ינקום

את דמם.
הבו נא לי קנקני אהבה,
אשר הינם בלתי נדלים לעולם
ובינות מהמורות דרכי ההשגה
תטפחו על שכמו של הבלתי מושלם
קבלו את פניו בחיוכי הערכה.
האזינו לקול הנשמות בלילות החורף
לעיתים הן כה צמאות להקשבה
העניקו להן מבוקשן ללא הרף
גורלן מכביד עולו עם כל נפילה
משלח למולן ואין יער, חיות טרף.
החיים, סופם לזרום אל הים
ושיבוצי איש ואיש מהדהדים בסמטאות
לכל אבן דרך ועצב ואדם
יש סיפור שסופו לא נצפה כבר דורות
אימתי הוא יבוא, ינקום את דמם.