יומן מסע

emotion_icon_30
רוצה להיות כוכב

זה מה שהלב שלי הכתיב לי…
הייתי במנהרה. מנהרת חיי. עם אוויר דחוס, חושך אפל. בלי סדק של אור, וכוכבים.
ידעתי שהם קיימים, איפשהו בסוף. ולהביא אותם אלי, לעומק, היה מסובך מידי.

אז דידיתי קדימה, באמת שניסיתי, אבל המנהרה הייתה חצובה עמוק, וחזק, והחושך היה סמיך ואפל כל כך שלא ראיתי את האור. והיה לי שם שקט, ולבד. מידי לבד. אז הקדמתי עוד קצת, עוד כמה צעדים.

וככה גיליתי אותו: בור. רחב, עמוק, חשוך, אולי אפילו כמה עקרבים שרצו בפנים. והדרך הפכה לקשה עוד יותר. הבור היווה מכשול ביני ובין האור, ביני לבין הכוכבים, ומוקם בדיוק באמצע המנהרה. לא יכלתי להמשיך קדימה, הייתי נופלת אליו. אל העומק שבו, אל השקט. והעקרבים.

וליפול זה קל, קל מידי, מפתה ולא דורש כלום, אולי פסיעה קטנה בדרך אל הרִיק. אבל הייתי לבד, כל כך לבד, וידעתי שאם אפול לא יהיה מי שיעזור לי לקום, ימשה אותי מהבור, יעטוף במילים טובות, יזרה עלי כוכבים.
היינו רק אני, אני והחושך, והשקט, והלבד. אולי בתוספת עקרבים.

???

ניסיתי למלא את הבור בטיפות. טיפות שהיו בשבילי אז כמו אוויר לנשימה, דמו למים בארץ ציה. הן באמת טפטפו מתוך הלב שלי, ולא נספגו באדמה הקשה, אבל השמש הבוגדנית שלא האירה לי, אידתה אותן מיד, והן התמסמסו והפכו לעננים שהפליגו רחוק משם. כמהתי לעננים האלו. כמהתי לטיפות שאצרו בתוכם, טיפות שאגרתי בעמל ובדם.

וגם הלב שלי יבש, עובדה שהשפיעה מידית על הגרון, והשמש שקפחה במנהרה שלי לא האירה. רק צרבה לי את העור, העלימה את האור.

אז התמקמתי לי שם, בין החול והחושך, נעדרי הכוכבים. ניסיתי למלא בדמעותיי את הבור. הדמעות נספגו שם, באדמה הצחיחה. לא הועילו לי.

הן צחקו לי כשירדו לעומק החור, צחקו למחשבה שאצליח למלא אותו. ובשלב מסוים מאגר הדמעות כבר התרוקן, וגם הכוח לְבַכּוֹת את החושך.

הרצון להגיע לכוכבים פיעם בי כל הזמן, לא הניח ולא נתן לשקוע. וידעתי שאם הבור יתמלא בטיפות, או בדמעות, אני אוכל לנסות לצוף לקצה השני. ואוכל גם לטבוע.

???

נעמדתי על רגליים שרעדו קצת, שבילים של דמעות על הפנים שלי, העייפות.
איך אוכל למלא בי את החור, לשטח את הבור?
זרקתי לשם את כל מה שיש לי, שהיה לי. כל הטוב שאצרתי בפנים, כל הטוב שאצלו לי אחרים.
ולא הספיק. והייתי צריכה למלא עוד, לייצר בתוכי עוד טוב, להאיר עם פנס ליבי על פצעים ששרטו אותי ולהתפלל למצוא שם תוכן, ואור, וטוב. אולי אפילו כוכבים.

ואיכשהו גיליתי אותם, נקודות נקודות. והן מילאו את הבור, השלימו את החור, הגיעו לסף, הציפו לי את הלב ברגש בלתי מזוהה שהתרגש, והתפלא, מכל מה שהיה אצור לו שם בפנים.

ופסעתי, לאט אבל בטוח. הנחתי רגל מפקפקת על הבור שהתמלא, התפללתי לא לפגוש בעקרבים.

השמש לא יכלה לו, לטוב שהיה שם בפנים, והעננים טפטפו על ליבי הדווה טיפות. אחרות, לא אלו שכמהתי אליהן. טובות יותר, מלאות יותר, אמיתיות וממשיות יותר. נדמה היה שהחושך הסתלק באותם רגעים.

וכשכבר עברתי את הבור, הסתכלתי לאחור, גירדתי עפר מהאדמה התחוחה וכיסיתי אותו.
גל-עד לעיזבון.
גל-עד לזיכרון.
גל-עד ללב שלי.

???

המשכתי לצעוד. הגרון היה עדיין יבש, והראש פעם בכאב. גם הרצון עדיין פעם. וכוכבים המשיכו לזרוח, לרקד במעמקי התודעה שלי, לקרוע את האופל.
האוויר הדחוס הקשה עלי ולרגעים נאנקתי, לא יכולתי לנשום.
אבל בסוף הגעתי לשם.
הראש היה מושפל על גבעולים לחים מטל.
השמיים היו שחורים, האוויר צלול-צלול.
וכוכבים נצנצו לי מלמעלה.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
חיים את הזמן /מצורע
73

דרשנית בהתהוות

הפרשה שלנו עוסקת בדיני נגע הצרעת ומפרטת אותם. אחת ההלכות היא שאם אדם נטמא בצר...
אש האהבה
28

דומיה נפשי

אבא אתה לא צריך אותי. אבא אני צריכה אותך! אבא לא צריך אותי, אותי כן. אבל לא ת...
תותים זה טעים
newEmotionIcon_21

מאמית אחת

חברות תקשיבו אני לבד. אבל כ"כ מוקפת.. בה בזמן האחרון התחלתי להעריך את עצ...
י״א ניסן רעיון כללי
emotion_icon_30

מפג

פורסם לראשונה: ח׳ בניסן תשפ״ב רבי-קשר-אני? הבדל בין חסיד לרבי היא אינסופית א...
ספרי פאדיחה:)
62

צופיה

יש לך סיפור מצחיק?? משהו הזוי שקרה לך? סתם פאדיחה? פליז תשתפי אותנו, שכולנו נ...
💔💔💔
24

הכוזרית הנודדת

ימים חולפים תמהים על שגרה שממשיכה ושושנים אהובות נקטפות באבחה ופתאום קירות שס...
לא רק היום
70

דו רה me

והנה שוב הליל כה חשוך וגם קר מזכיר הוא בדידות וריקן והנה שוב השקט ואותה הדממה...
תרגישי, מותר.
24

נקודה פסיק

החיים שלך לא תותים. הם אף פעם לא היו כאלה. לאף אדם החיים הם תותים. לכל אדם יש...
פוסטים חדשים
חיים את הזמן /מצורע
73

דרשנית בהתהוות

הפרשה שלנו עוסקת בדיני נגע הצרעת ומפרטת אותם. אחת ההלכות היא שאם אדם נטמא בצר...
אש האהבה
28

דומיה נפשי

אבא אתה לא צריך אותי. אבא אני צריכה אותך! אבא לא צריך אותי, אותי כן. אבל לא ת...
תותים זה טעים
newEmotionIcon_21

מאמית אחת

חברות תקשיבו אני לבד. אבל כ"כ מוקפת.. בה בזמן האחרון התחלתי להעריך את עצ...
י״א ניסן רעיון כללי
emotion_icon_30

מפג

פורסם לראשונה: ח׳ בניסן תשפ״ב רבי-קשר-אני? הבדל בין חסיד לרבי היא אינסופית א...
אוהבת את עצמך באמת ורוצה לעזור? כנסי😉
פתק 12

אחת. שנמאסה. על עצמה. איך שהיא.

אוף. תקשיבו. יש לי קטע מעצבן שכשאני כועסת וקצת עולים לי הפיוזים(אני גי'נג'ית....
קעמפ בדרכך בצרפת
72

כותבת במקום החברה שלי שמפחדת לכתוב פה

תגידו מישי מכירה את הקעמפ בדרכך? היתה שם? מה הסגנון של הבנות? המדריכות? מה הת...
קרה לך?
80

פרח ורוד

היי, קרה לך פעם שהיתה לך חברה טובה, והייתן כל היום מתכתבות במייל/וואצאפ, והיו...
הקב"ה, הממוצע ואת.
פתק 5

דיני

ישנם כאלו שטועים וסבורים שאין צורך ב"ממוצע", אלא הוא והקב"ה...

11 תגובות

  1. ואוו כתבת?
    וגם התוכן…
    את מתארת ממש יפה עש שאפשר להרגיש כאילו את בפנים:)
    אהבתי ממש את הפוסט?
    וגם את השם שלך
    המון הצלחות לכולנו באתגרי החיים.

  2. רוצה לייהיות כוכב.
    את כוכב ענק וזורח, והכתיבה שלך מהממת ומרגשת ומדברת עמוק ללב. כל מילה כוכב ענק. וכל כאב טיפת זהב.
    בשלב מסוים חשבתי שהסוף יהיה עמוק ומכאיב.
    ושמחתי ממש כשהסוף היה שונה.
    אני אוהבת אותך!!!

  3. .
    .
    .
    כל מילה שאגיד על הפוסט הזה רק תוריד מעוצמתו… וגם לו הייתי מנסה להגיב לא הייתי מוצאת בי מילים.
    אעעעע- – –

  4. ואו אחד ענקק
    פשוט אינלי מילים, זה מטריף מידיי
    אני קוראת והשפתיים ננשכות עדין מנסה להבין למה בדיוק, נגעת בי ברמות!

      1. בירור עם האתר העלה שהתגובה, משום מה, נמחקה. ולא מופיעה גם בזבל.
        העניין הוא שאני חושבת שיהיה לי קשה לשחזר את התגובה ההיא..
        הפוסט גרם לי לסערת רגשות. והמילים השתוללו בתגובה כאילו מעצמן, ומילאו את התגובה בשתיקות בעיקר. היה לי יותר מדי מה לכתוב, ושום דבר. יצאה תגובה די מוזרה, אבל כן היה חשוב לי שתקראי אותה. כי אולי דווקא היא היתה מצליחה להעביר מה הרגשתי.
        אני…
        רק אציין כמה דברים שאני זוכרת שהעלה בי הפוסט. שהזכרתי בתגובה ההיא.

        איה.
        היה לי כואב לקרוא, קודם כל.
        אבל חוץ מזה..
        הכתיבה, היפה והנוגעת הזו שלך.
        הכנות המדהימה הזו שלך. האופיינית.
        ואת בעצמך, המדהימה כל כך…
        וזהו. לא יוצאות עוד מילים. סליחה.
        .
        …….
        ..
        .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות