמן כנדרש.
דבר שני, חייב חייב מגיהה ואפילו כמה, זה מונע הרבה טעויות מביכות. יש לי מותק אחת רק בפרקים האחרונים ואני שמה לב כמה זה מקל…
אינעלייך מגיהה??? אם את רואה ?
אממ זה הטיפים הדיי מרכזיים, אם יש שאלות או בקשות או מה שבא לכן אז בשמחה?
יאאאאייי איזו מתוקהה אתת??
ברצינות יש לך מגיההה???
ברצינותת.
תתפלאי, זאת עבודה ממש נחמדה, יש כמה בנות שביקשו ממני כבר…
גם להגיהה לי וגם להיות המגיהה שלהן…
עכשיו זה כבר בא ממני.
אני בכיף יכולה להגיה לך פיג'מוש רק תשלחי לי לפני שאת מעלה לאתר?
תגידנה בננות יש לכן תגית כבר???
בעיקרון אני די זוכרת למי יש תגיות פה אבל עדיין תענינה לי…
יש לי וזה כזה מצחיק אותי. אני סהכ כמה חודשים קצרים פה וכבר יש לי תגית שדי מלאה? אבל בשטויות…
לא. אין לי תגית…
לא כתבתי כל כך הרבה…
אולי ארבעה פוסטים, כמה שאלות וכמה קצרצרים…
יש לי, לצערי רק אחרי שנה שאני באתר.
תבקשי עכשיו. לפני שיהיה מאוחר ותצטערי…
הממ
ממי אני אמורה לבקש?
(סורי על הבורות בענייני האתר…)
תסתכלי ב100 פוסטים איפה שכתוב הוראות וכד…
יש שם את המייל שת צביה נראה לי שאליה צריך לפנות.
למה להצטער?!
פיג'מה את יכולה לומר לצביה שתשים לך שם גם את הפוסטים שעלו לפני שהיה לך את התגית..
רק תשלחי לה קישורים:)
אם כבר מדברים כל סופרות וכותבות- ממתי התחלתן לכתוב, בערך?
מהיום שנכנסתי לאתר??
ממתי שחלמתי על לכתוב…
אולי לפני…
סתם. התחלתי מזמןןןןן כשהייתי קטנה.
בהתחלה זה היה סוג של יומן אחכ זה היה מין ספר חלומות. כאילו שיכתבתי חלומות שחלמו בלילות, היה לזה אפילו שם…
אחכ התקדמתי לסיפורים רציניים ובין לבין תמיד כתבתי שירים כאלו…
תכלס בשורה התחתונה בערך כשהייתי בת 11…
יוווו אני באלם מעצמי!!!!
תמיד ידעתי שאני לכתוב וכתבתי מידי פעם אבל נכנסתי לזה ממש חזק בתחילת תשפ"א:)
התחלתי לכתוב ממש מזמן…
אני זוכרת ארבעה סיפורים שכתבתי בשנות היסודי, רובם נעלמו…
אהה…
ואוו מעניינות אתן…
אני כותבת מגיל אחר…
לכל הסופרות המוכשרות, יש לי שאלה.
איך אתן בונות את הגמות המרכזית שלכן? (כלומר איך אתן בונות לה קונפליקט, רצון וצורך?)
שאלה קשה. ומורכבת.
תלוי איך אני בונה את הסיפור.
לעתים הקונפליקט נוצר לי תוך כדי כתיבה. לפעמים אני בונה עליו את הסיפור.
אבל בניית דמות זה לא רק רצון וצורך. זה הרבה יותר מזה…
אם את רוצה אפשר גם לדבר על זה, באופן נרחב…
אולי אפילו תעלי כזו שאלה…
שאלתי על רצון וצורך כי אלו המקומות שנתקעתי בהם.
ואני בהחלט רוצה לדבר על זה.
לא ממש הבנתי מה הייתה השאלה שלך. על מה בדיוק את רוצה תשובה?
באופן כללי איך בונים אופי לדמות.
ויותר ספציפי, איך בונים לדמות רצון וצורך, שעליהם מתבסס הקונפליקט שלה…
רוצה שאכתוב את זה פה?
או שבא לך שאעלה את זה לפוסט שעוד בנות תראינה?
כי זה ארוך, בניית דמות..
ת'אמת- מי אני שאסביר?
חחחחחחחח
שין, אני אשמח מאוד שתעלי כפוסט.
וגם שהמערכת תעלה אותו כמה שיותר מהר
באמת שאלה קצת מורכבת.
בכללי בכללי, זה פשוט זורם. אחרי כמה פרקים כבר יש לך את האופי ואת המראה של הדמות בראש, את כבר לא יכולה לכתוב משהו שונה ממה שנתפס לך בראש שהיא..
זה בכללי, אני לא מתכננת מראש איך הדמות תהיה, רק פרטים טכניים עליה…
אר"א(איך קוראים לך?),
את כותבת סיפורים? כי אני אשמח לקרוא.
לא זכור לי שראיתי כאלו באתר..
אגב, תוכו רצוף אהבה, בואי נעשה קצרצר לכאלו משפטי-השראות! זה אחלה רעיון.
נ.ב: מה פתאום, כותבת? אני? את כל הפוסטים שבתגית שלי גנבתי מחנות לממכר דשא.
אני חושפת רק פה..
השם שלי- אר"א בראשי תיבות… אורטל רחל והמשפחה שאין לי ממש טעם לכתוב אותה כי לא יודעת אם תצליחי לקרוא אותה נכון… וזה יפריע לי?
כן אני כותבת סיפורים… והמון.
אבל לא העלתי לאתר… אני מתעדת לעלות סיפור בהמשכים ולכן גם שאלתי שאלה- https://shutafotbaderech.co.il/the_drawer/%d7%aa%d7%a2%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%99/#comment-302718
את ממש מדהימה אגב!
והינה בדיוק בשבילך חשפתי את השם השני שלי פה בפומבי! אבל שישאר למי שנכנסת לפוסט הזה בלבד!!!
ביוש❣
השבוע שאלתי את יונה ספיר על משהו…
ועל הדרך הבאתי ממנה שורה לסיכום:
בספרות אין כללים.
עכשיו יש לי שאלה אליכן..
כמה ספרים נתקלת (אם בכלל) שיש להם גם פרולוג וגם אפילוג???
לא זוכרת.. באמת.
יוזבד. זה מה שזכור לי עכשיו…
תובנה שעלתה לי-
שיש לי המון!!!!!!
מה לומר…
לא נראה לי שכל כך הבנתן את הכוונה שלי.
זה לא שנתקעתי בפרק עשרים ושש, יש לי עוד הרבה פרקים כתובים אחריו.
אבל בפרק האחרון שכתבתי נתקעתי, לא כל כך מצליחה להמשיך. האמת חושבת שאני מתחמקת מזה כי אני נכנסת יותר מדי חזק למה שאני כותבת 🙂
הגיוני!
בפרק האחרון שכבר שלחת? או מה שעתיד להישלח?
שעתיד להישלח.
האמת בסוף כתבתי אבל סחט אותי לגמרי.
אולי אני צריכה עצות איך להירגע אחרי שאני כותבת…
רעיון…
אבל לא הבנתי למה את כלכך צריכה להכנס לסיפור שלך… את לא חיה אותו?
ואני שואלת באמת ובתמים…
וכמובן שלא במטרה לפגוע…
אני חיה אותו.
וזו בדיוק הבעיה.
כשאני חיה, אני נכנסת כולי לתוך הדמויות.
לכאב, לרגש, לשמחה.
אותי לכל הפחות, זה סוחט.
טווווב אני מרגישה שאני חיה את הסיפורים שלי ונסחטת בשבילן וכו…
אבל לא הרגשתי מעולם שאני צריכה כדי לכתוב להכנס לזה… פשוט אני יושבת ליד המחשב או הדף תלוי במקום שאני נמצאת בו… אני יכולה לומר לך שכתבתי באמצע בבייבי סיטר בצהרים בבית שלהם או בגינה?♀️ בלימודים באמצע שיעורים, באוטובוס ועוד במלא מקומות… והולך לי …
במבי.
את חשובה לי.
תהיי כנה עם עצמך בבקשה.
את בטוחה שהסיפור הזה שווה את הסחיטה הרגשית הזו? את לגמרי בטוחה?
אר"א, כמוני כמוך חחח
ובמבי, זה מגניב שאת מצליחה להכנס ככה. אני המון המון מנסה להבין מה הולך עם האנשים בסיפור ולא מבינה, לכן לוקח לי מלא זמן לכתוב.
אבל צריך להזהר עם זה, במיוחד עם סיפור מטלטל כשלך ועוד המלא זירות הללו.
ברור שגם לי זה קשה לפעמים, או הרבה פעמים. אני נהיית עצבנית ביחד עם האנשים שם וכו'
הכי מגניב היה שכתבתי על ערב שבת ופתאום התחלתי להרגיש כאילו שבת אבל ממש! אוי, זה היה כיף ברמות!
גם אני אר"א.
אני כותבת איפה שמתחשק לי, מתי שמתחשק לי, באיזו שעה שמתחשק לי. אבל אני מרגישה שכדי לכתוב באמת, כדי שהקוראים יתחברו, לא מספיק לכתוב רק זבנג וגמרנו. צריך לא רק להיכנס לדמויות אלא להיות איתן, לחיות איתן, להרגיש אותן.
אולי זו רק הרגשה שלי. אני לא יודעת… יכול להיות שאני טועה.
נקודה, אני… לא יודעת. חושבת שכן.
כי אני מאוד אוהבת אותו, והתחברתי אליו. אולי זה כן שווה את זה.
הרוצה בטוב, צודקת. אני באמת צריכה כנראה להיזהר יותר.
אבל כשאני כותבת, זה פשוט בא…
ואגב זה באמת מגניב כל הקטע הזה של להרגיש. כשכתבתי כל מיני קטעים הרגשתי כל כך שם שרגע אחרי הייתי צריכה לשפשף עיניים.
זה מצחיק.
ברור שצריך להתחבר.
גם אני, בכתיבתי, מדברת עם הדמויות. בדרך כלל אין לי הרבה דמויות בסיפור, כך שזו שיחה קצרה.
אבל אני כלן מסתכלת עליהן. בכל אופן- אני כותבת אותן, והן(הדמויות) צריכות לדעת את זה.
וגם אני צריכה להכיר אותן כדי שגם מי שקורא את סיפורי יכיר.
וכשאני מכירה- אני גם מחברת.
טוב, זה לא טיפ/עצה/תובנה/ מחשבה, אבל יש לי בעיההה!!!???
יש לי כמויות של רעיונות לסיפורים עם עלילה מצוינת, דמויות מטורפות, ומלא אפשרויות לטוויסטים מעולים, אבל אין לי כח לכתוב, או שאני באה לכתוב ואז לא מצליחה, או מתחילה לכתוב ולא מצליחה להמשיך.
תגובה לא מועילה בכלל, אבל הייתי חייבת להביע את צערי בעניין. תנו לי טיפים לרצון לכתוב, אם יש דבר כזה…????
ואוווו, מוכרררר…
קרה לי הרבה שנתקעתי עם רעיון.
מה שאני עושה, זה כותבת את הרעיון, ומחכהה…
השבוע הצלחתי לגמור קטע שכתבתי לפני כמה שבועות..
אני שמעתי טיפ. כל יום תכתבי עמוד. ככה תצליחי לסיים מתי שהוא כי את לא תשבי לילה אחד ותכתבי הכל
רעיון…
אבל לא הבנתי למה את כלכך צריכה להכנס לסיפור שלך… את לא חיה אותו?
ואני שואלת באמת ובתמים…
וכמובן שלא במטרה לפגוע…
וואי הייתי לי הרגשה כזאת..
לא עלה לי מה ששאלתי! (בעיות באינטרנט)
אז שאלתי- אני באמצע (אמצע=מושקע) לכתוב פוסט על טיפים ועזר לכתוב סיפור ואיך לערוך אותו ועוד… רציתי לשאול אם יש לכן כמה בקשות או שאלות לפני שאני אסיים ואשלח…
עכשיו ראיתי את מה ששין כתבה אז תגידי לי מראש בבקשה אם את תשלחי פוסט מורחב בסגנון… שלא אשלח גם.
ביוש מחכה לתגובות שלכן.
בטח שכן!
כל טיפ יעזור לי
אממ
לא חושבת שאשלח את זה כפוסט.
אם את רוצה את יכולה להכניס את זה, או לכתוב מחדש…
טנק יו?
טוב. אז בשבילך- בוכה על ההווה, ומבקשת לעתיד- כתבתי פה איזה משהו. ואשלח כאן…
קצת ארוך אבל אולי זה יעזור לך או למישהי אחרת:
אחד המרכיבים החשובים ביותר בסיפור הוא הדמות. כשיש דמות טובה ומבוססת- הסיפור נראה טוב יותר ואמין. גם לסופר הרבה יותר קל לכתוב אותו.
אז מהי דמות מבוססת?
כשאת כותבת סיפור את צריכה שתהיינה לך דמויות מראש. אחרי שיש לך אותן את מצליחה יותר לבנות להן רצון או קונפליקט. איך עושים את זה?
בואי נעצב עכשיו דמות, אוקיי?
נניח והגיבורה שלנו היא נערה בת 17. קוראים לה נעמה. עכשיו נכתוב כל מה שאנחנו יודעות עליה.
-נעמה השניה במשפחה. מעליה יש אח בן 19 ומתחתיה שני בנים ובת.
-היא גרה בירושלים. ב'גאולה'.
-נעמה מוכשרת מאד בציור.
-נעמה היא טיפוס שקט יחסית, ויש לה שתי חברות קרובות.
-נעמה לא מסתדרת עם אחיה הבכור.
– המשפחה המורחבת של נעמה גרה בחו"ל.
-לנעמה יש פחד גבהים.
-נעמה אוהבת תפוחים.
וככה להמשיך.
את יודעת הרבה על הדמות שלך עכשיו, נכון? המון!
עכשיו קל לך יותר להבין מה היא יכולה לרצות. זה יכול להיות רצון קטנוני ויכול להיות רצון רציני יותר:
-היא רוצה שיהיה להם עץ תפוחים בחצר.
-רוצה קרובי משפחה בארץ.
-רוצה להתגבר על הפחד שלה.
-רוצה קשר טוב עם אחיה.
נחשוב באילו קונפליקטים היא יכולה להיתקל:
-מריבה עם אחת החברות.
-הרעלת תפוחים : )
אפשר משהו רציני יותר כמו:
-פגיעה בכשרון הציור.
-אח שמתנכר אליה.
את תכניסי כנראה עוד דמויות לסיפור שלך. אולי גם הן תהיינה גיבורות. אולי גיבורות משנה.
גם להן את מעצבת אישיות ורצונות.
וכך הסיפור מסתעף. רצון מתנגש ברצון. פתרון בעיה בא על חשבון רצון של מישהו אחר, וכו'.
את לא חייבת לכתוב באמת את כל הפרטים והרצונות. את יכולה רק לחשוב עליהם. אבל זה ממש עוזר ומעשיר לכתוב, כי בכתיבה עולים לך בדרך כלל רעיונות נוספים.
מקווה שעזר לך עד כאן.
אם תרצי עוד משהו תגידי.
אוקיי, תודה ממש עזרת לי…
זה רלוונטי גם לכתיבת תסריט?
האמממ.
לא כתבתי תסריט מעולם. אני ממש רוצה ללמוד את זה.
אבל זה רלוונטי לכל סיפור. אולי גם לתסריט.
כמעט.
כתבתי 2 תסריטים (ולא סיימתי אותם מעולם?♀️)
וזה די דומה…
אבל קצת שונה בכמה דברים… בכל אטפן על מה ששין כתבה בנוגע לדמויות זה פלוס מינוס אותו דבר…
ושין תעני לי וכל מי שעוד נכנסת… התגוב שלי למעלה
וואו…
אני כתבתי אחד שלם.
ועובדת על שתיים.
וואו התגעגעתי!
איך הגענו ל90 תגובות?!?
*בעיקר אני
יא..
בבקשה בבקשה תעלו פוסטים של טיפים בכתיבה.
מפורטים, עם דוגמאות, אני חושבת שזה ממש יעזור.
ואני ממש ממש אשמח…
כל האלופות שכאן, לקריאתכן@
אה, ו…
אין לי מושג אם אתן יודעות על הפוסט 'שישה בשקיק', יש שם התכתבויות ממש חמודות על ספרים וכו', הייתי רוצה שהוא יחזור לתפקד.
מתנדבות לעזור לי להחיות אותו?
קראת את השאלה ששאלתי יותר למעלה?
אני בדיוק באמצע לקרוא את הפוסט הזה!!! ותוך כדי אני מציינת את התגובות שלי על זה… חכי שם לתגובה ארוכה ממני?
בכל אופן אני אשמח לעזור לך להחיות אותו!!! 888 תגובות יש שם… וכולו התחיל משירון (שאגב ניתחת אותו נורא משעשע) הזוי! איך הגעתן לדיונים על מלא ספרים?
הוא לא התחיל מזה, הוא היה רק האכסניה לדיונים!
מתואר שם איפשהו איך שאני ופלונית פולניה התכתבנו לנו באיזשהי שאלה, ואז בעלת הבית ביקשה שנעבור דירה אם אפשר – אז פלונית שאלה אם יש לי איזה פוסט זמין בו נוכל להתכתב, שלחתי את הקישור של הפוסט שעלה לי כמה ימים לפני כן – ומאז הכל היסטוריה.
נ.ב: תודה, שמחה שנהנית מהניתוח הישן ההוא;)
נ.ב.ב: דייי. את זאת 'כמו אבן במים עזים' ששאלתי אותך שמונת אלפים פעם, בערך, למה קראת לעצמך ככה?
יוו. מגניב. ותודה שהסכמת לומר!
כן שמתי לב……
כן אני זאת כמו אבן… ולא שאלת כל כך הרבה! למה להגזים?!
מה זה אגרות קודש?
דבר ראשון: תודה על הבלוג אר"א ?
תאמת שאני אוהבת לכתוב ובדיוק כמו שתוכו רצוף אהבה אמרה אין לי על מה!! (אגב תודה על הטיפ)
אני חושבת שספר טוב זה ספר שבו אפשר להיכנס לכל דמות בין עם היא הרשע ובין עם היא הטוב, לדמיין כל מה שהולך בספר פשוט לתאר מה הולך שם.
עוד משהו ספונטניות שהאנשים בספר ידברו בסלנגים וכל הדברים האלו ושלא ירמזו על מה שאת חושבת שהולך להיות בסוף (אני שונאתתת שעושים את זה) הם הרי לא יודעים.
עוד משהו: ענייניות. קראתי את הספרים של יונה ספיר וקראתי גם את גם כי אלך של ליבי קליין יואו וההבדל!! ליבי קליין מורחתתתת אומנם גם יונה ספיר מורחת אבל יש בכל העלילה המון פרטים זה מה שמושך לקרוא שתהיה עלילה מוגדרת.
נ.ב כמו שכמה כתבו זה יכול להוציא מהדעת שאין פיסוק את לא יודעת לאיפה לשייך את המילה הבאה אם למשפט הקודם או למשפט הבא
נ.ב אני תמיד אחרי שאני כותבת אני נכנסת אחרי כמה זמן ואז קוראת ורואה דברים שבזמן שכתבתי היה קשה גם לבחין בהם
אגב עעעע – (לא ראיתי על מה ההתכתבות אבל ראיתי את השאלה שלך) אגרות קודש זה ספרים של הרבי. כשיש לנו תהיה או משהו שאנחנו רוצים לבקש עליו אנחנו כותבים מכתב (עם כל ההכנות) ושמים בעמוד כלשהו באיגרות קודש ואז בודקים מה הרבי ענה.
היי אנדנדינו.
איזה כייף שיצא לך להכנס לפה (סתם מתוך סקרנות, איך הגעת לכאן?)
לא ממש הבנתי. תודה על הבלוג?!?
את בהחלט צודקת במה שכתבת. מה שכן, לא הבנתי אם את אומרת שאת אוהבת שיש מלאאא פרטים בעלילה או שלא. זה באמת חשוב לי. (מקווה בכלל שתכנסי לקרוא את התגובה שלי).
אם את אוהבת לכתוב תתחילי מכלום. מסתם לכתןב את המחשבות שעןלות לך בראש, די דומה לזרם התודעה שהיה באיזה אתגר לאחרונה. את יכולה לכתוב גם דמיונות, חלומות ושאיפות שהיית רוצה שיקרו לך. זה נורא תלוי מה את רוצה לכתןב. סיפור, שיר או הגיגים…
בכל אופן המון הצלחה?
אני כותבת שירים,סיפורים,יומן,קטעים מנקודת מבט של כל מיני דמויות\חפצים ומה לא
אני שונאת,אבל שונאת לשפצר שירים
הדברים הכי טובים שלי (שירים,סיפורים,ספיצ'ים ומה לא) הם דווקא הספונטניים
הסיפורים הכי יפים הם דווקא האלה בלי ההפי אנד
לשם עט יש דווקא המון חסרונות
ועוד כהנה וכהנה
וואי זה מזכיר אותי…
בטוח שלא אני כתבתי את זה?!?
חבל שלא אמרת לי מי את…
עדיין לא מאוחר.
טוב למה את אומרת שיש חיסרונות לשם עט? (מסכימה איתך, אבל מעניין אותי דעתך!)